גם המנחוס נבהל

מחוץ לאצטדיון טוטו-טרנר נשמעה שוב ושוב המילה "מנחוס". מכבי חיפה חלשה, ידעו גם האוהדים באדום, ועדיין פחדו ושאלו אחד את חברו - "איך שוברים את המנחוס המפורסם"? ככה זה כשהפועל ב"ש לא מצליחה לנצח את מכבי חיפה בשמונה משחקי ליגה רצופים, ועוד בתקופה שבה היא כל הזמן בצמרת, גבוה מעל הירוקים. אז הנה, קיבלנו את התשובה. יש הבדלי רמות שגם הקללה לא יכולה לעמוד בהם. יש מנחוס שרואה את יחסי הכוחות, נבהל ובורח.

• לטבלת ליגת העל
• 0:2 להפועל ב"ש על מכבי חיפה
• בכר: "חזרנו להיות הפועל ב"ש העוצמתית"
  

בדרך שבה מכבי חיפה שיחקה, שום גורם חיצוני לא יועיל לה. אם היא לא עוזרת לעצמה, אף אחד לא יעזור לה. השחקנים בירוק הגיעו לטרנר מבלי לתת לעצמם הרבה סיכוי לנצח. זה התבטא באחד ההרכבים האפורים שאפשר לזכור מהקבוצה ועם גילי ורמוט, השחקן היצירתי והכשיר היחיד שיש לה בסגל, על הספסל במחצית הראשונה, בתירוץ מוזר של מנוחה.

אוהדי הפועל ב"ש. לא הייתה להם סיבה לחשוש(צילום: ישראל יוסף)

אחרי ההדחה מהגביע, נכתב כאן שלמכבי חיפה אין הרבה ברירה אלא להתאזר בסבלנות, פשוט כי ניסתה כבר הכל. הרבה שנים ושום זעזוע באמצע העונה לא הועיל. הדברים כוונו בעיקר לכל הקשור לתור קרלסן, שאם בקבוצה החליטו ללכת איתו אז צריך לעשות זאת עד הסוף, כולל ליישר קו עם ההחלטה שלו בנושא המאמן. עם זאת, ההפסד בבאר-שבע פגע בצורה רצינית בסבלנות כלפי רנה מולנסטיין.

לא בגלל התוצאה, כי הפועל ב"ש כיום פשוט לא בליגה של מכבי חיפה. אבל היו כמה דברים מוזרים בהתנהלות של מולנסטיין. הראשון, והבולט מכולם, הוא הייבוש של ניקיטה רוקאביציה, במשחק שמתאים לו יותר מכל התמודדות אחרת. מכבי חיפה התגוננה ולרוקאביציה היה נוצר שטח רחב בהתקפות מתפרצות מעמדת החלוץ. לא רק שרוקאביציה לא פתח בהרכב, אלא גם עמית זנטי עלה לפניו מהספסל.

מולנסטיין. התנהלות מוזרה(צילום: ישראל יוסף)

התמיהה השנייה עלתה במהלך שהוביל לפנדל. זו לא הייתה הפעם הראשונה, השנייה או השלישית שמאור מליקסון מבצע את אותו התרגיל, הסיבוב שלו במקום בקרן קצרה. מאמן אמור להעביר את התרחיש לשחקנים. בהפסד הזה, קשה להאשים את השחקנים עצמם. דווקא שחקני הגנה כמו מארק ואליינטה או איאד אבו-עביד, שבהתחלה ברק בכר הציב מולו את טוני וואקמה ללא הצלחה, היו טובים לרוב. מולנסטיין הוא זה שהציג מהלכים לא ברורים.

מכבי חיפה נראתה ככה מול קבוצה שעשתה צעד בדרך לחזור לעצמה, אבל עדיין לא מספיק. היו בעיות במשחק של הפועל ב"ש. לואי טהא, למשל, טעה כמה פעמים (למרות הצלה מהקו) וקבוצה טובה יותר הייתה מנצלת זאת. הנעת הכדור מההגנה לקישור עדיין לא שוטפת, גם לא ניהול המשחק של ג'ון אוגו, וראינו יותר מדי כדורים ארוכים. ועדיין, זה היה נראה די קל, כי לאלופה יש מספיק שחקנים שיעשו את העבודה בכל יום נתון.

מליקסון. רקד על הדשא(צילום: ישראל יוסף)

שניים כאלה שראויים לציון הם מאור מליקסון ומהראן ראדי. ברגעים מסוימים היה נדמה שמליקסון רוקד והכדורים שחילק על הקווים היוו את פותחן ההגנה הטוב ביותר. ראדי, הקשר הכי טוב על המגרש, העדיף את המסירה על פני הבעיטה והעביר שני כדורים גדולים לטוני וואקמה – אחד הורחק מהקו, שני פגע ברשת. זה היה השער העשירי של ווקאמה, מלך שערי הליגה, אחד פחות מהכמות שרשם בכל העונה שעברה.

אחרי שלושה משחקים שבהם לא הצליחה לאסוף שלוש נקודות, בהחלט מדובר בניצחון חשוב להפועל ב"ש, כזה שמגיע אחרי תקופה לחוצה מעט. ניצחון שצריך להזכיר לה שבמשחקים שלה אין מנחוסים, אין קללות ואין מעשי כשפים. היא הקבוצה הטובה בישראל והכל תלוי רק בה.