צפו: כך תיראה "עיר העבר" שמוקמת לחולי אלצהיימר
בעוד שנה תוקם עיר מגורים לחולי אלצהיימר שנראית כמו ארה"ב בשנות ה-50 כחלק מגישה טיפולית חדשה בחולי האלצהיימר שמצאה כי זיכרונות הילדות שעולים מחדש משפרים את התפקוד המוחי ואיכות החיים
העיר שתעורר זיכרונות לחולים: בעוד כשנה תסתיים בנייתו של איזור חדש בסן דייגו, ארה"ב - כולו מיועד לחולי דמנציה. אבל במקום מבנים מודרניים, יהיו שם מבנים, מכוניות, ומקומות בילוי שהם העתק של הרחובות משנות החמישים. המטרה היא לעורר את הזיכרונות של החולים ולשפר את התפקוד המוחי שלהם.
צפו: כך תיראה עיר הדמנציה
עשרות נגרים, צבעים וטכנאים עובדים במרץ על העיר החדשה שמיועדת כולה לחולי דמנציה. בנייתה תסתיים בתחילת 2018, והיא תיראה כאילו לקוחה מהמאה הקודמת.
עיצוב הבתים, הקולנוע, ואפילו המכוניות שייסעו על הכביש כולם יהיו בעיצובים האופינייים למראה סן דייגו בשנות החמישים והשישים. הכל כחלק משיטה חדשה לטיפול בחולי אלצהיימר שמחזירה אותם אחורה בזמן. בכך טוענים הדוגלים בשיטה, הוכח כי התפקוד המוחי משתפר וכך גם איכות חייהם של החולים.
החברה שמקימה את הכפר בעלות של 30 מיליון דולר היא מרכז גלנר, ארגון ללא מטרות רווח הקיים כבר 35 שנים בארה"ב ומקדיש את פעילותו לאנשים בעלי קשיי זיכרון. את הרעיון להקמת הכפר קיבלו הבעלים מכפר לחולי אלצהיימר בעיר הוגווייק שבהולנד, שם יכולים החולים להסתובב בחופשיות 24 שעות ביממה.
בישראל: 1 מכל 5 קשישים סובל מאלצהיימר
דמנציה (שיטיון) היא שם כולל לקבוצת מחלות שמתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית, כשהשכיחה בהן היא האלצהיימר.
אחד מכל חמישה קשישים בישראל סובל מדמנציה ברמות שונות. כ-70 אלף ישראלים לוקים באלצהיימר, וההערכה היא שבתוך 15 שנים יגדל מספרם ל-120 אלף. ככלל, ככל שעולה תוחלת החיים, עולה שכיחותה של המחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ובנשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות.
אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת. לעתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים בתוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.
השלב הראשון של המחלה, שנמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שיכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שיכחה של שמות חפצים פשוטים ושיכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.
בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה. בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.
אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג שבוחן את התגובות לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים (חשבון בנק, תשלום חשבונות), איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.
הטיפול המקובל באלצהיימר הוא בתרופות שמעכבות את פירוק המעביר העצבי אצטיל כולין במוח. התרופות מעלות את הריכוז והקשב של החולה, שהופך ליותר מחובר לסביבה, אבל משפיעות פחות על הזיכרון. הן עוצרות את תהליך ההידרדרות אך לא מונעות את המחלה.