רס"ן חגי בן ארי נטמן: "נפרדים מגיבור"
אלפים השתתפו בהלוויית רב-סרן חגי בן ארי, שנפצע אנושות במבצע צוק איתן ומאז נותר מחוסר הכרה. מפקד הצנחנים לשעבר תא"ל אליעזר טולדנו ספד: "הכדור פילח את ראשך, אך לא נכנעת לו". האלמנה מוריה: "חשבתי כמה מגיעה לך לא שלוות מורפיום מלאכותית אלא שלוות עולמים"
החלל האחרון של מבצע צוק איתן: אלפי בני משפחה, תושבי הגולן וחברים לנשק ליוו בצהריים (יום ד') למנוחות את גיבור ישראל רב-סרן חגי בן ארי ז"ל, שהלך אתמול לעולמו. הקצין, בן 31 במותו, נפצע אנושות בקיץ 2014 בלחימה בעזה ומאז היה מחוסר הכרה. בתום מסע הספדים מרגש נטמן בן ארי בין רגבי האדמה של הגולן, שאותם כל כך אהב.
ארונו של בן ארי הוצב ברחבה במושב נוב שבו התגורר. בהלוויה נכחו שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, שר החינוך נפתלי בנט, מפקד פיקוד דרום לשעבר אלוף סמי תורג'מן וכן מפקדים ופקודים מחטיבת הצנחנים. שישה קצינים בדרגת רב סרן הניחו את הארון. מוריה, אלמנתו של בן ארי, ישבה ליד הארון מחובקת בשניים משלושת ילדיהם, מורן ושלו.
מפקד חטיבת הצנחנים לשעבר, תת-אלוף אליעזר טולדנו, אמר בדברי ההספד שלו כי "חגי הוא קצין ישראלי משכמו ומעלה, הוא זינק למערכה. היום משננים את שמך בצה"ל, רקמת תחבולות מול האויב, היית ראוי ללוחמיך. הכדור פילח את ראשך אך לא נכנעת לו, ביקשת את הפיקוד על סיירת הצנחנים. חגי דיבר על הסיירת והסמיק כאילו דיבר על מוריה אהבת חייו. זו משפחה שמעשיה מרובים כחוכמתה, שורה של צנחנים הצדיעו לך, אני מצדיע לגבורתך ולחייך".
מפקד גדוד הסיור של הצנחנים, סגן-אלוף אודי דאובה, אמר: "בלטת בנועזות ובקור רוח, מפקד קרבי מגובה מקצועי ומיומן, מנהיג המוביל את פקודיו, תמיד ראשון, תמיד נחשון. חבר אמת ושותף לדרך, מלווים אותך בין נופי הגולן בהם גדלת".
שר הביטחון לשעבר יעלון ספד גם הוא. "אנו נפרדים מגיבור. בתפקידיך, במשימותיך לימדת אותנו מיהו גיבור", אמר יעלון. "לפני שנתיים וחצי הוא היה בחופש בין תפקידים וכשנפתחה המערכה הוא הבין שהוא צריך להיות שם ולקח אחריות, המערכה בעזה הייתה כבדה, מערכה בשטח בנוי וצפוף ולוחמיו עשו זאת בהצלחה באופן שהביא שקט למדינת ישראל. רב סרן חגי בן ארי, היית דוגמה ומופת לחניכיך ופקודיך. בשבילי אתה דוגמה ומופת למפקד נועז וערכי שהוביל חיילים כדי להגן על מדינת ישראל".
מוריה האלמנה ספדה: "הכול עשית עד הסוף, הכי מושלם, אהבת אותי כל כך עד הסוף ככה שהייתי מוכרחה לאהוב את עצמי וכשנפצעת גם עד הסוף, אומרים עליך שהיית גיבור. לכל אחד מילדינו יש משהו מדמותך. אבל עופרי (הבת השלישית. י"מ) כולה שלך. הלוואי והיית מכיר אותם ורואה איך הם גדלים יפה, כבר שנתיים וחצי שאני מתאמנת לדבר בלשון עבר, אני כל כך גאה להיות אשתך. כשנשמת את נשימותיך האחרונות חשבתי כמה מגיעה לך השלווה. לא שלוות מורפיום מלאכותית אלא שלוות עולמים, נוח לך בשלום".
