דו"ח קבע שפליטי דרפור זכאים להכרה חוקית - ורשות האוכלוסין התעלמה
"ידיעות אחרונות" חושף: חוות דעת של היחידה לטיפול במבקשי המקלט ברשות האוכלוסין קבעה כבר לפני שנתיים שיש להעניק ליוצאי דרפור מקלט מדיני - אך ההחלטה לא הפריעה למדינה לטעון שלא גובשה מדיניות, לסרב להכיר בהם כפליטים ולעשות הכול כדי שיעזבו. כעת נחשפת ההמלצה - שתאפשר לאלפי דרפורים לזכות במעמד חוקי
במהלך השנתיים שעברו מאז הגשת חוות הדעת, הרשות מימשה את הנחיות הממשלה וטענה בפני בתי המשפט כי "טרם גובשה מדיניות" בנוגע ליוצאי דרפור. אך מחוות הדעת הנחשפת לראשונה עולה החשד שאנשי הרשות הסתירו מידע קריטי מבתי המשפט. חוות הדעת המקצועית בעניין מקיפה ביותר וכוללת נתונים ודוגמאות לטיפול בבקשות מקלט דומות מרחבי העולם. אנשי היחידה שכתבו אותה הם אלה שאמורים לספק המלצות לבכירי הרשות ובעיקר לשרי הממשלה שאמורים לקבל את ההחלטה הסופית בנושא.
באופן רשמי טוענים ברשות שמדובר במסמך פנימי, מגלגלים עיניים ומסבירים שאלה המלצות בלבד, ובעיקר נאחזים בעובדה שבזמן שחלף מכתיבת חוות הדעת ועד היום התחלפו כבר חמישה שרים במשרד הפנים: גדעון סער, גלעד ארדן, סילבן שלום, בנימין נתניהו ואריה דרעי.
אלא שמאחורי הקלעים, טוען מקור בכיר שמנכ"ל הרשות בעצמו כבר אישר את הדו"ח, והעיכוב נובע מהדרגים שמעליו. לאחר חשיפת הדו"ח, בתי המשפט יתקשו להתעלם מחוות הדעת במקרה שתצורף לבקשות מקלט של דרפורים.בנוסף ייתכן שכבר בימים הקרובים לא תהיה לממשלה ברירה אלא לקבל את חוות הדעת ולאפשר לאלפי הדרפורים שטרם גורשו להישאר בישראל כפליטים באופן רשמי.
אושרה בקשה אחת - מתוך 18,904
על אף שחוות הדעת מוכרת היטב לכל מקבלי ההחלטות ברשות האוכלוסין וההגירה, ואף שהיא הועברה לוועדה המייעצת שכוללת גם גורמים ממשרדי המשפטים והחוץ, בתשובות לבית המשפט מודיעה הרשות פעם אחר פעם, בהם שני מקרים בשבועות האחרונים, כי "טרם גובשה מדיניות" לגבי מבקשי המקלט מדרפור. על פי נתונים שמסרה הרשות בתשובה לפי חוק חופש המידע ל"אמנסטי אינטרנשיונל ישראל", ושמתפרסמים כאן לראשונה, נכון ל-9 בנובמבר 2016 ישנן 18,904 בקשות מקלט שמחכות להכרעה. בחודש מארס האחרון הודתה המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר כי ישראל מתרשלת בטיפול בבקשות המקלט.
מתוך 18,904 הבקשות, בקשה אחת בלבד הועברה לוועדה המייעצת. זאת, למרות של-1,825 מבקשי מקלט סודנים כבר נערך ראיון, וכ-400 נוספים עדיין ממתינים לשלב הראיון. הבקשה היחידה שאושרה היא של מוטסים עלי, שהוכר כפליט לאחר מאבק משפטי ממושך.
