החיוכים שלא ייראו שוב: סיפורי נרצחי הפיגוע
ארז אורבך סבל מבעיות רפואיות, אך לא ויתר והתגייס. שירה צור רצתה לתרום ולהשפיע. שיר חג'אג' חזרה לבית הספר כדי לתגבר תלמידים חלשים במתמטיקה ויעל יקותיאל עשתה הכול למען הזולת. אלה ארבעת הנרצחים בפיגוע בארמון הנציב. משפחות הנרצחים נפרדים מיקיריהם. היום הם יובאו למנוחות
בני משפחותיהם של ארבעת נרצחי פיגוע הדריסה בארמון הנציב בירושלים אתמול (א') התקשו לקבל את הבשורה המרה. שיר חג'אג', ארז אורבך, שירה צור ויעל יקותיאל, שהיו במסגרת פעילות בירושלים, נרצחו על ידי מחבל פלסטיני שדהר לעברם במשאית. "שירה שלנו נקטפה בדמי ימיה ואת השיר של שירה אי אפשר להפסיק", אמר ירון, חבר משפחת צור. אמה של שיר חג'אג' ספדה לה: "היא הייתה עטרת ראשנו".
ארז אורבך: נלחם ללבוש מדים
ארז אורבך, בן 20 מאלון שבות, התנדב לשירות בצה"ל והיה צוער בבה"ד 1. ראש ישיבת נווה שמואל שבה למד ארז, הרב יעקוב פישר, סיפר על תכונותיו המיוחדות של תלמידו ועל הרצון המיוחד והעז ללבוש מדים: "ארז היה בחור מלא רצון ומוטיבציה ונחוש מאוד, אבל בתוכו פנימה רך עדין ורגיש עם עקרונות וערכים ואהוב על כולם. היו לו בעיות בריאות ובשל הפרופיל הנמוך והוא נלחם להתנדב לצבא. הוא שמח שמחה גדולה כשנודע לו שהתקבל לצבא. וזה לא הספיק לו הוא המשיך להתעקש ונלחם לצאת לקורס קצינים. בחור אוהב תורה וירא שמיים עם נחישות פנימית יחד עם מידות טובות וצניעות מיוחדת. משפחה מיוחדת".
ביישובו של אורבך בגוש עציון הוציאו הודעה מיוחדת על מותו של בן היישוב, שהיה אחד משישה ילדים של קרן ואורי אורבך. "הוא ייזכר בחיוכו התמידי ובנכונותו לסייע ולהתנדב לכל מטרה טובה", נמסר מהיישוב. ירון רוזנטל מבית הספר כפר עציון שהכיר את המשפחה אמר: "אין מי שלא מכיר את משפחת אורבך השורשית בגוש עציון, הם ממש אבן מאבני המקום. איזה אסון, שוב נחצוב קבר באדמת הסלעים הקשה שלנו בבית הקברות של כפר עציון. 69 שנים אחרי נפילת שיירת העשרה שוב קוברים כאן יהודים שנרצחו רק בגלל שהם יהודים. עד מתי?".
בכיתה יב' כתב המחנך הרב איתן אנזבכר לתלמידו ארז אורבך: "עולמך ערכי ומגובש. אתה לא מהסס לומר את דעתך ואת מה שאתה מאמין בו. אתה שואף לעשות כל דבר ברצינות ומוכן להשקיע ולהתמודד עם אתגרים וזה בא לידי ביטוי בלימודים ובמעשים. אנחנו מברכים אותך שתמשיך בדרך זו גם בהמשך ובעזרת ה' תתפתח ותתקדם עוד בהצלחה רבה".
הלווייתו של סגן משנה ארז אורבך תתקיים מחר בבוקר בבית העלמין בכפר עציון בשעה 11:00.
