"קיבלתי את חיי במתנה בזכות 2 תורמים שונים"
בגיל 24 איציק פתיתו אובחן כחולה בסוכרת 1. מצבו הידרדר והוא נזקק להשתלת כליה ולבלב, והפך למושתל הראשון בארץ שקיבל אותם משני תורמים שונים. עכשיו, בגיל 45, כשקיבל את חייו בחזרה הוא אומר: "אין לי ספק שמי שרוצה להציל חיים חייב לחתום על כרטיס אדי"
כמו כל דבר בצה"ל, גם החיים של איציק פתיתו מתחלקים לשלושה חלקים: עד גילוי המחלה, ההתמודדות עם המחלה וההמתנה להשתלה, וההשתלה שהפכה אותו למושתל הראשון בישראל שקיבל תרומת כליה ולבלב משני תורמים שונים, ואפשרה לו לצאת או לזכות בחיים חדשים.
חייו של איציק פתיתו (45), מנהל מחלקת תחבורה עירונית בעיריית אור עקיבא, השתנו מקצה אל קצה בעקבות צפייה מקרית בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 , ימים אחדים לאחר רצח יצחק רבין בנובמבר 1995. כמדי בוקר באותה תקופה החל מי שאז היה קצין משוחרר בן 24, את היום בצפייה בתוכנית ולא שיער לעצמו את המהפך שהיא תחולל בחייו.
הוא צפה בראיון שנערך עם יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת לרגל יום הסוכרת הבינלאומי, שסיפר כי בארץ יש כ-200 אלף חולים ועוד כ-200 אלף חולים לא ידועים, ומנה את כל הסימפטומים לסוכרת. "אחרי כל סימן של המחלה שתיאר המרואיין כמו יובש בפה וצמאון, השתנה מרובה וכדומה, סימנתי לי וי בראש. למחרת בבוקר עשיתי בדיקת דם ואז התגלה לי שאני חולה בסוכרת מסוג 1", מספר פתיתו.
חותמים עכשיו:
לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן
בגלל הסוכרת: לקה באי ספיקת כליות
במשך כ-15 שנה נאלץ פתיתו שבינתיים נישא, הוליד שני ילדים והתגרש, להתמודד עם הזרקות יומיומיות של אינסולין, נפילות ועליות סוכר, חולשה וקשיי תפקוד. בסוף שנת 2010 הוא נתקל באקראי במכשיר למדידת לחץ דם והחליט לנצל את ההזדמנות כאשר גילה להפתעתו שלחץ הדם שלו מאוד גבוה: 180 על 120. פתיתו חשב לתומו שהמכשיר אינו תקין והלך להיבדק בקופת חולים מכבי.
הבדיקה שוב העלתה שלחץ הדם שלו גבוה במיוחד וכתוצאה מכך נערכה לו בדיקה מקיפה בה התברר כי כחלק מסיבוכי הסוכרת, הוא סובל מתפקוד לקוי של הכליות. הוא הופנה לטיפול בבית החולים תל השומר וכעבור שבעה חודשים חלה החמרה פתאומית במצבו בעקבות אי ספיקת כליות.
בגלל המצב הומלץ להיערך לטיפול בדיאליזה ובמקביל גם להשתלת כליה. יחד עם זאת ועל מנת שהכליה החדשה לא תיפגע, נאמר לו כי יהיה צורך בהשתלה משולבת של לבלב וכליה. בעקבות זאת הופנה פתיתו בשנת 2011 למנהל מחלקת ההשתלות בבית-חולים איכילוב, פרופ' רישרד נקש, ואחרי שעבר בהצלחה את כל הבדיקות, שמו הוכנס למאגר הלאומי להשתלות.
כעבור שנה בדיוק, ב-28.5.2013 עבר פתיתו השתלה משולבת אלא שבכך לא תמו תלאותיו. בעוד שהשתלת הכליה עברה בהצלחה, סיבוכים שנוצרו בדמות פטריה שהתגלתה בעקבות ההשתלה, אילצו את הרופאים להוציא את הלבלב שהושתל.
פתיתו סירב להרים ידיים ולמרות שהובהר לו כי בתור מושתל כליה השתלת לבלב מתורם אחר אינה דבר מה בכך, המשיך לקוות להשתלת לבלב נוספת. "למרות הסיכויים הנמוכים ולמרות שהוקפצתי במהלך 2015 ארבע פעמים לבית החולים איכילוב ובדקה ה-90 התבשרתי שמשום מה הלבלב של התורם לא התאים, המשכתי להאמין שבסוף הכל יסתדר.