בשנים האחרונות טענו כמה וכמה אישים ישראלים כי לסודנים שחוזרים לארצם או למדינה שלישית לא נשקפת סכנה. בפועל, לפני ארבעה חודשים פרסמו שירות ההגירה הדני ומשרד הפנים הבריטי דו"ח משותף על המצב בסודן, שעל פיו מבקשי מקלט שחוזרים מישראל לסודן עומדים בפני רדיפה על רקע שהייתם בישראל. מגורמים שונים עליהם התבסס הדו"ח נמסר כי סודנים שהוחזרו מישראל מחשבים "מרגלים" ונעצרו עם הגעתם לשדה התעופה בחרטום ועברו התעללות פיזית. על פי דיווחים בעיתונים בסודן, הוצאו צווי מעצר נגד יותר מ-3,000 מבקשי מקלט שהוחזרו מישראל. בכמה מקרים דווח על סודנים שנרצחו עם שובם למולדתם. כך, למשל, אירע על פי הדיווחים למוחמד אחמד, שנלקח ישירות משדה התעופה לחקירה, ומאוחר יותר באותו ערב קיבלו חבריו בארץ שיחת טלפון מבני משפחתו שבה הודיעו להם שנרצח.
הוכחות לטיהור אתני
על פי הנתונים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה באוקטובר 2016, בישראל חיים 29,367 מבקשי מקלט מאריתריאה ו-8,066 מסודן, רובם מחבל דרפור, אזור שמתחולל בו רצח עם זה 13 שנים. חוות הדעת שנחשפה כוללת סקירה של הסכסוך האתני בדרפור, בהם תיאורים כמו "אסון הומניטרי חמור", "מעל שלושה מליון עקורים בתחומי דרפור וחרטום", "בית הדין הבינלאומי הוציא צו מעצר לנשיא באשיר באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בדרפור", "אלימות פוליטית".
על פי הדו"ח, "הכלים שבהם משתמשת ממשלת סודן בדרפור, בדומה לאלה ששימשו את הסרבים בקוסובו -עקירה בכוח, ביזה, שריפת בתים וכפרים שלמים, מעצרים, הוצאות להורג, אונס ועוד - הם כלים מובהקים של טיהור אתני שמטרתו 'ניקוי' חבל הארץ מילידים אפריקנים שאינם ערבים וממי שנתפסים כאיום על השלטון". בהמשך מופיעה סקירה עולמית של טיפול בבקשות מקלט של יוצאי דרפור, בעיקר סקירה של פסקי דין בעולם. המסקנה העולה מהם: "די שלא הופרכה טענת המבקש בנוגע לזהותו כדרפורי שמוצאו משבט שאינו ערבי, בכדי להקים לו טענת רדיפה מצד שלטונות סודן... על בסיס גזע (קבוצה אתנית)". הקונצנזוס העולמי הוא שאדם שהוכיח שהוא ממוצא דרפורי לא צריך להוכיח רדיפה כדי לקבל מקלט. בארצות הברית, למשל, הוכרו כפליטים למעלה מ־90% מהדרפורים שהגיעו למדינה.
בנוגע לבקשות המקלט בישראל, נכתב: "פרופיל גנרי של מבקש מקלט דרפורי בישראל הוא של אדם שנמלט מחבל דרפור בשל אירועים אלימים על רקע הטיהור האתני שמבעת ממשלת סודן. הטענות העולות מבקשות מקלט אלה הן כי מבקשי המקלט עלולים, בסבירות גבוהה, לחוות רדיפה בשובם למדינת מוצאם... השלטון בסודן ושלוחותיו, המיליציות החמושות, רואים בכל מי שאינו 'תומך' פעיל בפעולותיהם, קל וחומר מי ששייך לקבוצות האתניות הלא ערביות, מטרה לגיטימית". חוות הדעת מדגישה שאם בעבר מבקש מקלט היה צריך להוכיח שאין לו חלופת מגורים פנימית בסודן, "כעת די שהוכיח כי מוצאו מאחד השבטים הלא ערבים בדרפור כדי להקים לו טענת רדיפה על רקע גזע. לא קיימת לאוכלוסיה המדוברת חלופת מגורים פנימית בסודן". לבסוף הדו"ח קובע כי אין אפילו צורך לבדוק באופן פרטני בקשות מקלט של דרפורים שמוצאים מן השבטים הלא ערביים.
