כך ייראה המשך משפט אזריה
משפט החייל היורה - השלב הבא: לאחר הרשעת אזריה בהריגת מחבל, ועל רקע הקריאות לתת לו חנינה, יחל שלב הטיעונים לעונש. התביעה תדרוש כמה שנות מאסר, הסנגורים יזמנו עדי אופי ויבקשו להתחשב במצב הרפואי של הוריו. אזריה למקורביו: "אלחם גם בערעור"
החייל היורה הורשע, אבל המשפט עדיין לא נגמר: בעוד כעשרה ימים צפוי להתקיים הדיון הבא במשפטו של אלאור אזריה, שהורשע אתמול (ד') בהריגת מחבל מנוטרל בחברון. אזריה עצמו חזר אתמול בצהריים למעצר הפתוח במחנה נחשונים ואמר למקורביו כי הוא "נחוש להמשיך במאבק עד הסוף, ולהילחם גם בערעור, בלי להישבר".
בדיון הבא, שמועדו ייקבע ככל הנראה היום, יושמעו הטיעונים לעונש על-ידי הצדדים, שכבר הביעו לאחר הכרעת הדין את רצונם לסיים את ההליך באופן מהיר. לפי ההערכות, בתוך חודש תפרסם ראש הרכב השופטים, אל"מ מאיה הלר, את גזר הדין - שיושפע מהכרעת הדין החד-משמעית שפורסמה אתמול בבוקר.
הסניגורים יבקשו בקביעת העונש להתחשב בעובדה שאזריה שהה במעצר פתוח בבסיס במשך תשעת חודשי המשפט. תקופת מעצר פתוח זו לא צפויה להיחשב למניין ימי המאסר שייגזרו על אזריה, משום שהוא לא נעצר עד תום ההליכים נגדו עם הגשת כתב האישום.
לדיוני הטיעונים לעונש צפויים סנגוריו של אזריה לזמן עדי אופי שיעידו לטובתו, בהם לוחמים, וייתכן שגם מפקדים ששירתו עמו. בצוות ההגנה אף לא פסלו את האפשרות שמפקד הפלוגה לשעבר של אזריה, רס"ן תום נעמן, שהעיד מטעם התביעה, יזומן אף הוא למתן עדות.
נעמן, שבמהלך המשפט פורסמו נגדו תגובות נאצה קשות ברשת, היה גם זה שהעניק לאזריה תעודת הצטיינות במהלך שירותו ואף קידם אותו לתפקיד החובש הפלוגתי. יש לציין כי השופטת הלר שללה לחלוטין בהכרעת הדין את הטענה שהשמיע אזריה לפני עדותו, לפיה המ"פ נעמן סטר לו כמה פעמים לאחר הירי במחבל.
שיחות עם הלוחמים
שלב הטיעונים לעונש דווקא אמור להיטיב עם אזריה, מאחר שהשופטים יתבקשו להתחשב בנסיבות מקלות של אלאור, בהם מצבם הרפואי המדרדר של הוריו בעקבות הפרשה, או העובדה ששירת במשך למעלה משנה וחצי כלוחם בגזרות מבצעיות, ופעל ללא רבב.
בימים הקרובים יתכנסו בפרקליטות הצבאית לדון בבקשה לבית הדין לקביעת רף הענישה, כאשר כבר עכשיו ברור שלאור חומרת הכרעת הדין הם ידרשו להטיל על אזריה מספר שנות מאסר בפועל על עבירת ההריגה שעונשה המקסימלי הוא עד 20 שנות מאסר.
בחלק מהגדודים בצה"ל, בעיקר אלו שמבצעים תעסוקה מבצעית באיו"ש, הופצו אמש הנחיות למפקדים לשוחח עם הלוחמים על הפרשה ולהסביר על ההליך המשפטי ועל הציר הפיקודי-מבצעי שתיחקר במקביל את התקרית בזמנו. הסיבה: בדומה לימים הסוערים של אחרי פיצוץ הפרשה, בצה"ל רוצים לנקוט בצעדי הסברה יזומים כלפי הלוחמים, על מנת שיקבלו הסבר על ההתפתחות הדרמטית בפרשה ממפקדיהם, ולא יושפעו מהקריאות ברשת לסירובי פקודה או למרד.
