אחי המחבל חשודים שידעו - ולא מנעו פיגוע; אחותו ששמחה על "השהיד" שוחררה
הוארך מעצרם של בני משפחת אל-קונבר, אחיו של פאדי שרצח חיילים בדריסה עם משאית. החשד: קשירת קשר לפשע. אחותו של המחבל שוחררה לאחר שהשופטת פסקה: "אמנם אמרה 'השבח לאל', אולם מדובר בביטוי דתי ולא בהסתה"
בית משפט השלום בירושלים האריך אחר הצהריים (יום ב') בשבעה ימים את מעצרם של חמזה (31) מוחמד (30) ומחמד (28) אל קונבר, אחיו של המחבל פאדי אל קונבר (29) שביצע את הפיגוע אתמול בארמון הנציב בירושלים, שבו נרצחו קצינה ושלושה צוערים. האחים חשודים כי ידעו על כוונותיו ולא מנעו את הפיגוע. המשטרה מייחסת להם עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. בנוסף עצרה המשטרה עובד בעסק לחומרי בניין וכן את תושב ג'בל מוכבר, החשודים באותן עבירות.
את החקירה מנהל מפלג לתפקידים מיוחדים (מפלג מיעוטים) ביחידה המרכזית של משטרת ירושלים. מעצרו של חשוד נוסף, מעתסם סרי, העובד עם המחבל בעסק של חומרי בניין, הוארך גם הוא בשבעה ימים והוא חשוד בעבירות דומות.
חשודים נוספים שנעצרו מבני המשפחה, אחות המחבל ואביו, שוחררו בתנאים מגבילים לאחר שהתברר כי רף החשדות לגביהם נמוך יותר. האחות שאידה אמרה אתמול לעיתונאים שהגיעו לביתה בין היתר כי היא שמחה שאחיה הפך לשהיד ו"זה מות הקדושים היפה ביותר" - ובמשטרה טענו כי דבריה מהווים הסתה לאלימות וטרור. השופטת שרון לארי בבלי שחררה אותה וציינה כי בדבריה אין הסתה. "המשיבה אמנם התבטאה במלים 'השבח לאל' כאשר נשאלה על הפיגוע שביצע אח שלה, אולם אין לכך משום הסתה ומדובר בביטוי דתי אשר אין בו ולו תמיכה במעשיו של האח", פסקה השופטת.
בתגובה להחלטה לשחרר את האחות, תקף השר לביטחון פנים גלעד ארדן: "החלטה רעה מאוד של בית המשפט. האחות שיבחה את האל על הדרך שבה אחיה סיים את חייו. פשוט לא ייאמן שהשופטת לא ראתה בכך הסתה ותמיכה במעשה הנפשע שביצע המחבל. כל גל הטרור הזה מבוסס על השראה לרצח וטרור והלל למרצחים. עצוב שהשופטת אינה מבינה זאת ופוגעת במאבק".
חשוד אחר שנעצר הוא בעל המשאית, מוסה שרף, ששוחרר גם כן לאחר שהחקירה העלתה כי הוא מכר בפועל את המשאית למחבל לפני שנה, אולם לא השניים לא ביצעו הליך פורמלי של העברת בעלות ולכן הוא עדיין היה רשום במשטרה כבעל הרכב.
בדיון שהתנהל בעניינם בבית המשפט סירבה המשטרה להתייחס לטיב הראיות המופיע בפניהם ומדוע הם מייחסים לבני המשפחה עבירה חמורה של קשירת קשר לביצוע פשע, ונציגיה ציינו כי כל החומרים מופיעים בדו"חות סודיים שהוצגו לשופטת שרון לארי בבלי. עו"ד מוחמד מחמוד המייצג את בני המשפחה אמר על החשדות המיוחסים להם: "מדובר בקשקוש - כולם ישוחררו בתום תקופת המעצר ביום ראשון".
נפרדים מנרצחי הפיגוע
ארבעת נרצחי הפיגוע הובאו למנוחות במהלך היום. הלווייתה של סגן-משנה שירה צור ז"ל נערכה בבית העלמין הצבאי בחיפה. צור, בת 20 במותה, התגוררה בשכונת דניה בעיר. את שירותה הצבאי החלה בקורס טיס, אך עברה ליחידה הנוכחית. היא הותירה אחריה הורים, עינת ודודי, אח בכור – עדי (24) ואחות צעירה, גאיה (14). סבה נפרד ממנה מעל קברה בקול שבור: "שירוש, איפה את? למה עזבת אותי? מי יצלצל עכשיו ואני אשמע 'שלום סבו'ש, מה שלומך?'. זה חסר לי, ואני לא מאמין. אני מודה לאלוהים שלפחות נתן לי ביום שישי האחרון לבלות איתך ולראות איזה פרח יש לנו. והפרח הזה הלך".
להלווייתה של סגן יעל יקותיאל בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב הגיעו מאות בני משפחה, חברים וחיילים. ההורים יעקב ושלי עמדו ביחד והאב ספד לבתו: "אין התחלה, אמצע ואין סוף. אין לנו מספיק ממך. היית אהובה כל כך. החיוך המקסים, שמחת החיים, אהבת הזולת, היה כיף איתך. היית מדברת מהר והיה קשה לעקוב. היית מצחיקה, חרשנית, טובת לב. אחרי שכועסת - סולחת. חושבת הרבה. הספקנו ביחד רק טיפה, אין לנו מספיק ממך.
"היית מורה חיילת אוהבת ילדים ורצית לצמוח ולעשות משהו משמעותי עם חינוך. כל החודשים האחרונים היו מתגמלים. כולנו הינו ציניים, אבל הבנו וקיבלנו. לקחת אותנו לסיורי הכנה בירושלים במוזיאון ישראל להתכונן לסיורים שתעשי עם הצוערים. לא ידענו שיש לנו ילדה כזאת, אנחנו לא מבינים כלום". יקותיאל הותירה אחריה הורים, אח ואחות.
הלווייתה של סגן שיר חג'אג' נערכה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. מאות בני אדם הגיעו לחלקה הצבאית בהר הרצל להלווייתה, בהם הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף וחברי הכנסת מוטי יוגב, עמר בר לב, אראל מרגלית ואורן חזן. אמה זעקה בהליכה אחרי הארון: "מה אני קשורה לפה? שיר שלי, חיים שלי, זה לא יכול להיות". חג'אג' ממעלה אדומים, בתם של הרצל ומירב, הייתה הבכורה מבין ארבע אחיות.
סבו משה סיפר עליו: "לארז הייתה בעיה בריאותית שבגללה הוא היה פטור משירות צבאי, אבל הוא לא הרגיש פטור. הוא נאבק כדי להתגייס לצבא, ולמרות שנדחה בכמה ועדות הוא עמד על שלו. בוועדה האחרונה הוא נשאל למה הוא מתעקש להתגייס כשרבים עומדים בתור כדי לקבל פטור. הוא ענה: זו חובתי".
לפנייה לכתב/ת 