שירה צור: יצאה לקורס קצינים כדי להשפיע
שירה צור בת העשרים התגוררה בשכונת דניה בחיפה. את שירותה הצבאי החלה בקורס טיס, אך עברה ליחידה הנוכחית. כל כוונתה הייתה להיות קצינה. "שירה שלנו מלאת שמחת חיים, אהבה לתת ולתרום. מדריכה בצופים ומצטיינת בכל אשר עשתה", אמר חבר המשפחה. "שירה יצאה לקורס קצינים מתוך רצון לתרום ולהשפיע. נזכור אותך תמיד מחייכת וחושבת על האתגר הבא. שירה ומשפחתה, משפחת צור, הם מלח הארץ. כולנו מחבקים אותם בשעה קשה זאת. שירה שלנו נקטפה בדמי ימיה ואת השיר של שירה אי אפשר להפסיק. היא הייתה ילדה מלאת מרץ וחייכנית. מדריכה בצופים. כל מה שעשתה חיפשה היכן לתרום. נוער כמו שירה זה הנוער שהם עתידה של מדינת ישראל. כולנו כואבים את כאבה של שירה. החיוך של שירה והשירה שלה אי אפשר יהיה להפסיק".
מנדי רבינוביץ, מנהל החטיבה העליונה בריאלי בית בירם, סיפר: "המורים שלה סיפרו שהיא חלמה להיות טייסת ובסוף שרתה בחיל המודיעין. המחנכת שלה שרון סיפרה על ילדה פשוט מושלמת שביחד עם החברות שלה, רשג"דיות בצופים, החזיקו למעשה את הכיתה והיו הדגל של הכיתה. אני זוכר אותה היטב בהפסקה. הייתה ילדה נמרצת ופעילה חברתית. יצאה לשנת שירות לפני הגיוס לחיל המודיעין והלכה להיות קצינה. האבא אמר לי שכמו שתמיד לוקחים את הטובים ביותר והנה לקחו. היא הייתה ילדה מבריקה, טובה, אהובה. מלח הארץ. לצערי הרב אנחנו מאבדים בוגרים ובוגרות וקשה להאמין".
"אני יודע שהאבא נסע לירושלים, הם הרגישו בדרך, כפי שהאב סיפר לי", המשיך רבינוביץ. "כמו תמיד כשקורים אירועים כאלה בארץ בגלל שהבוגרים שלנו נמצאים כמעט בכל מקום אז באופן אוטומטי מיד הלב שלנו מתכווץ ואנחנו מתחילים לבדוק. התפללתי שלא יהיו הרוגים ואז כשאמרו שיש פתאום זה נחת עלינו. אנחנו מחנכים את הילדים לשירות משמעותי ולהיות במקומות הנכונים של החיים. במקרה הזה זו נערה שיצאה לתרבות יום ראשון בארמון הנציב והטירוף הזה שאוכל אותנו. חייבים למצוא פתרון לעניין הזה".
הלווייתה של סגן משנה שירה צור תתקיים מחר ב-14:00 בבית העלמין הצבאי בחיפה.
שיר חג'אג': אבידה גדולה לכולנו
שיר חג'אג' ממעלה אדומים, בתם של הרצל ומירב, היא הבכורה מבין ארבע אחיות. אביה שלח הערב מסר לרמטכ"ל גדי איזנקוט: "אלו כן הילדים שלנו. אנחנו שולחים אותם לצבא, אנחנו יודעים שאולי לא יחזרו. להגיד לך שהאמנתי שזה יקרה לי? בחיים לא".
אמה, מירב, סיפרה כי ראתה את הדיווח על הפיגוע וחשבה תחילה שמדובר בתיירים. רק לאחר מכן, כשהבינה שמדובר בצוערים, החלה להתקשר לבתי חולים. "עמדנו ליד הדלת, התפללנו שהם לא יבואו וכל רגע שהם לא באים, אמרנו, מצד אחד טוב שהם לא באים, מצד שני התקשרתי לבתי חולים, התקשרתי לקצין העיר, למי לא התקשרתי?", שחזרה. "היא הייתה פרח, היא הייתה עטרת ראשי, הילדה הזאת, ציפינו לה גדולות. היא בנחישות שלה, בכוח ההתמדה שלה ולבד, אין ילדים כאלה, לא בגלל שזו היא, פשוט אין".
