צה"ל: "במלחמה הבאה נהפוך את מנהרות חמאס למלכודות מוות"
מהלומת פתיחה כבדה, שגרת אזעקות יומיות בגוש דן ושימוש במזל"טים, כך חמאס מתכנן את העימות הבא מול ישראל. בצה"ל מנגד מאתרים את מרכזי הכובד של חמאס ומחפשים לייעל בחירת מטרות. כך אמורה להיראות הסערה שתבוא אחרי השקט בדרום
מאחורי התדמית המתעתעת של השקט בדרום, צה"ל וחמאס נערכים כבר למלחמה הבאה. בצד הישראלי מתמקדים באיתור מרכזי הכובד של חמאס ובייעול בחירת המטרות. בצד השני, של חמאס, מתכננים, שימוש מושכל בקומנדו הימי ובמזל"טים, שגרה של אזעקות יומיות בגוש דן והורדת אלפי לוחמים לרשת המנהרות מתחת לרצועה.
ממרחק של כמה מאות מטרים מהגדר ההיקפית של קיבוץ נחל עוז, שבצפון עוטף עזה, ניתן לראות בקלות וללא משקפת את מרוץ החימוש והשיקום של חמאס. טרקטורים ומשאיות פלסטיניות מעמיסים חומרי בנייה שממחוזרים ממה שנותר מהבתים בשכונת סג'עייה. התושבים לא שבו לבתים שצופים על השדות ובתי נחל עוז וכפר עזה, השכונה המזרחית של עזה הפכה למפעל הבטון הגדול ברצועה.
בתווך, מוצבי חמאס נבנים כפטריות אחרי הגשם בין הכפרים והעיירות הפלסטיניות לבין הגבול עם ישראל ומתחת לקרקע החקלאית הפורייה שבשני צידי גדר המערכת האדמה רוחשת מחפירות.
אימוני הלחימה בשטח בנוי של פלוגות חמאס, המטווחים ותרגילי הכושר נשמעים היטב בצד הישראלי, גם באמצע הלילה. שנתיים וחצי אחרי מבצע צוק איתן, נראה שלא מעט השתנה בגישה של חמאס ושל צה"ל. "יש לנו כוונה להפוך את מנהור האויב למלכודות מוות, שזה יהפוך לו לרועץ", אמר ל-ynet מפקד האש בפיקוד הדרום, אל"מ יובל בן דב, "המערכה הבאה לא תהיה רק על האש מהאוויר לבדה ואש לבדה לא תנצח את המלחמה הבאה".
בפיקוד הדרום נערכים לעימות נוסף בעזה, הפעם יותר מדויק ופחות מפוזר מבחינת היקפי חימושים. מעל לכל ההיערכויות מרחפת מדיניותו החד משמעית של שר הביטחון אביגדור ליברמן, לסיים את המלחמה הבאה בהכרעת חמאס ולא בקניית שנתיים-שלוש של שקט.
עד שזה יקרה, צה"ל לא מהסס להלום מדי כמה חודשים בנכסים אסטרטגיים שחמאס בונה, באמצעות מטסי תקיפה חריגים שכוללים הטלה של עשרות טונות של חימושים מהאוויר. העילה על הנייר – תגובה לשיגור רקטה לעבר יישוב ישראלי. בפועל – ניצול הזדמנות להחלשת השתקמות הזרוע הצבאית של חמאס. שיחה עם קצינים מפיקוד הדרום משרטטת את מתיחת הפנים שעברה תפיסת התקיפות של צה"ל מול חמאס בדגש על יעילות ומהירות.
בצה"ל מזהים היטב שהמצוקה הכלכלית, הכוללת ירידה באספקת חשמל ומים ואבטלה בשיעורים גבוהים, יחד עם הצפות הביוב והגידול של האוכלוסייה בתא שטח קטן וצפוף, הופכות לפצצת זמן. גורם בפיקוד הדרום אמר ל-ynet: "95% מתקציב הרצועה מגיע מבחוץ. חמאס מבין זאת ומתנהג ברגישות".
בחודשים האחרונים חמאס עצר יותר מ-30 פעילים סוררים שהפרו את מרותו ובין היתר ירו לעבר ישראל. מול ארגונים אחרים ברצועה, כמו פורשי חמאס או הג'יהאד האסלאמי, הוא פורס את חסותו ומסייע להם באימונים ובכסף.
