הלוחם והפרמדיקית: העדים שהובילו להרשעה
רב"ט ת', חברו הטוב של אזריה, סיפר במצ"ח: "אלאור אמר לי - איך זה שחבר שלי נדקר על ידי מחבל ונשאר חי". הפרמדיקית ד' שחזרה: "אמר שהיה מחבל מנוטרל, ועדיין בחיים". העדויות והראיות שעליהן ביססו השופטים את החלטתם
שלושת שופטי ההרכב במשפט החייל היורה הרשיעו בהריגה פה אחד את אלאור אזריה - והם התבססו על כמה עדים מרכזיים. פרט לעדויות של המפקדים - המח"ט אל"מ יריב בן עזרא, המג"ד סא"ל דוד שפירא והמ"פ רס"ן תום נעמן - נתנו השופטים משקל מרכזי לעדות של הלוחם רב"ט ת' ושל הפרמדיקית סמל ד', והבהירו כי הם מוצאים את הסרטונים שפורסמו בתקרית בחברון כמהימנים.
בהכרעת הדין כתבו שופטי בית הדין הצבאי - אל"מ מאיה הלר, אל"מ כרמל ווהבי וסא"ל ירון סיטבון - כי הם החליטו לתת "משקל מלא" לעדות של רב"ט ת'. הלחם שוחח עם אזריה לפני הירי במחבל עבד אל-פתאח א-שריף ומיד לאחריו. בעדותו במצ"ח תיאר ת' את השיחות עם אזריה. בתשובה לשאלה מה אלאור אמר לך לפני הירי, ענה ת': "אלאור היה נראה לי נרגש וכועס על זה שדקרו את חבר שלו ואמר לי איך זה שחבר שלי שנדקר על ידי מחבל ונשאר חי".
לאחר מכן הבהיר ת' כי לא ידע שהוא מתכוון לירות במחבל: "הייתי בשוק ממה שקרה שם ולא חשבתי שהוא הולך לבצע ירי על המחבל. אם הייתי יודע שהוא הולך לירות במחבל המנוטרל הייתי עוצר אותו". הוא סיפר על שיחתו של אזריה עם המ"פ נעמן, וציין כי "המ"פ אמר לו שזה חמור שהוא עשה את זה וזאת טעות, ולאחר מכן לקח אותו לצד ודיבר איתו".
הלוחם ת' שחזר גם את השיחה עם אזריה לאחר הירי: "אמרתי לו שזה לא תקין והוא לא היה צריך לעשות את זה".
שאלה: "ומה הוא ענה?"
תשובה: "ראיתי את אלאור עדיין בלחץ ואני חושב שגם הוא לא ממש הבין את חומרת המעשה. הוא אמר משהו בסגנון שדקרו את חבר שלו וניסו להרוג אותו אז גם לו מגיע למות. אני חושב שאלאור אמר למ"פ את אותו המשפט שהוא אמר לי שדקרו את חבר שלו וניסו להרוג אותו לכן מגיע למחבל למות".
שאלה: "שמעת את זה באוזניים שלך?"
תשובה: "כן".
שאלה: אם היית מבין שהוא מתכוון לירות בו מה היית עושה?
תשובה: "הייתי עוצר אותו חד משמעית, ירי על מחבל מנוטרל לא הכרחי ונוגד את עקרונות צה"ל".
בהערכתם את עדותו של רב"ט ת', כתבו השופטים כי "לא ניתן לחשוד בו כמי שניסה להעליל על אזריה. אף אזריה לא סבור כך. רב"ט ת' ואזריה אישרו כי הם חברים טובים ואף משרתים יחדיו עוד מתחילת גיוסם. ניכר, כי גם בחקירתו במצ"ח וגם במהלך עדותו בפנינו, ניסה רב"ט ת' לסייע לנאשם ככל הניתן, אך זאת תוך מילוי חובתו להעיד אמת. במהלך עדותו אישר את נכונות הפרטים שמסר במצ"ח, הוגשו לבית הדין בהסכמה ואין חולק על תוכנם".
עדות מרכזית אחרת, שהובילה להרשעת אזריה, היא עדותה של סמל ד', הפרמדיקית הגדודית. היא שוחחה עם אזריה בטלפון זמן קצר לאחר סיום האירוע, בשעה 10:40 ומיד לאחר מכן בשעה 10:43. בהכרעת הדין מתוארות אותן שיחות, מפיה של הפרמדיקית.
