האם הירח נראה אחרת ממקומות שונים בעולם?
בזכות כמה תופעות אסטרונומיות צורתו וגודלו של הירח זהים כשמסתכלים עליו מכל מקום על כדור הארץ ובכל זמן שעושים זאת
לבני אדם קשה לתפוס את המרחקים העצומים שבהם נמצאים גרמי השמיים, אך כולנו יודעים שהירח הוא הגוף האסטרונומי הקרוב ביותר אלינו. הוא נמצא במרחק של בין 360 ל-400 אלף קילומטרים מכדור הארץ, מרחק השווה לכ-60 פעמים הרדיוס של כוכב הלכת שלנו.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן:
האם עגבניות מהמקרר פחות טעימות?
התצפיות בירח מתקיימות כבר אלפי שנים. אחת השאלות שעניינו את בני האדם במיוחד הייתה אם פני הירח זהים כשמתבוננים בהם ממקומות שונים על כדור הארץ, והתשובה הפשוטה היא כן - ויש לכך כמה סיבות שביחד יוצרות את התופעה הזו.
כדי להבין מה ההבדל בין נקודות מבט שונות כשצופים בירח, יש לחשוב על משולש: בסיסו הוא קוטר כדור הארץ, וזווית הראש שלו נמצאת בירח. זווית זו צרה מאוד - כשתי מעלות בלבד. זה בדיוק כמו במקרה של חדר שבו מונחים חפצים כלשהם, המרוחק שבהם נמצא שלושה מטרים מאדם שמסתכל עליו פעם אחת בעין ימין, ופעם אחת בעין שמאל. כשהצופה מתבונן בחפצים קרובים, הם יציגו זווית אחרת עם פרטים שנגלים בכל פעם שהוא סוגר עין אחת ופוקח את השנייה. לעומת זאת, חפצים שמונחים בקצה החדר ייראו לו זהים בשני המקרים.
זו הסיבה לכך שהירח נראה כאילו הוא עוקב אחרינו כשאנחנו הולכים או נוסעים. גם אם נזוז אלפי קילומטרים ממקומנו, הזווית של הירח יחסית אלינו לעולם לא תשתנה ביותר ממעלה אחת או שתיים. לא משנה אם אנחנו הולכים ברגל או טסים במטוס, הירח נראה קבוע במקומו.
האמת היא שאם מביטים בירח רואים שהוא אכן זז בשמיים, אבל זה קורה ללא כל קשר לתנועתנו על פני כדור הארץ. זהו כדור הארץ שמסתובב סביב צירו, ותנועה זו גורמת לכך שהירח נראה כאילו הוא נע בשמיים. לכן הירח, כמו השמש והכוכבים, זורח כל יום במזרח ושוקע במערב. הירח גם מסתובב סביב כדור הארץ, אבל הוא משלים סיבוב אחת ל-29 ימים (יחסית למקומה של השמש בשמיים) וזו הסיבה שהוא זורח ושוקע בכל לילה 50-40 דקות מאוחר יותר מהלילה הקודם.
הצד האפל למחצה של הירח
הירח מסתובב לא רק סביב כדור הארץ אלא גם סביב צירו. עובדה זו גורמת לנו לְצַפּוֹת לכך שמדי פעם נוכל לראות צדדים שונים שלו, אבל הוא מסתובב סביב עצמו בדיוק באותה המהירות שבה הוא מקיף את כדור הארץ. התוצאה היא שהירח שלנו מפנה אלינו את אותו הצד בדיוק, ולכן פניו נראים לנו זהים תמיד.
מראהו של הירח משתנה במהלך החודש בגלל האופן שבו השמש מאירה אותו: כשאורה מגיע מהצד רואים חצי ירח, וכשהיא מאירה אותו חזיתית, כלומר נמצאת בנקודה במסלול שבה השמש והירח עומדים בצדדים מנוגדים של כדור הארץ, הירח נראה מלא. כשהשמש והירח עומדים באותו הצד של כדור הארץ, היא מאירה את הירח מאחור והוא אינו נראה כלל.
אז איך נראה הצד האפל של הירח? כעת ברור שלירח אין באמת צד אפל, אלא רק צד שלעולם אינו נראה מכדור הארץ. צד זה מקבל אותה כמות של אור כמו הצד החשוף לעינינו. כשאנחנו רואים ירח מלא, צדו הרחוק של הירח נמצא בחשיכה וכשאנחנו צופים בירח חדש (חשוך) צדו הרחוק של הירח הוא זה שמואר.
מדי פעם ניתן לראות סהר דקיק, ובכל זאת אפשר להבחין בקווי המתאר של הירח השלם שהם בהירים יותר מהשמיים שסביבם. זה קורה בגלל החזרה של אור מכדור הארץ אל הירח: בזמן שעל צדו של הירח שפונה לכדור הארץ שורר לילה, והשמש כבר שוקעת מעבר לאופק, כדור הארץ המואר נמצא באמצע השמיים ומאיר את פני השטח של הלוויין שלו.
צדו הקרוב של הירח, שעליו המכתשים והנופים שאנו מכירים היטב, מואר תמיד על ידי כדור הארץ שמחזיר אליו אור, או על ידי השמש, או על ידי שניהם. האור מכדור הארץ אינו מגיע לעולם לנקודה שנמצאת בצדו המרוחק של הירח, ובמשך חצי מהחודש היא מצויה בחושך מוחלט.
אשליית גודל ובהירות
כמו כל הגופים במערכת השמש, הירח נע במסלול אליפטי ולכן מתקרב אל כדור הארץ ומתרחק ממנו. אחת לחודש הוא מגיע לנקודה הקרובה ביותר שנמצאת במרחק 362 אלף קילומטרים, ואחת לחודש לנקודה הרחוקה ביותר - 405 אלף קילומטרים מאתנו.
לעיתים הירח נמצא בנקודה שבה הוא גם קרוב לכדור הארץ וגם ניצב לשמש (ירח מלא), ואז נוצרת תופעת ירח-על, או סופר-מון. הירח נראה מעט גדול יותר מהרגיל, דבר שקשה מאוד להבחין בו בעין מפני שהוא גדול בכשבעה אחוזים יחסית לממוצע (14 אחוזים יחסית לנקודה שבה הוא הקטן ביותר).
גודלו הנראה של הירח נקבע על פי התפיסה החזותית שלנו, בעיקר בזכות האופן שבו מוחנו מפרש את מה שאנחנו רואים. ירח שנמצא ליד האופק ייראה לנו גדול מאוד מכיוון שהמוח מסוגל להשוות אותו לעצמים אחרים שבאופק כמו הרים, עצים ועננים נמוכים. מוחנו גם רגיל להתייחס אל עצמים שנמצאים בקו האופק כאל מרוחקים מאוד ואילו מה שנמצא מעלינו קרוב מאוד, למשל מטוס שנראה כמו נקודה קטנה באופק והולך וגדל עד שהוא עובר מעל ראשנו.
הירח אינו משנה את גודלו במהלך הלילה, אבל כשהוא נמצא ליד קו האופק הוא גדול ומרשים מאוד. אפשר לראות את זה אם מצלמים את הירח בדיוק כשהוא זורח, או ממש לפני שהוא שוקע, ומשווים את גודלו בתמונות שמתקבלות כשהוא גבוה בשמיים. התמונות אמנם ייראו מרשימות יותר אם נצלם ירח ברקע של קו נוף או מבנה כלשהו, אבל גודלו יהיה זהה בכל המקרים.
גיא ניר, דוקטורנט במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
לפנייה לכתב/ת 