חמאס במערכה הבאה: חטיפת ישראלים דרך המנהרות ושגרת אזעקות בגוש דן
משיחות עם גורמים בפיקוד הדרום עולה כי גם חמאס, כמו צה"ל, ישתדל להילחם בצורה ממוקדת יותר במלחמה הבאה. בארגון מתכננים מהלומת פתיחה כמו חדירה תת-קרקעית משולבת של עשרות חמושים מיומנים לעומק עוטף עזה, שיצאו למסע הרג וחטיפת ישראלים. המטרה במהלך היא להביא את תמונת הניצחון כבר ביום הראשון של הלחימה, כשצה"ל עדיין לא נערך למלחמה.
בחמאס מתכננים להעביר את רוב רובה של הלחימה אל מתחת לאדמה, על יחדי הורדת רוב הכוחות של הארגון לרשת המנהרות המפלצתית שגדלה מיום ליום ברצועה. כמו כן הם פועלים לשיפור הרקטות, בדגש על דיוק לטווח הרחוק, כדי לייצר שגרת אזעקות יומית לתושבי גוש דן, למרות יירוטי כיפת ברזל.
הם פועלים גם להגדלת קטלניות ונפח חומר הנפץ ברקטות ובפצמ"רים לטווח הקצר, שמיועדים לפגיעה ביישובי עוטף עזה ובריכוזי הכוחות של צה"ל. כמו כן הם ינסו לעשות שימוש מושכל באלמנט רב הממדיות – תקיפה מהאוויר עם מזל"טים, דרך המנהרות החודרות ושליחת כוח קומנדו מהים. כל זאת כדי להעביר את הלחימה לשטח הישראלי.
חלק מהעקרונות הללו נוסו על ידי חמאס בהצלחה חלקית מאוד בצוק איתן. מהלומת הפתיחה שתכנן הארגון באמצעות מנהרת ענק מול כרם שלום סוכלה מודיעינית ועם מעטו מזל לאחר שקרסה בטרם עת. חשיפת התוכנית מספר שבועות לפני צוק איתן הייתה מההצלחות המודיעיניות של גופי המודיעין בקיץ 2014, ביחס לכישלונות מודיעיניים ומבצעיים אחרים.
חמאס לא ויתר כמובן על שאיפתו לחטוף חייל ישראלי תוך כדי לחימה. איום שלמרות שקהה בצוק איתן עדיין נותר רלוונטי וטראומתי בשיח הישראלי, בעיקר על רקע החזקת גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין ז"ל ברצועה. משיחות של מפקדי יחידות השדה בשטח, במהלך התרגילים והאימונים שנערכו בחודשים האחרונים, עולה כי צה"ל פועל ביתר שאת להחדיר ללוחמיו את המודעות לאיום החטיפה.
"אין דבר כזה לירות על החייל החטוף כדי למנוע חטיפה", אמר ל-ynet קצין בכיר בזרוע היבשה, שמפקד על אלפי לוחמים. "החיילים יודעים את זה ואנחנו מסבירים וזה גם מתורגל. הדגש העיקרי הוא במניעה. לא ביום יומיים הראשונים של המלחמה, שבהם כל הלוחמים ערניים וישמרו אחד על השני בתמרון, אלא דווקא בימים שאחרי, כשהמתח המבצעי יירד".
"המלחמה הבאה כבר התחילה"
בחודשים האחרונים צה"ל מנתח את מרכזי הכובד של חמאס כדי לתרגמם לאופרציה בשטח, בשילוב של תמרון ואש מדויקת מהאוויר. במהלך צוק איתן חמאס התגלה ככמעט בלתי חדיר מבחינת פגיעה בבכיריו או בנכסיו העיקריים, בין היתר בשל מידור גבוה והצמדתם למרכזי אוכלוסייה. מרכזי הכובד שמסמנים כעת בצה"ל, על ידי מלאכת מודיעין מורכבת, הם לא רק מערך המנהור, אלא גם מנגנוני שליטה של חמאס.
"הרעיון הוא לראות מה קרה לתא השטח אחרי שתקפנו, מה קרה ליד", הסביר אל"מ בן דב. "המלחמה הבאה כבר התחילה מבחינתנו ביום שבו הסתיימה המלחמה הקודמת. אני נותן הרבה כבוד לאויב שמתחכם ולומד ומבין את נקודות התורפה שלו".
