5 שאלות שצריך לשאול את הרופא על הפרעות קשב אצל ילדים
איך יודעים שהאבחון מדויק והאם כדאי להמשיך בטיפול התרופתי בסופי שבוע וחופשות? מומחה בנוירולוגיית ילדים עם שאלות שכדאי לכם לשאול את הרופא כשאתם חושדים או יודעים שלילד יש הפרעת קשב
הפרעות קשב הן נושא שנעשה יותר ויותר מוכר ורחב. הורים רבים פונים לרופא כדי לאבחן את הילד או הילדה שלהם, ולעיתים אף מתחילים לתהות אם הם עצמם סובלים מההפרעה. זוהי הפרעה מבלבלת מעט, שכן היא עשויה להיתפס כבעיית התנהגות או כלקות למידה, אף שהיא מובחנת מהן לגמרי. לביקור הבא שלכם אצל נוירולוג ילדים, הנה כמה שאלות ששווה לזכור לשאול אותו.
1. מהי בדיוק הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית המתאפיינת בדפוס ממושך (יותר מחצי שנה) של חוסר קשב עם או בלי פעלתנות יתר (היפראקטיביות) ואימפולסיביות ברמה גבוהה יותר מהמצופה על פי גיל כרונולוגי או גיל התפתחותי. שכיחות ההפרעה היא כ-5-10% מהאוכלוסייה הכללית בארץ ובעולם.
ההפרעה נובעת מחסר במוליכים העצביים דופמין ונוראדרנלין שתפקידם להעביר מידע בין האונה הקדמית של המוח, בה מרוכזים התפקודים ה"ניהוליים" לבין האונות האחוריות, האחראיות על אגירת ידע ומידע. החסר גורר חוסר יכולת של הילד או המבוגר להוציא לפועל הוראות מסוימות כמו לשבת וללמוד בשקט, על אף שהוא יודע שהוא צריך לעשות. לעיתים ההפרעה מלווה בהיפראקטיביות השכיחה יותר אצל בנים מאשר בנות, אך היפראקטיביות לבדה אינה מעידה על הפרעת קשב. לשם כך דרוש אבחון מדויק.
2. איך יודעים שהאבחון מדויק?
האבחנה של הפרעת קשב היא קלינית בעיקרה וחשוב לבדל בינה לבין הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, קשיים פיזיים שונים ועוד. במסגרת אבחון הפרעת קשב מבוצעת הערכה קלינית מפורטת של הילד ומשפחתו על פי קריטריונים של מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ה-DSM, וכן והערכה של הפרעות אפשריות אחרות. לעיתים תידרש השלמה של האבחון בכלים נוספים, דוגמת מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים (כמו MOXO), מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית, הערכה פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה וכדומה. נוסף על כך, הרופא האחראי על האבחון ימליץ על בדיקה נוירולוגית ו/או פסיכיאטרית להשלמת האבחון ולשם קבלת התרופה המתאימה ביותר.
אולי יעניין אותך גם:
- כך תדעו אם הילד שלכם מאוים בבית הספר
- כששתי התאומות צורחות בו זמנית
- 20 טעויות שהורים עושים עם ילדים בכורים
3. מהי התרופה המתאימה ביותר?
יש היום תרופות רבות לטיפול בהפרעות קשב, כאשר לכל ילד (או מבוגר) תתאים תרופה אחרת בהתאם לפרמטרים של משקל, גיל ומידת ההפרעה. בשלב ראשון נותנים תרופות מקבוצת המתילפנידאט, כאשר לכל אחת טווח השפעה אחר (4 שעות ועד 10-12 שעות). יש ילדים שאינם מגיבים טוב לתרופות מקבוצה זו, אם זה מפאת חוסר יעילות ואם פשוט בשל תופעות לוואי. חשוב לא לקבל כמובן מאליו את תופעות הלוואי, ולבדוק עם הרופא את האופציות הטיפוליות החדשות הקיימות היום בשוק. לאחרונה נרשמו בארץ תרופות מקבוצת האמפתמינים, הנבדלות ביניהן באורך הפעולה, כאשר אחת התרופות פועלת עד 13 שעות ומאפשרת כיסוי גם לשעות אחר הצהריים (חוגים, לימודים, חברים ועוד).
4. האם כדאי להמשיך בטיפול התרופתי במהלך סופי שבוע, חגים וחופשות?
זוהי שאלה שאני מקבל הרבה ושלא כדאי להסס ולשאול. אנחנו נוטים להתייחס במקרים רבים להפרעות קשב כאל "הפרעות של בית הספר", ולא בצדק. אמנם הרבה פעמים ההפרעה באה לידי ביטוי בקושי במטלות הלימודיות, אך לעיתים קרובות היא באה לידי ביטוי גם בקשיים בביצוע מטלות בבית, אם זה לעזור לערוך את השולחן ואם זה לצחצח שיניים בשעה הנקובה. הסיבה שעלינו לשים לב להפרעה גם מחוץ לשעות הבית הספר היא העובדה שהפרעות קשב גורמות לתסכול רב אצל הילדים.
המאמץ התמידי להתרכז ולעמוד במשימות ללא הצלחה מביא לירידה בביטחון העצמי ולדיכאון שעלולים ללוות את הילדים עוד שנים רבות. חשוב לשים לב אם בסופי שבוע, בחופשות ובחגים הילד אינו מצליח להתמודד עם מטלות ואינו מצליח להשתלב במשחקים חברתיים, אזי המשך טיפול תרופתי בסופי השבוע חשוב בהחלט, על מנת להקל על הילד.
5. איך עוד אפשר להקל על הילד?
כאמור, ילדים עם הפרעות קשב חווים תסכול רב, אך כמוהם - גם ההורים: זוהי הורות מאתגרת ומתישה, הגורמת לא אחת לריבים משפחתיים וזוגיים. אחד הכלים להקל הילדים וגם על ההורים היא באמצעות הדרכת הורים המספקת תמיכה, עזרה והכוונה בדילמות השונות העומדות בפני ההורים.
ד"ר מיקי הר-גיל הוא מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד ומנהל המחלקה להתפתחות הילד בבית חולים מאיר
60 שניות על הפרעות קשב וריכוז. צפו:
