מחקר: לדינוזאורים לקח זמן רב לבקוע מהביצים
חוקרים מארצות-הברית מצאו כי בניגוד לסברות קודמות, לביצי הדינוזאורים נדרשו עד שישה חודשים לבקוע. בזמן הארוך הזה היו נתונים הדינוזאורים והביצים למתקפות מצד טורפים ולפגעי טבע
מדענים גילו לאחרונה רמז נוסף לסיבות שמאחורי ההכחדה המוחלטת של הדינוזאורים מעל פני האדמה, זאת לאחר שהתברר כי נדרשו עד שישה חודשים לביציהם לבקוע. בעוד ככל הנראה אסטרואיד ענק והתפרצויות געשיות הם שעמדו מאחורי השינויים הדרסטיים באקלים שלבסוף השמידו את החיות הללו, הראיות החדשות מראות מדוע הדינוזאורים היו מלכתחילה קבוצת סיכון.
לפי המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences ונעשה בשילוב מדענים מאוניברסיטת פלורידה סטייט, אוניברסיטת קלגארי והמוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע, כאשר כדור הארץ היה נתון לאבק אדיר בשל אסונות טבע, הדינוזאורים לא הצליחו להסתגל למחסור באור שמש ולאקלים הקריר יותר, וכך קרה גם לצמחים שאותם אכלו. אך הממצאים של המחקר מציעים כי הזמן הרב שנדרש לביצים לבקוע שיחק גם הוא תפקיד, שכן בזמן הארוך הזה היו נתונים הדינוזאורים והביצים למתקפות מצד טורפים, לרעב ולשיטפונות.
העובדה הזו יכולה להיות ההסבר לסיבה שבניגוד לעופות וליונקים אחרים, הדינוזאורים דווקא לא שרדו את ההכחדה ההמונית שהתרחשה לפני 65 מיליון שנה.
משום שציפורים הן מעין "דינוזאורים חיים", עד כה האמינו חוקרים כי נדרש בערך אותו זמן לביצת דינוזאור לבקוע כמו לגוזל יען, שבוקע מן הביצה לאחר 42 ימים. אך בניתוח שרידיו של היפקרוזאורוס - דינוזאור דמוי-הברווז – עלה כי לקח לצאצאיה של החיה אותו זמן "להיוולד" אפילו כמעט כמו לבני אדם. הניתוח הזה נעשה באמצעות קווי גדילה בשיניים של עוברים.
בהתחלה ההערכה הייתה כי לביצים הקטנות יותר של הדינוזאורים יידרשו 40 ימים כדי לקבוע, אך המחקר הראה כי נדרשים לפחות 83 ימים – שהם כמעט שלושה חודשים. ביציו של ההיפקרוזאורוס בקעו כנראה רק לאחר 171 ימים - שהם כחצי שנה.
בהמשך המחקר גילו החוקרים כי לביצי דינוזאורים למעשה נדרש זמן כפול לבקוע מאשר ביצי ציפורים, שלרוב בוקעות בין 85-11 ימים. אף שציפורים התפתחו מהדינוזאורים, ביצי החיה שנכחדה דווקא דומות יותר לאלו של זוחלים, כך לפי המחקר.