אבי הקצין, יונתן בן ארי, ספד: "חגי אהוב לבנו, בעוד 20 יום ימלאו לך 32 שנים, ידענו שגם את הפציעה לקחת ברצינות, נקרענו בין ההבנה למצבך הקשה לבין החלום לראות אותך מתאושש וקם, בלבלת אותנו, כי התגברת בכל פעם מחדש ונלחמת כארי. עשיתי כל שביכולתי להגן עליך, למנוע ממך סבל, מקווים שמשהו חדר את מסך ההכרה שלך. החלטנו להחזיר אותך הביתה וחזרת אל משפחתך האהובה, זכינו להיות איתך עוד שנתיים וחצי. כפי שהיה ראוי לך, כולם נקבצו לחלוק לך כבוד אחרון. כשמונית למפקד על סיירת הצנחנים לא היה מאושר ממך, בפאתי חאן יונס פגע בך הכדור הקטלני, היום תם המסע שלך, מובילים אותך בדרכך האחרונה".
האח נועם בן ארי אמר: "הפרידה ממך אטית וקשה, מלאת תוכן ונדירה, אתה שחיית בוודאות כל כך גדולה, חיית חיים מלאי משמעות. הספקת הרבה בשנותיך הקצרות אבל לא חיית מספיק, לא ויתרנו עליך לשנייה. בנעורים התחלת לבלוט בכישורי מנהיגות, כבר כחייל סדיר סומנת לפיקוד, בהתחלה הייתה המון תקווה. ואז למדנו מה זה צמח". האח פנה לגיסתו מוריה ולאחייניו ואמר: "אחותנו את, וילדינו אתם - תמיד תישארו חלק בלתי נפרד מאיתנו, נורא מוזר להתרגל להרכב החסר הזה. הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים? חגי על במותיך חלל".
גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול שאיבד את שתי רגליו במהלך המבצע, השתתף אף הוא בהלוויה. הוא סיפר כי "חגי ואני שכבנו זה לצד זה מחוסרי הכרה במשך שלושה שבועות בחדר טיפול נמרץ בסורוקה. שם, בחדר, נוצר קשר אישי עמוק בין המשפחות שלנו, קשר שנמשך עד היום. בהמשך, נפגשנו שוב במחלקת השיקום בתל השומר. הייתי יושב עם בני משפחתו שלא סרו ממיטתו לרגע. כל פעם מחדש הייתי מתפעל ממסירות הטיפול ומהאהבה ללא קץ שהעניקו לחגי מחוסר ההכרה. הידיעה אתמול על מותו מילאה אותי צער, צער על אבידה גדולה של לוח ומנהיג".
שורה של ניתוחים בניסיון להצילו
בן ארי נחשב לעילוי ואמור היה להתמנות למפקד סיירת צנחנים, אך ב-21 ביולי 2014, חמישה ימים לאחר הכניסה הקרקעית לעזה במבצע צוק איתן, הוא נפצע אנושות בראשו לאחר שכדור של צלף חדר את הקסדה שלו. מסוק הטיס אותו לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם נערכה שורה של ניתוחים בניסיון להצילו. כשההליכים הרפואיים הסתיימו נקבע שפגיעת הראש של חגי כל כך קשה, שאין סיכוי שיחלים ממנה, ושהישארותו בחיים מהווה נס.
מאז פציעתו, הוא כבר לא תיקשר עם הסביבה. גופו התגבר על סיבוכים וזיהומים, אולם הוא נותר מחוסר הכרה. הציבור לא כל כך שמע עליו עד אוקטובר 2014. אז, לאחר הידרדרות במצבו, ביקש מח"ט הצנחנים דאז טולדנו, למנותו באופן סמלי למפקד סיירת צנחנים, התפקיד שהובטח לו, בסיירת שבה מילא כל כך הרבה תפקידי מפתח.
קצת לפני המלחמה סיימו חגי ומוריה לבנות את ביתם במושב נוב, שבו נולדו וגדלו שניהם. לאחר הפציעה הושלמה בנייתו של בית נוסף, לחגי בלבד, בחצר של הוריו. ביולי 2015, שנה לאחר פציעתו, הוא חזר לשם. משרד הביטחון בנה את יחידת הדיור הזו וההורים אמרו שברגע שחגי יחזור לעצמו, ישמחו להשיב להם אותה.
לפנייה לכתב/ת 
