במגרש של הגדולים
בצור שלום נהנים מהתהילה הרגעית ומפנטזים לעשות את מה שאינטר לא הצליחה לעשות - לנצח את הפועל באר־שבע. כך התקיימה החזרה הגנרלית של הסינדרלה מליגה א' לקראת ההופעה המרגשת הערב (19:40) בגביע המדינה
מכבי צור שלום יודעת שהקדנציה שלה כסינדרלה בגביע המדינה יכולה להיות קצרה במיוחד. בסיבוב הקודם הפתיעה הקבוצה משיפולי ליגה א' צפון את הפועל פ"ת עם 1:3 מוחץ, עלתה לסיבוב ח' וקיוותה לקבל קבוצה נוצצת, אבל אם אפשר כזו שאפשר לעבור ורצוי שזה יהיה אצלה בבית, במגרש הצר והדחוס שהשיכונים סביבו יושבים על קו הרוחב. ההגרלה סידרה לה את הפועל באר שבע בחוץ. הכי קשה שיש (ה', 19:40).
ערב לפני המשחק אנחנו עולים צפונה, מנסים לתפוס קצת אווירה. לפני האווירה שיעור גיאוגרפיה מהיר (כי איכשהו אף אחד לא יודע איפה המקום נמצא): צור שלום היא שכונה בקריית ביאליק ובה משחקת קבוצת הכדורגל שמייצגת את העיר שבה גרים כ-40 אלף תושבים.
עכשיו כבר אפשר להיכנס למרכז המסחרי של השכונה. השעה 17:30 והמקום נראה אפרורי ושומם למדי. בפיצוצייה אפשר לזהות אורות וקצת תנועה אז אנחנו מתקרבים ושואלים אם יש פה אנשים שמתעניינים בכדורגל. "עזוב, אנחנו קווקזים, לא בעניין של כדורגל", אומר בחור בשם אלירן.
בהמשך אנחנו נתקלים בסנדלר מבוגר שלא מכיר אף שחקן בסגל של צור שלום, מוכר שווארמה חייכן בשם סמי, שלא אוהב כדורגל אבל מציע לנו מרק מפנק ("יורד גשם, זה יחמם אתכם יופי"), ורגע לפני שאנחנו מגיעים למסקנה שקריית־ביאליק היא "לא עיר-של-כדורגל" אנחנו פוגשים בבורקס המקומי את רפי כהן, שחקן עבר של צור־שלום שמפרשן: "אין לנו מזל - מתוך 31 אפשרויות קיבלנו את הקבוצה הכי חזקה. אבל לפי מה שדיברתי עם השחקנים, הם לא מרימים ידיים ובאים במוטיבציה גבוהה. הסיכויים מאוד קטנים, אבל לך תדע. אם אתה רוצה סקאוטינג אז הכי טוב בצור שלום הוא אלירן אלקובי. שחקן מקומי שגדל פה בשכונה ונותן דוגמה נפלאה לילדים. תראו אותו נגד באר שבע ותבינו".
ברוכים הבאים לאצטדיון האמירויות
אנחנו הולכים לראות את אלקובי והחברים שלו באימון המסכם. במגרש אנחנו מקבלים תמונה הפוכה מהאווירה השוממת במרכז המסחרי. ילדים ממחלקת הנוער מתרוצצים ומתווכחים מי הכי מסוכן בבאר שבע ("מה פתאום בוזגלו, ראית את ווקאמה מה הוא עושה במגרש?"), אוהדים מתחילים להתאסף והשחקנים יושבים בחדר האסיפות ומריצים צחוקים. חוץ מזה, משעשע לגלות שמעל שער הכניסה למגרש האימונים הסינטטי מופיע שלט קטן באנגלית: "מועדון ארסנל, אצטדיון האמירויות", בעוד בכניסה למגרש בו משחקת הקבוצה השלט נושא את השם "מנצ'סטר סיטי, אצטדיון איתיחאד". הומור של סינדרלות.
נכנסים לחדר של היו"ר יגאל אלקסלסי ורואים שם את המאמן מיכה כהן ביחד עם עוד חבורה שלמה של מקורבים. אלקסלסי זורק בחיוך: "בדיוק ישבנו על הטקטיקה איך אנחנו עוצרים את באר שבע". המאמן חוטף קלסר שזרוק על השולחן וממשיך באותו טון משועשע, "שלא יצלמו את תוכנית המשחק, זה סודי".
מאוחר יותר הוא אומר על חוסר המזל ליפול דווקא על באר שבע: "זו ההגרלה הכי טובה שיש. באים בלי לחץ, באים ליהנות מכדורגל. אנחנו מבינים את פערי הרמות. אף אחד לא מצפה שנבוא ונתפוצץ. חבר'ה, בואו נירגע. בבאר שבע אף אחד לא ניצח, כולל אינטר וכולל קבוצות ליגת העל. בואו ניכנס לפרופורציות. נבוא ליהנות, אבל גם לשחק כדורגל. ניתן כל מה שיש לנו".
"כולם ברחבה של אלמדון"
אחד הפרצופים המוכרים בחדר ההלבשה הוא השוער תום אלמדון, לשעבר מכבי חיפה, הפועל ת"א ועוד. כשהוא נשאל על העבודה הרבה שמצפה לו מול ההתקפה המפחידה של האלופה, הוא אומר: "כולנו נהיה עסוקים, זה כדורגל, לא טניס. אני מעדיף לא להיות עסוק, אבל אנחנו נעשה את המקסימום".
ומה אומר הנומרו אונו של רפי כהן מהבורקס? אלקובי: "גדלתי פה מגיל אפס. אני 13 שנה בליגה א', רק בצור שלום. שחקן בית שלא זז מטר. לא רוצה שום הצעות, ולא הולך לשום מקום. אני אומר לך מעומק הלב שאני שמח שקיבלנו את באר שבע. לא כל יום יוצא לך לשחק מול אלופת המדינה, אצלם באצטדיון טרנר. תהיה אווירה נפלאה ואני מקווה שנפתיע. מאמין שאפשר לעשות שם משהו".
רגע לפני שיוצאים לדשא, ניגש המאמן מיכה כהן ללוח התדריכים, אוסף את כל המגנטים שמייצגים את השחקנים שלו ומרכז אותם בתוך הרחבה של אלמדון. "זה המערך שלנו, ככה נשחק מחר בטרנר", הוא זורק בקריצה.
בדשא עצמו מחכים עשרות אוהדים צעירים שלא נבהלים מהקור ומהגשם, נותנים מופע שכולל שירה, אבוקה, רימון עשן וכמובן פריצה למגרש. כל עוד זה אפשרי, הסינדרלה מצור־שלום נהנית מכל רגע בנשף.
לפנייה לכתב/ת 