אל"מ בן דב הוסיף: "האויב בכוונה משחק באש ברמה הנכונה, הוא נטמע באוכלוסיה והמשימה שלנו היא לחשוף אותו אל מעל פני הקרקע ואז להביא את החימוש המדויק לתקוף אותו. לא נתקוף כל חמאסניק מכל הזוויות".
מרכז האש לא נפתח השנה בתצורתו הייעודית גם בתקיפות החריגות של חיל האוויר, עדות לעוצמות האש שצה"ל מכין לעימות הבא. תקיפת המטרות תתבסס על שתי שיטות: חלוקה גיאוגרפית בין גזרות, למשל בין הפיקוד לבין אוגדת עזה, או חלוקה בין כוחות תוקפים לפי סוג המטרה שבאותו תא שטח, למשל בין משגרי רקטות ארוכות או קצרות טווח.
"ברגע שאתה תוקף, אתה מייצר מודיעין חדש ולכן צריך לדעת על מה להסתכל כדי לחפש את השלב הבא", אמר אל"מ בן דב. "שם המשחק הוא איפה להיות. זה תמיד החלק הכי בעייתי בתרחישים שאנחנו עושים, איפה יהיה האקו של התקיפה. יכולות להיות טריליוני מטרות, אבל מה שמעניין זו האיכות ולא הכמות שלהן".
היועץ המשפטי והיד על ההדק
אחד האלמנטים שזכו לביקורת בעשור האחרון, בעיקר מצד גורמי ימין, הוא האצבע הנוקשה על ההדק של צה"ל, בעיקר אחרי דו"ח גולדסטון שמתח ביקורת על פעילות הצבא במבצע עופרת יצוקה, בכל הקשור לפגיעה מוגזמת באזרחים בלתי מעורבים.
אל"מ בן דב נעזר ביועץ משפטי לפני התקיפות, אך מבהיר שלא הפרקליט הצבאי, שיושב עמו בפיקוד בבאר שבע, יהיה זה שיקבע אם לתקוף או לא: "אתה בודק כל מטרה לפי מידתיות. יש לי יועמ"ש שאף פעם לא מהווה בעיה. הוא שומר הסף מבחינת פלילי או לא פלילי, אבל זה לא הדיון, אלא האם זה מידתי או לא".
"השאלה היא מה עלות האויב וכמה הוא 'לוקח' בתקיפתו. המלצת היועמ"ש לא תהיה לתקוף או לא, אלא מה צריך לעשות כדי לתקוף. אין אירוע שנעצר בגלל החלטה משפטית, יש מקרים שבהם מראש נפסלה מטרה מבחינה משפטית. רוח צה"ל חונה פה הרבה יותר מכל סיפור אחר", אמר אל"מ בן דב.
חמישה שלבים עיקריים ילוו כל תקיפה של צה"ל: קבלה והזנת נקודות הציון המודיעיניות, בחינת המידתיות, בחירת החימוש שיתקוף, סגירת מעגל, תקיפה והערכת ההישג, שנחשב היום לשלב הקשה ביותר לאחר התקיפה. מדובר בשלב שיקבע איך ייראה מופע התקיפות ביום המלחמה הבא.
"הרכבת נוסעת והערכת ההישג תזיז את הפסים. זהו השלב הכי מורכב לא בגלל שהוא לא פיזיקאלי. לא הכל טונאז' או כמות הרוגים בקרב האויב. השלב הזה יותר מבוסס על ההערכה מה האויב עושה כעת מולך, האם לתקוף שוב או שהמטרה מוצתה", אמר אל"מ בן דב. "זו הדילמה העיקרית של המפקדים. אוברק יל זה לא טוב, כי יכול להיות שאנחנו צריכים להיות במקום אחר, בזמן אחר".
בשביל השלב הזה מסתייעים בפיקוד הדרום באלמנטים שנשמעו דמיוניים עד לפני כמה שנים – תוכנה מיוחדת שפותחה באגף התקשוב ומחשבת על בסיס אלגוריתמים עד כמה האויב נפגע ומה השפעת התקיפות על המשך המלחמה.
אל"מ בן דב: "הסיפור הוא לא רק מודיעני. אנחנו מסתייעים גם באלגוריתמים שהוכחו מבצעית וגם בידע מצבאות אחרים בעולם".
לפנייה לכתב/ת 