הראל הורביץ, מנהל תיכון דקל וילנאי אורט שבו למדה שיר, סיפר על תלמידה מצטיינת שהייתה חניכה בצופים. "שיר הייתה בחורה מקסימה ואהובה. גם אחרי שסיימה את הלימודים והייתה בעתודה היא הגיעה לסייע ולתגבר תלמידים במתמטיקה", אמר. "נוסף על הלימודים שלה היא עשתה עבודת גמר בנושא תקופת המחתרות ועסקה בשאלה מי סילק את הבריטים מהארץ. זו אבידה גדולה וכולנו מזועזעים. צוות בית הספר נערך לתת מענה לבוגרים שאיבדו את חברתם".
סתיו אקרמן, חברתה הטובה של שיר חג'אג', למדה איתה יחד מכיתה י'. "היא החברה הכי טובה שלי. מהרגע שהכרנו עשינו הכל יחד. היא ליוותה אותי בחתונה שלי לפני כשנה וחצי. אתמול נפגשנו לחגוג לי יומולדת וישבנו לאכול סושי. היא אמרה שזה אמור להיות השבוע הכי כיפי בכל קורס הקצינים והיא ממש מחכה לו כי הם יהיו בטיול בירושלים. אני בהלם ולא מצליחה לעכל".
הלווייתה של סגן שיר חג'אג' תתקיים מחר בשעה 14:00 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.
יעל יקותיאל: הלב הכי גדול שיש
לבית משפחת יקותיאל בגבעתיים הגיעו הערב בני משפחה וכמה מחברותיה של יעל. הן יצאו ממררות בבכי ולא הצליחו לדבר מלבד לומר "היא הייתה מדהימה". דודתה, מלכה דרורי, סיפרה עליה: "היא אהבה את החיים, אהבה את כולם וכולם אהבו אותה. הייתה בתנועת נוער. בבית המשפחה אנשים עדיין לא מעכלים". היא הותירה אחריה הורים, אח ואחות.
חברתה של יעל ספדה לה: "היא הייתה עם הלב הכי גדול שיש. בן אדם מלא אור ומלא שמחת חיים ואין פשוט כאלה. כל דבר שהיא הייתה עושה היה למען הזולת. היא נלחמה להישאר בצבא בשביל לתת כל מה שהיא יכולה בתור קצינת חינוך. אני זוכרת שהיא סיפרה לי על הסיור הראשון שהיא העבירה והיא פשוט הייתה כל כך מלאת סיפוק וכל כך מלאת אושר".
ליאם גור, חברתה של יעל, הספיקה להתכתב איתה הבוקר בוואטסאפ: "היא החברה הכי טובה שלי והיא פשוט אחד האנשים הכי הכי מדהימים שהכרתי בחיים שלי. היא הייתה שם כאילו ברגעים הכי לא נעימים שלי. היא הייתה שם בכל דבר, תמיד ידעה להגיד את הדבר הנכון, היא הייתה כל כך חכמה, כל כך אינטליגנטית והייתה לה אינטליגנציה רגשית מטורפת. אתמול היא עברה ליד הבית שלי ואמרה לי לבוא, יצאתי מהמיטה למרות שאני חולה ודיברנו כרגיל. היה לה סוף שבוע מאוד כיפי בבית והיא אמרה לי: 'יום ראשון הוא קשה, כאילו, אני מפחדת שתהיה לי נפילת מתח ביום ראשון'. היה לה איזה סד"ח שהיא הייתה אמורה להעביר בכלל לחיילים קרביים, לא לגדוד שהיא הייתה איתו היום".
הלווייתה של סגן יעל יקותיאל תתקיים מחר בשעה 15:00 בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.
לפנייה לכתב/ת 
