מטיילים גילו חריתות של מנורת שבעת הקנים בבור

תגלית נדירה ומסקרנת בשפלת יהודה: חרותות (כתובת קצרה, איור או סימן שנחרתו על חומר קשה כגון אבן או שבר חרס) של מנורת שבעת קנים וצלב נתגלו במהלך חג החנוכה על ידי מטיילים בבור מים עתיק.

בסוף השבוע יצאו חובבי הטיולים מיקי ברקל, ספי גבעוני ועידו מרוז, החברים במועדון שוחרי המערות הישראלי, לטיול במערות נסתרות באזור שפלת יהודה. לאחר שהציצו באחת המערות, גילו בתוכה גומחות חצובות בסלע וחריתות שנחקקו על הקירות.

"זו הייתה מערה מאוד מרשימה, עם גומחות חצובות בסלע וחריתות בקיר", סיפר מרוז. "רגע לפני שעלינו חזרה, זיהינו פתאום חריתה שבמבט ראשון נראתה כמו חנוכייה. כשהבנו שמדובר בתיאור עתיק של מנורה, מאוד התרגשנו. המראה היה ברור מאוד. יצאנו מהמערה ודיווחנו על התגלית לרשות העתיקות".

עידו מרוז ומיקי ברקל באתר(צילום: ספי גבעוני )

המנורה(צילום: סער גנור, רשות העתיקות )

הצלב(צילום: סער גנור, רשות העתיקות )

למנורה שנחרתה על קיר המערה בסיס של שלוש רגליים, ונראה כי היא מתארת את המנורה שהוצבה בבית המקדש בתקופת בית שני. בסמוך למנורה נחרט צלב. על דפנות המערה נמצאה חריתה נוספת, הנראית כמפתח ארכובה, האופיני לעת העתיקה, וחריתות נוספות, שחלקן עדיין לא פוענחו. בצמוד לבור מים סמוך נמצא קולומבריום עם עשרות גומחות, ששימש לגידול יונים בעת העתיקה.

סער גנור, ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות, אמר: "באתר מוכרים מבנים ומערכות מסתור מימי מרד בר כוכבא (מאה 2 לספירה), ומבנים מהתקופה הביזנטית. נדיר למצוא תחרית קיר של מנורה, והתגלית המרגשת, שנחשפה באופן סמלי בחג החנוכה, מחזקת את הידע המחקרי על אופיו היהודי של היישוב בתקופת בית שני".

חריתה הנראית כמפתח ארכובה(צילום: סער גנור, רשות העתיקות )

גנור הוסיף: "ככל הנראה, המנורה נחרתה בבור המים לאחר חציבתו הראשונה, אולי על ידי תושבי היישוב היהודי ששכן במקום בימי בית שני וימי בר כוכבא, ומאוחר יותר - בתקופה הביזנטית- וייתכן שבמאה ה-4 לספירה, נחרט הצלב".