דו"ח שנגנז
הסיפור אינו מסתכם רק בסודנים. מאז 2013 ועד היום נדחו קרוב ל-1,400 בקשות מקלט של פליטים אריתראים, בהסתמך על חוות דעת של היועץ המשפטי לרשות האוכלוסין וההגירה, דניאל סלומון. לפני שבועות אחדים נחשף שחוות הדעת הזאת מפוקפקת, מוטית ונראית כאילו הוזמנה מראש - בין השאר משום שהתעלמה מהעובדה שרובם המוחלט של האריתראים מוכרים כפליטים כמעט בכל מדינה בעולם. ואכן, זמן קצר לאחר מכן פסק בית הדין לעררים בירושלים שהיא בטלה.
כעת מתברר, על פי מקור במשרד הפנים, כי חוות הדעת הזו אינה הראשונה שנכתבה ברשות האוכלוסין וההגירה ונוגעת לאריתראים. לטענת אותו מקור, חוות דעת קודמת שקבעה נחרצות כי לעריקים מצבא אריתריאה יש להעניק מקלט מדיני, נגנזה משום שלא התאימה לאג'נדה של הממשלה שלפיה צריך לגרש מכאן את כולם, ללא אבחנה. במהלך התקופה המדוברת, עזבו את ישראל יותר מ-6,000 אריתראים, רובם למדינות שלישיות - אוגנדה ורואנדה, שאיתן יש לישראל הסכמים סודיים שבפועל אינם מביאים להגנה על הפליטים. במארס 2015 הכריז שר הפנים דאז גלעד ארדן שהמדינה מתכוונת לכלוא בסהרונים מבקשי מקלט שבקשת המקלט שלהם אינה תלויה ועומדת, ללא הגבלת זמן, אם אינם מסכימים לעזוב למדינה שלישית "מרצונם". המדיניות הזו נדונה כעת בבית המשפט העליון והחלטה צפויה להתקבל כנראה במהלך החודש הקרוב.
לפני קצת יותר משנה עזב את תפקידו יו"ר הוועדה המייעצת לענייני פליטים, אבי חימי, ולאחרונה הוא חזר יחד עם יו"ר נוסף - עו"ד ציון אמיר. למרות שיש לה שני יושבי ראש, שמרוויחים משכורת נאה מאוד, הוועדה התכנסה במהלך כל השנה שעברה רק ארבע פעמים והכריעה רק ב-19 בקשות מקלט. מתוך אלה, הכריע עד כה שר הפנים דרעי רק ב-13.
בימים האחרונים הורה בית הדין לעררים למדינה לענות תוך עשרה ימים בתצהיר: "האם יש צורך להמתין לגיבוש חוות דעת פרטנית או כללית, או האם הסוגיה העקרונית של בקשות מקלט של יוצאי דרפור בישראל הונחה לפתחו של שר הפנים וממתינה להכרעתו. לנוכח הודעות לכאורה סותרות, בעמדה שמציג המשיב (המדינה) בעררים שונים שהוגשו בסוגיה, הודעת המשיב האמורה תתמך בתצהיר מטעם מי מהמשיב". גורם במשרד הפנים מסר השבוע שהשר דרעי ובכירי רשות ההגירה "פשוט מפחדים, ולכן פשוט מחכים". למה? אין לי מושג. אולי שהם יילכו מיוזמתם, ויישארו כאן פחות פליטים שצריך לאשר. לא
יודע".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, לא קיים שום דו"ח של ה-RSD הכולל המלצות למתן מקלט ליוצאי דרפור שהועבר למקבלי ההחלטות. קיימות סקירות מידע עובדתיות הנערכות באופן שוטף על ידי היחידה אשר הינן סקירות פנימיות שנערכות לשם טיפול במקרים פרטניים וכוללות מידע אודות המדינה של נשוא הבקשה ועוד. כך או כך, יחידת ה-RSD אינה הגורם המפרסם חוות דעת בנושאי מדיניות וכל החלטה על מתן מעמד פליט מתקבלת אך ורק על ידי שר הפנים".
לפנייה לכתב/ת 