"בדיעבד הסתבר לי שהרופאים חששו להסתכן כי עד למקרה שלי היו שתי השתלות לבלב עצמאיות בלבד בישראל, ובחלקי נפל להיות המושתל הראשון בישראל שעובר השתלת איברים משני תורמים שונים ובנוסף השתלת לבלב כאיבר שני. ב-24 למאי השנה הגעתי שוב לבית החולים, והפעם אחרי סדרה של בדיקות הכינו אותי להשתלה. לשמחתי הניתוח עבר בהצלחה, הלבלב נקלט ואחרי שבוע כבר השתחררתי הביתה בריא יותר ושמח בחלקי".
"זכיתי בחיים"
מחולה סוכרת שהיה רגיל לבדוק את ערכי הסוכר מספר פעמים ביום, פתיתו מעיד שחייו השתנו כליל והרבה יותר מאוזנים מאז ההשתלה. "אני שומר על אורח חיים בריא, אבל בלי החרדות וחישובים של כמה ירד הסוכר או כמה אינסולין צריך להוסיף בעקבות הארוחה או הפעילות הגופנית. חזרתי לעבודה וחיים מלאים, והיום אני משלים את הבחינות האחרונות לסיום התואר. אני מקווה שהמקרה שלי יהווה פריצת דרך עבור חולים אחרים במצבי אולי אפילו הבן שלי שגם הוא חולה בסוכרת סוג 1 וכרגע מאוזן לחלוטין, וישמש להם כמקור עידוד והשראה".
פתיתו מודה שכל התהליך עבורו ועבור בני משפחתו היה ארוך, מתיש ומלווה באינספור חששות לאור מורכבות הניתוחים ובפרט כאמור השימוש חסר התקדים בשני תורמים שונים. "יש לי פינה חמה בלב וכמובן גם בלבלב, בכליה ובכל מקום אפשרי בגוף לצוות הרפואי המסור בראשו פרופ' נקש, שהוא אגב חלוץ השתלות הכליה בארץ ונתן לי כל הזמן תחושה שזה יצליח. סוכרת היא מחלה מאוד קשה ומאוד מגבילה, ותודה לאל שהטיפול הצליח. מלבד הכדורים נוגדי הדחייה שאני לוקח בבוקר ובערב לפני השינה, אני אדם חופשי לחלוטין, חזרתי לעבודה מלאה 8-12 שעות ביום, ומתפקד כמו כל אדם אחר".
פינה חמה נוספת שמורה אצלו לתורמים ולמשפחותיהם היקרות שבזכותם צלח את התהליך. עם משפחתה של אפרת כהן בת ה-39 שנפטרה מאירוע מוחי ותרמה לו כליה, הוא כבר נפגש ואף גילה שיש ביניהם קרבה משפחתית, ועם משפחת תורמת הלבלב שלבקשתה הוא מנוע מלחשוף את זהותה בשלב זה, פתיתו מקווה להיפגש בקרוב. "חשוב לי מאוד להעביר מסר לכל חולי הסוכרת על כך שמחובתם להקפיד להיבדק, לקבל טיפול רפואי מתאים ולשמור על תזונה נכונה כדי להגיע לאיזון מקסימלי ולהקטין את הסיכוי לחלות במחלות אחרות הנובעים מסיבוכים של הסוכרת כמו: עיניים, כליות ועוד", מבהיר פתיתו.
"מסר נוסף שחשוב לי להעביר הוא לכלל האוכלוסיה על חשיבות כרטיס אדי עליו כבר חתמתי עוד במהלך השירות הצבאי. הלוואי והיה חוק שקובע כי כל הציבור מיועד לתרומה ורק אלה שמטעמי דת יהיו רשאים לחתום על כך שלא ישמשו כתורמים.
"הצלת חיים היא ערך עליון בכל חברה ומה גם שבישראל חתימה על כרטיס היא בגדר הצהרת כוונות, ולמשפחה שמורה תמיד זכות הסירוב. אין לי ספק שלו היה קורה לי משהו ואם זה היה אפשרי, המשפחה שלי לא הייתה מהססת ומכבדת את רצוני לתרומת איברים. בזכות כרטיס אדי הוקפצתי בתור להשתלות על פני אחרים שלא היו חתומים, וזכיתי בחיים. כיוון שאני רוצה שגם אחרים יזכו בחיים, אין לי ספק שכל מי שרוצה להציל חיים חייב לחתום על הכרטיס".
לפנייה לכתב/ת 
