"חיוני במלחמה ובשלום". לומדים עברית בעולם הערבי

משתתפי הסדנה בעמאן

"העתיד של השפה העברית בעולם הערבי : אתגרים והזדמנויות" - זו הייתה הכותרת של סדנה ייחודית שהתקיימה לפני יותר משבוע בעמאן, בירת ירדן, בהשתתפות מרצים וסטודנטים ממצרים, עיראק, סעודיה וירדן.

במסמך הסיכום של הסדנה שהגיע לידי ynet נטען כי היא נועדה, בין השאר, לפתח את לימוד השפה העברית בעולם הערבי, להבין את התוכן של שיעורי השפה העברית שנלמדות באוניברסיטאות הערביות, להבין עד כמה לימוד העברית בעולם הערבי סייע לשפר את ההבנה בנושא מדינת ישראל והחברה הישראלית, וכמובן לאפשר סיעור מוחות לגבי האתגרים, ההזדמנויות והסיכונים הטמונים בלימוד השפה העברית.

במסמך גם סופק מידע על ההיסטוריה של לימודי העברית באותן ארבע מדינות: "במצרים, המחלקות ללימוד עברית נוסדו בשנות ה-60 של המאה ה-20. כרגע יש 13 אוניברסיטאות שמלמדות 2,500 סטודנטים בוגרים כל שנה. בעיראק המחלקות ללימוד עברית הוקמו ב-1969, בסעודיה המחלקות ללימוד עברית הוקמו ב-1994, ובירדן המחלקה לשפות שמיות הוקמה בשנת 2000 באוניברסיטת אל-ירמוכ".

"לימוד השפה העברית הפך לצורך דחוף". משתתפי הסדנה בעמאן

"הזדמנויות, אתגרים וסיכונים". הסדנה בעמאן

"אם הידע על החברה הישראלית חיוני עבור האזרחים הערבים בעתות מלחמה, זה יותר הכרחי בעתות של שלום", אמר פרופסור ממצרים במהלך הסדנה. אך בסדנה נשמעו גם קולות נגד לימוד העברית מטעמים פוליטיים, ואחד הדוברים הירדנים השיב: "הסיבה ללימוד העברית צריכה להישמע באופן הרבה יותר חזק מאשר האמוציות, בייחוד כשזה נוגע לנושאים מדעיים". פרופסור עיראקי הצטרף ואמר: "לימוד השפה העברית הפך להיות צורך דחוף עבור העמים שלנו".

דובר ירדני המשיך את אותו קו: "אין לנו שום ידע על התרבות העברית, על השפה, ועל הרעיון - בזמן שהישראלים מבינים אותנו הרבה יותר טוב ממה שאנחנו מבינים אותם". פרופסור מסעודיה שיבח את השפה העברית: "בזמן שהעברית היא שפה מאוד דינמית וניתנת לשינוי, אנחנו משתמשים באותו רפרנס מאז 1962".

"מחסור גדול בסטודנטים שרוצים ללמוד עברית"

סוואלחה, מנהל המרכז הירדני למחקרים ישראליים, הסביר בשיחה עם ynet: "יש לנו בעיה מבחינת מספר הסטודנטים שרוצים ללמוד את השפה העברית. יש מחסור מאוד גדול במספר הסטודנטים. בירדן, למשל, המספר ירד מ-500 סטודנטים במחזור שנתי ל-100 סטודנטים בלבד. בנוסף, אין מקומות עבודה לסטודנטים שמסיימים את לימודי השפה העברית. היה צריך לבחון את הבעיה הזו ולגבש פתרונות".

"בעיה מבחינת מספר הסטודנטים שרוצים ללמוד עברית". עבדאללה סוואלחה

בהקשר זה הוצגו בסדנה בעמאן האתגרים והקשיים של לימוד השפה העברית. בנוסף לקשיים לוגיסטיים כמו מחסור בספרים בעברית בספריות וכו', דובר גם על היעדר קשרים ישירים עם עמיתים מישראל כדי להשיג ספרים, עיתונים ועוד, כאשר החומרים מתקבלים דרך צד שלישי". בנוסף הוזכרה "האווירה העוינת בעקבות הסכסוך הערבי-ישראלי, שמונעת מסטודנטים ופרופסורים לשפה העברית ליצור קשר ולתרגל עם עמיתים ישראלים".

עוד קשיים ואתגרים שהוזכרו הם הפחד של הסטודנטים מאיך שהחברה תסתכל עליהם כיוון שהם לומדים עברית - מה שנתפס כ"כלי עבור הנורמליזציה". בהקשר זה נטען בסדנה כי במדינות ערב מתייגים את השפה הערבית בצורה שלילית. הוזכר גם כי בגלל הסכסוך הערבי-ישראלי, מורים לשפה העברית וסטודנטים לשפה העברית לא יכולים להגיע לישראל להשתלמויות. עוד נטען כי יש פחד מצד העוסקים בנושא מפני קידום של תרגומים ופרסומים בשפה העברית בעולם הערבי, עקב הגישה השלילית של החברה והקישור המיידי לזירה הפוליטית. בנוגע לקשרים עם ישראל ועם עמיתים ישראלים, צוינו בעיות של מימון ותמיכה, בעיקר במישור הממשלתי.

לגבי אותם קשיים בין השאר הועלו כמה הצעות, ובהן הקמת מעין אגודה או התאחדות עבור אלה שמסיימים ללמוד את השפה העברית במדינות ערב, הקמת פרויקט תרגום מעברית לערבית שיקבל חסות מכמה מכונים, לספק יותר אמצעים לתלמידים, לספק יותר מקומות עבודה למסיימים, וגם מתן מלגות למצטיינים ללימודים בישראל, גרמניה, ארצות הברית ועוד מדינות מערביות.

אך עם כל הרצון הטוב כאן, נשאלת השאלה הגדולה אם מטרת לימוד השפה העברית במדינות ערב היא הדיאלוג בין העמים, בבחינת "דע את השכן", או בעצם לשם איסוף מודיעין בבחינת "דע את האויב". בתשובה לשאלה זו ענה יוזם הסדנה באלגנטיות: "השפה חשובה מאוד להבנת האחר, משום באמצעות השפה אנחנו יכולים להבין את התרבות של החברה ואת החשיבה שלה. השפה יכולה לקרב בין העמים".