מוצדק ומאוחר

לא בכל פעם שקבוצה משחקת רע במשך תקופה צריך לפטר מאמן. כדורגל נע על גלי המומנטום ובמשך עונה יש עליות וירידות, לפעמים אפילו חדות מאוד. אבל יש מקרים בהם נראה בבירור שהמאמן לא יודע מה לעשות כדי לשנות את המצב ואפילו, יותר נוראי, הוא כה אובד עצות עד שאפילו לא מנסה שום דבר חדש.

שוטה ארבלדזה הגיע למצב הזה, המוזר עד כדי תמיהה, כבר מזמן במכבי תל-אביב.

נקודת הציון הראשונה לכך שלמכבי של ארבלדזה אין דרך חזרה הייתה אחרי התיקו המאופס מול אשקלון, זה שקבע איבוד נקודות שני בשני משחקים רצופים מול נועלות הטבלה. כבר אז היה אפשר להבין שארבלדזה לא ייצא מזה טוב. נקודת הציון השנייה הייתה שבועיים מאוחר יותר, בתיקו מול הפועל כפ"ס – אחד המשחקים הרעים ביותר של הצהובים מזה שנים. אם כן, היום אנחנו יכולים לומר שני דברים: 1. הפיטורים היו מתבקשים. 2. הם הגיעו באיחור.

לא הייתה דרך חזרה. ארבלדזה(צילום: עוז מועלם)

לג'ורדי קרויף היו נקודות יציאה, כלומר סיבות מספיק טובות לביצוע המהלך, והוא היה צריך לנצל אותן עוד קודם, לא היום. הדברים לא נכתבים כי קל לצעוק שצריך לפטר מאמן אלא כי מכבי של התקופה האחרונה היא באמת דוגמא מעולה לקבוצה שקל לראות שלא תשתנה במצבה הנוכחי. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, נהוג לומר וזה נכון גם פה, אבל האיחור בזיהוי, או אולי האיחור בלקיחת החלטה, פגעו במכבי דווקא בשבועות בהם באר-שבע איבדה את המומנטום שלה. יכול להיות שעזיבה מוקדמת יותר של המאמן לא הייתה מביאה לתוצאות טובות יותר מול כפ"ס או בית"ר ירושלים, אבל הייתה חובה לבדוק זאת.

לקרויף יש חובה נוספת. לא מדובר במהלך הדרמטי האחרון בחודש הקרוב. פיטורי ארבלדזה צריכים להיות חלק מסדרה שלמה של פעולות לחיזוק הקבוצה. ממציאת המאמן המתאים ועד החלפת שחקנים. כן, 'החלפה' ולא סתם 'החתמה', כיוון שהתחושה שנוצרה היא שיש שחקנים שמסמלים יותר מדי את התקופה הפחות טובה, מסמלים עד כדי כך שיהיה עדיף להעבירם למקום אחר. עדן בן-בסט, שאי אפשר לפסול שיהיה חלוץ ליגה טוב מאוד בכל קבוצה אחרת, הוא הדוגמא הבולטת.

ג'ורדי קרויף. היה צריך לעשות מעשה עוד קודם(צילום: ראובן שוורץ)

בבחירת המאמן הבא של מכבי קרויף צריך להתחשב גם בשינויים שעברה הליגה הישראלית. היום כמעט כל הקבוצות שמות דגש ראשון על ההגנה ומצופפות את המשחק עם מספר רב של שחקנים. המאמן החדש צריך להיות אחד שפילוסופיית המשחק שלו כוללת יציאה מהירה קדימה. אוסקר גרסיה, למשל, לא כזה. פאולו סוזה כן. בכל מקרה, זה חייב להיות שוב מאמן זר. קשה למצוא ישראלי שמוכן לתפקיד.

לגבי השחקנים כולם יודעים שיש צרכים רבים – מגן שמאלי, בלם, חלוץ. רוב הצרכים האלה היו ידועים עוד בקיץ ולא נעשה בעניינם מספיק. ארבלדזה היה צריך ללכת הביתה מזמן לא רק בגלל התוצאות (פחות מ-60 אחוזי הצלחה) אלא כי היה נדמה שהוא ממשיך בשלו ואינו מנסה לבצע מספיק שינויים. גם קרויף נתקע, ועכשיו ההולנדי צריך להראות שהאקטיביות עדיין חלק ממנו.