"בשלב הראשון שאלתי אותו מה קרה באירוע, אחרי שלא קיבלתי תשובה ברורה ושאלתי אותו אם הוא ירה במחבל מנוטרל", שחזרה ד'. "תחילה הוא אמר שהוא לא זוכר, אחר כך אמר שהוא כן ירה במחבל והוא תיאר את האירוע. אמר שבאירוע היה מחבל מנוטרל, בחיים עדיין, שלידו הייתה סכין וברגע שהמחבל הזיז יד וראש לעבר הסכין שהייתה לידו, הוא הרגיש איום ולכן ירה במחבל. מה שאמרתי לו אחר כך זה שסביר להניח שהרבה ירצו לדבר איתו ולשאול אותו. אמרתי לו שכדאי שיידע קצת יותר מה לענות".
לפרמדיקית, שהייתה זו שקבעה את מותו של המחבל, הוצג הסרטון שמתעד אותה ואת צוות התאג"ד מטפלים בגופת המחבל ומוציאים אותה מהזירה. היא נשאלה אם בשלב זה אזריה התריע בפניה או בפני אחרים על סכנה כלשהי הנשקפת מהמחבל, והשיבה בשלילה.
בהכרעת הדין כתבו שלושת השופטים כי "חשיבות עדותה של סמל ד' ברורה. ראשית, היא לא משמשת כמפקדת בכירה ולא ניתן לטעון כי היה לה מניע סמוי כפי שביקש אזריה לייחס ליתר מפקדיו. שנית, השיחה שביחס אליה העידה בפנינו התקיימה לפני פתיחת החקירה או עריכת התחקיר, כך שלא ניתן לטעון כי דבריה היו מוטים לאור 'עמדת המפקדים'.
"שלישית, ניתן להתרשם כי העדה ניסתה לסייע לאזריה בזמן אמת, בכך שהמליצה לו 'לדעת קצת יותר מה לענות' ואף יצרה קשר בתום השיחה עם קצין בריאות הנפש החטיבתי, נוכח התרשמותה ממצוקתו, בכדי שזה יסייע לנאשם. סמל ד' מסרה בפנינו עדות מדויקת והתייחסה ברצינות לכל עניין שהועלה בפניה. היא הותירה עלינו רושם חיובי ומצאנו לתת לדבריה משקל מלא".
השופטים כתבו בנוסף כי מעדותה של הפרמדיקית "ניתן ללמוד פרטים מהותיים מאוד ביחס לאירוע: ראשית, אזריה לא העלה בפניה כל חשש באשר לקיומו של מטען ואף בזירה עצמה לא התריע בפניה ובפני צוות התאג"ד על סכנה כלשהי הנשקפת מהמחבל. שנית, הנאשם אישר בפניה כי לפני לירי היה המחבל חי ואף ניסה לקרב את ידו לעבר הסכין. פעולה זו שייחס אזריה למחבל היא פעולה רציונאלית שכלל לא מתיישבת עם הטענה המאוחרת שהעלה, שלפיה היה המחבל מת עוד לפני שירה לעברו".
עדויות אלו הצטרפו לסרטונים מחברון, שעליהם כתבו השופטים כי "לא יכולה להיות מחלוקת באשר לקבילותם". הם כתבו כי "האנשים שצילמו אותם העידו כולם בפנינו ומסרו בצורה מפורשת כי הם אותנטיים וכי לא נעשו בהם פעולות של עריכה או שינוי. עם זאת, נוכח העובדה כי הסרטונים שצולמו על ידי עימאד אבו שמסייה ועארף ג'אבר לא היו נתונים תחת השגחתם המלאה והרציפה, סברנו כי אין לבסס את הקבילות של הסרטונים על עדויותיהם של הצלמים. בד בבד, אין לקבל את טענת ההגנה לפיה הסרטונים אינם קבילים כראיה לנוכח 'קשיים בשרשרת הראיות'".
הם ביססו את העובדה שהסרטונים קבילים כראיה על בסיס חוות הדעת שערך מומחה מז"פ, רס"ם רון גור-אל. הם כתבו כי הוא מומחה לראיות דיגיטאליות שבדק את כל הסרטונים האמורים והגיע למסקנה כי מדובר בקבצים שלא נעשה בהם כל שינוי. כל זאת, לצד עדויות המפקדים, הובילו בסופו של דבר להרשעה של אזריה בהריגה, פה אחד. כעת השאלה אם מה יהיה עונשו, ואם יזכה לחנינה.
לפנייה לכתב/ת 
