זוכה ממהירות מופרזת: "תוכיחו שהרכב שלי"

המדינה הגישה כתב אישום בגין נסיעה במהירות 167 קמ"ש בצומת השבעה. אולם בשל טעות בירוקרטית היא לא הצליחה להוכיח מי הנהג ושל מי הרכב

עו"ד דוד סנואניפורסם: 08.01.17 , 22:44

בית המשפט לתעבורה בתל אביב זיכה לאחרונה נאשם מנהיגה במהירות של 167 קמ"ש משום שהמדינה לא הצליחה להוכיח שהוא נהג במכונית, או לחלופין שכלי הרכב בבעלותו. הזיכוי נבע מניצול העובדה שהתביעה לא הגישה בזמן מסמך המוכיח את הבעלות על המכונית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בכתב האישום נטען כי הנהג נסע במהירות בצומת השבעה ממזרח למערב, כביש שבו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש. הנאשם טען מנגד שאדם אחר נהג ברכב, אך לא הכחיש או אישר שהמכונית בבעלותו. המדינה טענה שמאחר שהנאשם לא הביא לדיון את מי שלשיטתו נהג בפועל, הרי שיש להרשיע אותו מכוח "חזקת הבעלות". לדבריה, מאחר שהוא לא כפר בבעלות על המכונית, לא הוטלת עליה החובה להוכיח זאת.

אישומים

דו"חות מהירות בוטלו בגלל איחור בהזמנה לדין

עו"ד שמואל גייזלר

שופטת תעבורה איחדה 4 תיקים שבהם טען הסנגור שהנהגים לא קיבלו את הזימון ארבעה חודשים מיום העבירה. היא ביטלה שלושה מהאישומים

דו"חות מהירות בוטלו בגלל איחור בהזמנה לדין

אלא שמנגד טען בא כוחו של הנאשם שמאחר שכפר בנהיגה ובמהירות הנמדדת בלבד, ו"שתק" לגבי הבעלות, המדינה צריכה להביא ראיות לעניין זה.

לפיכך, למחרת הדיון הגישה המדינה במזכירות בית המשפט בקשה להוסיף מסמך תע"צ (תעודת עובד ציבור) בדבר בעלות הרכב. אלא שהשופט אהרן האוזרמן לא התיר זאת בנימוק שבקשת התובעת הינה בניגוד לסדר הדין, הן משום שהתע"צ לא נרשם כלל בפירוט עדי התביעה בכתב האישום (וגם לא הוסף בכתב האישום המתוקן), והן משום שהתביעה הסתיימה והמאשימה הכריזה "אלו עדיי".

בהכרעת דין קצרה ועניינית זיכה השופט האוזרמן את הנאשם מחמת הספק, אם כי דחה את גישת בא כוחו. הוא הבהיר כי לפי חוק סדר הדין הפלילי, נאשם אכן רשאי לא להשיב כלל לכתב האישום (ושתיקתו עשויה לחזק את ראיות התביעה), אולם אם בחר להשיב, עליו להשיב תשובה מלאה לכלל העובדות הנטענות כנגדו.

"לא סביר בעליל שהנאשם יהיה רשאי שלא להשיב 'באופן חלקי' בלבד, ולשתוק רק לגבי עניין נקודתי בכתב האישום", כתב בפסק הדין.

אלא שהשופט האוזרמן זיכה את הנאשם בין היתר משום שהמדינה הייתה צריכה להגיש בזמן תע"צ על בעלות הרכב, על מנת להוכיח שהנאשם "נהג".

"המאשימה לא עמדה בנטל הבסיסי הראשוני במקרה זה, והוא להוכיח כי הנאשם 'נהג' ברכב, בין משום שלא הציגה כל ראיה פוזיטיבית... ובין משום שלא ביססה את הנהיגה מכוח 'חזקת הבעלות' הקבועה בסעיף 27 לפקודת התעבורה", כתב. "כל זאת יש להעיר בלי כל קשר לשאלה אם ההגנה הוכיחה שאדם אחר נהג ברכב".

התוצאה, כאמור, הייתה זיכוי מחמת הספק. עדיין לא ברור אם המדינה תבחר להגיש ערעור בבית המשפט המחוזי.