אופציית החנינה
מבחינת אפשרויות קרובות לחנינה, היחיד שיכול להתניע מהלך שכזה הוא אזריה בעצמו, אך בניגוד להצהרות של הפוליטיקאים היום בנושא, הוא לא צפוי לעשות זאת בתקופה הקרובה לאור רצונו להשלים קודם את אפשרות הערעור שיגיש צוותו לבית הדין לערעורים בקריה. עד כה, חתמו עשרות אלפים על עצומה ברשת, שקראה להעניק חנינה לאזריה.
בין אלו שקראו להעניק חנינה לאזריה היה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפרסם פוסט בפייסבוק ובו כתב: "זהו יום קשה וכואב לכולנו - בראש ובראשונה לאלאור ולמשפחתו, לחיילי צה"ל, לאזרחים רבים ולהורים של חיילינו, ואני בתוכם. אני קורא לכל אזרחי ישראל לנהוג באחריות כלפי צה"ל, מפקדיו והרמטכ"ל. יש לנו צבא אחד שהוא בסיס לקיומנו. חיילי צה"ל הם הבנים והבנות שלנו, והם חייבים להישאר מעל לכל מחלוקת. אני תומך במתן חנינה לאלאור אזריה".
גם שרים וחברי כנסת קראו מוקדם יותר להעניק חנינה לאזריה. לפי החוק, אזריה יכול להגיש בקשה לחנינה מלאה אף בטרם מתן גזר הדין בעניינו וגם אחריו, כאשר יחל ככל הנראה לרצות את עונשו בכלא הצבאי. את הבקשה יכול אזריה, כחייל צה"ל, להגיש לאלוף הרלוונטי בצה"ל - מפקד פיקוד מרכז, אלוף רוני נומה, או לנשיא המדינה, ראובן ריבלין. את הבקשה לחנינה יכול לקבל אזריה באופן חלקי או מלא, אך בטרם תתקבל ההחלטה על ידי הנשיא או האלוף, יצטרכו להגיש לו את חוות דעתם ואת המלצותיהם בנושא ראש אכ"א, הפרקליט הצבאי הראשי, הרמטכ"ל ושר הביטחון.
את בקשת החנינה לאלוף (שמוגדרת בצה"ל כהמתקה, מאחר שההקלה בעונש יכולה להיות מלאה או חלקית) יוכל אזריה להגיש רק אחרי שגזר הדין יהיה חלוט. המשמעות היא שאם אזריה יערער על ההרשעה כפי שהודיעו עורכי דינו, הוא צפוי להעביר לכל הפחות את החודשים הקרובים בכלא הצבאי. לאחר שיערער, אם הערעור יידחה, את בקשת ההמתקה הוא יוכל להגיש לרמטכ"ל. אם אזריה יבקש חנינה מהנשיא - הוא עצמו יצטרך להגיש את הבקשה, כך שגם אם פוליטיקאים יבקשו חנינה בשמו, בית הנשיא יצטרך לבקש את עמדת פרקליטיו.
מבית הנשיא נמסר אתמול: "אנו מבקשים להבהיר לאור ריבוי הפניות בנושא בשעות האחרונות: על פי הנוהל המקובל ביחס לכל בקשות החנינה לגבי נדון כזה או אחר, בקשת חנינה מטופלת כאשר היא מוגשת על ידי הנדון בעצמו, בא כוחו או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה, לאחר מתן פסק דין חלוט. לאור האמור, גם בעניינו של החייל אלאור אזריה, בהינתן מצב בו תוגש בקשת חנינה, היא תידון על ידי הנשיא על פי הנוהל המקובל לאחר קבלת המלצת כל הגורמים הרלוונטיים".
לפנייה לכתב/ת 
