מלחמה ביצרנים הפלסטינים: זינוק במחירי הנשק ביו"ש
בפעילות מוגברת נגד מפעלי ייצור נשק לא-חוקי בגדה, ב-2016 נסגרו 45 מפעלים פיראטיים והוחרמו 450 כלי נשק. התוצאה: מחסור בשטח וזינוק במחירים. ומה המחירון?
בחודשים האחרונים מנהלים צה"ל, שב"כ והמשטרה מלחמת חורמה נגד המפעלים הפלסטיניים שבהם מיוצר נשק בלתי חוקי. התוצאה: עלייה תלולה במחירים.
הפעילות המוגברת, שמתבצעת בשטחי יהודה ושומרון, החלה בעקבות העלייה במספר הפיגועים שבהם היה שימוש בנשק חם, למשל הפיגוע במתחם שרונה, שבו נרצחו ארבעה ישראלים.
מרבית כלי הנשק שמיוצרים בגדה נקנים למטרות פליליות, אולם הקלות הבלתי נתפסת שבה אפשר להשיג רובה ביהודה ושומרון גם לשם ביצוע פיגוע, הובילה למסקנה כי צריך לטפל באופן יסודי בתעשיית ייצור הנשק.
כדי להבין עד כמה פשוט היה פשוט להשיג נשק, צריך להפנים את הנתון הבא: החליפות שאותן לבשו שני המחבלים הפלסטינים שביצעו את הפיגוע במתחם שרונה עלו להם יותר מאשר הרובים שאיתם הם ביצעו את הפיגוע.
וכך במהלך שנת 2016 נסגרו 45 מפעלים שייצרו נשק וכדורים בצורה לא חוקית והוחרמו 450 כלי נשק. הקושי להשיג נשק בעקבות הפשיטות על מפעלי הייצור הוביל לכך שמחיריהם של חלק מכלי הנשק הוכפלו ואף שולשו ויותר וכך מחירו של רובה קרלו מייצור עצמי שעלה לפני שנה 1,500 שקלים עולה כיום 7,000 שקלים. מחירו של אקדח שעלה עשרת אלפים שקלים הכפיל עצמו, רובה מאולתר מסוג קלצ'ניקוב שמחירו לפני שנה היה 25 אלף שקל עולה כיום 40 אלף שקל ורובה מסוג M-16 שעלה לפני שנה 50 אלף שקל עולה כיום כבר 80 אלף.
מפעלי הנשק הללו נבנו פעמים רבות מתחת לבתים כשהכניסה אליהם היא דרך פתח צר וקטן שמוסתר ברצפת הבתים. מכיוון שבמפעלים הללו ישנן מכונות כבדות וגדולות מאוד, הדרך היחידה להכניסן לשם הייתה לבנות קודם את מפעל הנשק ולקבע את מכונות הייצור ורק לאחר מכן לבנות מעל המפעל את הבית עצמו.