המחדל האמיתי של ביבי

הפיגוע הנורא, שבו קיפחו את חייהם שלוש חיילות וחייל על ידי מחבל מהכפר ג'בל מוכאבר הוא תוצאת מחדל מתמשך - מחדל אי בניית גדר ביטחון שלמה ומשופרת, שתחצוץ בין ירושלים היהודית לבין 22 הכפרים, ביניהם ג'בל מוכאבר, שסופחו לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים. הם סופחו אף שהיו שייכים לגדה המערבית ומעולם לא היו חלק מירושלים האמיתית.

מחדל אי בניית הגדר נובע מהמדיניות של נתניהו ושריו החפצים בהנצחת הסיפוח של 22 הכפרים הללו, על כ-220,000 תושביהם, תוך סיכון יומיומי של חייהם ובטחונם של תושבי ירושלים והבאים אליה. כדרכו, ביבי, ברצונו לתעתע בציבור, מרחיק עדותו ומאשים את דאעש באחריות לפיגוע. אבל כל ירושלמי יודע, שהפיגועים בירושלים, לרבות פיגועי הדריסה, היו בירושלים עוד זמן רב לפני שדאעש הרצחני בא לעולם.

כשמונה שנים רצופות שימש ביבי ראש ממשלה. כאמור, בתקופה זאת הוא לא נקף אצבע על מנת להשלים את גדר הביטחון, ששרון לא סיים, למרבה הצער, את בנייתה. כל הפרצות שהיו בה וניבעו בה עם השנים נותרו כמות שהן. ואפילו הבטונדות הזמניות, שהונחו לפני כשנה - בהיעדר גדר ביטחון - בין ג'בל מוכאבר לבין שכונת ארמון הנציב, כדי ליצור מכשול זמני, הוסרו כעבור ימים ספורים. נהג המשאית הרוצח הגיע בקלות מג'בל מוכאבר לארמון הנציב לא כי הוא "קשור" כביכול לפיגועים באירופה, אלא כי אין חומה בין ג'בל מוכאבר לבין שכונות ירושלים היהודיות שגובלות בו; כי הוא בעל משאית בעלת לוחית זיהוי צהובה, ונכנס ויוצא לכפר ג'בל מוכאבר וממנו באין מפריע.

הפיגועים בירושלים נובעים בראש ובראשונה מהעימות בינינו לבין הפלסטינים. ביבי כראש הממשלה היה אמור לנקוט במדיניות של הפרדה בינינו לבינם, וקודם כל באמצעות אותה גדר הפרדה בין השכונות היהודיות בירושלים לבין הכפרים הפלסטינים. במקום זאת, ביבי הופך את ירושלים לעיר דו לאומית, שכ-40% מתושביה היום הם פלסטינים, ובקרב תושביה הצעירים, גילאי 0-18, כ-60% הם פלסטינים. ולא רק זאת, אלא גם זאת: יותר ויותר מצעיריה היהודיים של העיר נוטלים את ילדיהם, שנולדו בירושלים, ומהגרים למחוזות אחרים. הם אינם רוצים לחיות בעיר מרוששת ומידלדלת, שעתידה הדמוגרפי בסכנה, גם אם קברניטיה, יחד עם ראש הממשלה מציגים אותה ברוב מלל כ"סלע קיומנו", כ"צור בטחוננו". המצב עוד הולך ומחמיר, והסכנה היא שאם הפלסטינים יחליטו יום אחד לנצל את זכותם ולהשתתף בבחירות לראשות העירייה, הרי בראש העיר ירושלים יעמוד ביום מן הימים פלסטיני.

המחדל הנוסף הלא פחות חמור, היא העובדה שביבי איננו משנה את חוק יסוד ירושלים ומעביר את 22 הכפרים האלה לאן שהם היו שייכים מאז ומתמיד- לגדה. מהלך זה יסלול את תעודת תושב הקבע מ-220,000 הפלסטינים המתגוררים שם ולא נחזה יותר בתופעה שתושב ג'אבל מוכאבר , נוהג במשאית ישראלית עם לוחית צהובה והופכת אותה למשאית תופת

מה עוד צריך לקרות כדי שביבי יבין, שצריך להתנתק מיד מהכפרים הללו, שמצבם החברתי-כלכלי מחריד והם נשלטים על-ידי כנופיות פשע וטרור. כמעט אין נציג של רשויות המדינה והעירייה, לרבות המשטרה, שיעז להראות פניו שם. עד מתי יקריבו נתניהו ושריו את בטחון ירושלים ואת עתידה כעיר יהודית על מזבח חזון ירושלים ה"שלמה" הדו-לאומית?

הכותב כיהן כשר הבריאות, שר הפנים ושר המשפטים בממשלות ישראל