רצח הילדות: האב נעתר לנתיחת הגופות
אביהן של ארבע הילדות שלפי החשד נרצחו אתמול בירושלים על ידי אמן ששמה קץ לחייה, סירב תחילה לאפשר לנתח את גופותיהן, אך בהמשך שינה את דעתו. החשד שנבדק במשטרה: האם המיתה את הבנות לפני שהציתה את החדר שבו שהו
חמש גופותיהן של קורבנות הטרגדיה אתמול (א') בירושלים - יעברו נתיחה כדי לברר את סיבת המוות. לפי החשד, האם רצחה את ארבע בנותיה ושמה קץ לחייה. אביהן של הבנות סירב תחילה לאשר את נתיחת הגופות, אך בהמשך שינה את עמדתו ונעתר לבקשה.
במשטרה חושדים כי האם רצחה את הבנות ולאחר מכן התאבדה. בכיבוי אש אמרו כי קיים חשד שהאם הציתה את ילדיה בעזרת חומר דליק ואז שמה קץ לחייה בתלייה. חקירה ראשונית העלתה כי מזרן שהיה בחדר הוצת והיווה את מקור האש.
אבי המשפחה עובד כאופטומטריסט ואשתו (36) עבדה כמאמנת עסקית. בתם הבכורה בת ה-11 למדה בכיתה ה', השנייה בת ה-9 למדה בכיתה ד'. הילדה השלישית, בת 4, בגן חובה והתינוקת הייתה בת 11 חודשים בלבד. הן נמצאו ללא רוח חיים בדירה בקומה השישית בדרך חברון בבירה. בעיריית ירושלים ציינו כי האם לא מוכרת לשירותי הרווחה. עם זאת, במשטרה ציינו כי היא האם טופלה בעבר במישור הפסיכיאטרי.
ורדה שרם, שכנה של המשפחה, סיפרה באולפן ynet כי גם היא התרשמה שהייתה זו "משפחה נורמטיבית, רגילה, נראו משפחה מאושרת ושמחה. לי יש כלבה שאני מסתובבת איתה למטה והבנות מאוד אהבו לשחק איתה. ההיכרות מאוד שטחית, כמו שכנים שגרים כמה שנים יחד".
שרם סיפרה כי לאחר לידת התינוקת בירכה את האם: "ניגשתי אליה להגיד מזל טוב, היא הייתה שמחה. אפילו שלא כהרגלה הייתה יותר פתוחה, 'בואי תראי את הקטנה', אבל לא מעבר לזה, לא יותר מדי". לדבריה בני המשפחה דוברי צרפתית. "אמנם הם דיברו עברית אבל לא היה קשר כזה אישי כדי להבחין אם יש איזושהי תופעה או אי נוחות. אני יודעת שהיא הייתה מאוד מגוננת על הבנות. לא נתנה להן לגעת בכלב, לא נתנה להן להתקרב, אבל הכול מהיבט של בעלי חיים כי מעבר לזה לא היה לי איתה קשר".
על אירועי אמש סיפרה שרם כי הגיעה לביתה ב-15:30. "היה ריח נוראי, עליתי לאימא שלי, היא גרה שתי קומות מתחתיה, אני גרה בבניין ליד. רצתי לאימא שלי כי היא אישה בת 85 חולה, דבר ראשון רציתי לראות שהיא בסדר. המטפלת גם אמרה לי שמשעה 10:00 היא מריחה את הריח הזה. ואז התקשרתי לעוד שכנה מבוגרת, ירדתי לשתי שכנות שאני יודעת שהן לבד.
"הכוחות הגיעו לבניין כשהאחים שלי ועוד חבר של המשפחה הצליחו דרך הגג או דרך מרפסת, לא בדיוק הבנתי מאיפה, לזהות מאיפה השריפה. הם עלו למעלה וראו אותה מהגג או מהמרפסת של השכן, כבר ראו את הגופה שלה תלויה. אז הם קפצו פנימה ועשו מה שעשו וקראו לכוחות ההצלה. אבל עד אז היה סגור שם, אף אחד לא ראה מה יש שם. מסתבר שהיה כבר מאוחר מדי".
בבית הספר שבו למדו בנות המשפחה הגדולות, העידו הורי התלמידים על הלם ותדהמה. שושנה, שבתה לומדת במקום, אמרה: "זו טרגדיה גדולה. קיבלנו מבית הספר סיוע ראשוני כיצד להתמודד עם השאלות של הילדים וננסה לפעול לפי זה".
דידי שבתו הכירה את הבנות: "זו טרגדיה נוראית. כבר אתמול סיפרתי לבתי על מה שקרה. איך מספרים דבר כזה לילדים? פשוט מנסים להנגיש להם את המציאות עד כמה שאפשר. בתי שאלה הרבה שאלות ובכתה. היא מבינה שלא תראה אותן יותר".
אילנה, שגם בתה למדה עם הבנות, סיפרה בכאב: "הן היו ילדות יפות ותמיד נראו מאוד מסודרות ומטופחות עם שמחת חיים גדולה. גם האימא נראתה תמיד מטופחת ומחוייכת. לא היה שום סימן, שום רמז שמעיד על האסון שעומד להגיע".
חברותיה של האם תיארו אותה כאישה יפה ושמחה, ולדבריהן לא הכירו בעיות מיוחדות בהתנהלותה. לפני כמה שנים השתתפה האם בקורס הגנה עצמית של ארגון "עוצמה", ולאחר מכן כתבה באתר הארגון על תחושותיה בעקבות הקורס: "אני לא לוחמת, אבל עכשיו אני מרגישה יותר מוכנה, יותר מועצמת ויותר רגועה מול האיום של האלימות".
שמואל, חבר של המשפחה, סיפר: "המשפחה יוצאת מן הכלל. היינו פוגשים אותם בשבת. האימא הייתה בחורה מבריקה, דואגת ומחבקת. הם תמיד נראו זוג שחי ומגדל את הילדים באהבה. כל הקהילה כאן בהלם".
לפנייה לכתב/ת 
