תשתיקו אותם / טור
כל עוד לא תהיה הבעת תמיכה קולנית וישירה, ה"קומץ" של בית"ר ירושלים ימשיך ללכת על הראש של המאמן. ברגע שהרוב השפוי נשאר דומם ופחדן, השוליים הקיצוניים והאלימים משתלטים על המרחב. לצביקה נעים נמאס מההתקפות על רן בן שמעון
אני יודע שזאת שאלת תם, אבל בכל זאת: מה אתם רוצים מרן בן שמעון? מה גורם לחבורה לא קטנה של אוהדי בית"ר לשאוג רגע אחרי שהקבוצה שלהם ניצחה את מכבי ת"א בליגה או עלתה לשמינית גמר הגביע את ה"תתפטר, תתפטר" הקלאסי למאמן שלהם?
קומץ? תשכחו מזה. נכון שהם לא הרוב, אבל עדיין מדובר בכמות לא מבוטלת ואיכשהו הם הכי רעשניים. אם הרוב של הקהל הבית"רי מאמין שהקריאות הללו לא ראויות, בטח לא אחרי ניצחונות, הגיע הזמן שהוא ישתיק את החבורה הקולנית שמתעקשת ללכת אנטי ולחפש את השלילי.
אפשר לזהות ניסיונות של החלק המרכזי של האוהדים לתת קונטרה, אבל היא לא מספיק עוצמתית. כל עוד לא תהיה מהטריבונה הבעת תמיכה קולנית וישירה, ה"קומץ" ימשיך ללכת בכל הכוח על הראש של המאמן. כמו בכל תחום בחיינו פה, ברגע שהרוב השפוי נשאר דומם ופחדן, השוליים הקיצוניים והאלימים משתלטים על המרחב. ולרוב הבית"רי יש כוח. קחו אותו לידיים ותשמיעו אמירה ברורה.
אנחנו בתקשורת אוהבים לאהוב את התשוקה והלהט שמביא למגרשים קהל כמו זה של בית"ר ירושלים, אבל לפעמים העסק מאבד שליטה או סתם תופס כיוון מכוער. דוגמה קטנה קיבלנו ביום שישי. אז פורסם על עימות בין רן בן שמעון לאוהד שהגיע במיוחד לאימון המסכם ופצח בסדרת קללות. המאמן החליט להגיב וענה לו משהו בסגנון: "אני מרחם עליך, יום שישי היום, לך למשפחה שלך".
נכון, זה נשמע התנשאות רב"שית אופיינית, ואפשר לכתוב פה אלף מילה על הזכות של האוהדים לקלל או להיות מטומטמים ולהסביר בצורה מנוסחת לתפארת למה המאמן חייב להישאר מאופק. ואפשר גם לא.
אפשר להיכנס לרגע לנעליים של בנאדם שבא לעשות את העבודה שלו ולא משנה מה הוא עושה, ממשיך לחטוף. אז לא כל כך נורא אם לפעמים מתחשק להחטיף עקיצה קטנה בחזרה. אנושי ולגיטימי בעיניי.
חוץ מזה, מול אנשים קטנים לפעמים אין ברירה אלא להתנשא: תעשו טובה, לכו למשפחה שלכם. לא רק ביום שישי, בכלל.
קרויף פינת ברקוביץ'
אבל כמובן שיש גם מי שבוחרים בהתנשאות או שחצנות שעדיף היה להשאירה בבית. אחד כזה הוא ג'ורדי קרויף, שמגיע למסיבת עיתונאים רגע אחרי פיטורי שוטה ארבלדזה ומיתמם מול הכתבים בטענה שבאירוע הנ"ל הוא מחויב לענות רק על שאלות הנוגעות למשחק הגביע מול בני לוד.
אה, ברור. הרגע התרחשה רעידת אדמה במועדון הכי גדול ועשיר בישראל ואתה מצפה שהעיתונאים ידסקסו איתך עכשיו רק על הסוגיה איך עוצרים את וואהיל מריסאת וחן ראובן. כבוד המנג'ר, תחסוך מאתנו את הפוזה המתחסדת.
מי שמשעשע הרבה יותר הוא ניר ברקוביץ' שאחרי ארבעה משחקים על הקווים כמאמן הפועל ראשון לציון הצליח להתנפח למימדים שמאפשרים לו להכריז: "אני לא רואה אף אחד ממטר". היי, אח שלו, רוצה לגדל פה כמו של איל? כדאי קודם לנסות לטפח קריירה וכישרון כמו שלו. כרגע זה נראה חיקוי מביך במיוחד.
מצטייני השבוע: מאלונה ועד גוטמן
1. במדליית הצביעות זוכים אלונה ברקת ויעקב שחר שהבטיחו לגיא לוזון שיעזרו להפועל ת"א בכל הקשור להעברת שחקנים. רגע, ולמה לא לעזור להפועל אשקלון או בני יהודה המסובכות
בתחתית? אולי כי אתם טרמפיסטים שמזהים איפה נמצאות הכותרות ומחפשים לגזור קופון נאה של יחסי ציבור מבלי בעצם לשלם כל מחיר? הרי מדובר בשחקנים שישחקו בהשאלה ויקבלו חשיפה במועדון מתוקשר.
2. במדליית הצדק הפואטי זוכה אלי גוטמן ששוחרר מהפועל ת"א בשיחת טלפון. חוץ מזה, הוא גם יצא די לוזר. בנאדם, אם אתה כבר בורח ומתחבא, מה אתה עונה לשיחות מחסוי?
3. במדליית העלה-להם שתן-לראש זוכה מכבי נתניה. רגע אחרי העלייה למקום הראשון בלאומית ושלל הכותרות והראיונות, הציגה הקבוצה של סלובודן דראפיץ את המשחק הכי גרוע שלה העונה, רשמה הפסד ראשון העונה מול ראשל"צ ועפה מהגביע.
לפנייה לכתב/ת 
