הגלקסיות הנסתרות בשמיים

היקום המוכר עצום בגודלו, ואנו יודעים לזהות בו גלקסיות שנמצאות במרחקים אדירים מכדור הארץ. אולם מתברר שדווקא קרוב יחסית אלינו, מאחורי מרכז הגלקסיה שלנו, מסתתר צביר גדול של גלקסיות שאיננו מסוגלים לראות. שביל החלב פשוט מסתיר אותו. מחקר חדש שפורסם לאחרונה הצליח לזהות את קיומו של הצביר, גם אם רובו עדיין נסתר מעינינו.

עוד כתבות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן:

למה לא שקיות?

אורניות אחרי הגשם

האף המלאכותי שמריח מחלות

מעבר לגבולות הגלקסיה שלנו קיימות מאות מיליארדי גלקסיות אחרות ביקום הנראה. הן אינן מפוזרות בצורה אקראית לחלוטין במרחב, אלא נמצאות בתוך קבוצות וצבירים שמכילים בין מאה לאלף גלקסיות וכוללים גם כמות אדירה של גז חם שזורם ביניהן.

(צילום: shutterstock)

הקבוצה המקומית של הגלקסיה שלנו, שביל החלב, כוללת 54 גלקסיות, רובן ננסיות. שביל החלב ואנדרומדה, שתיהן גלקסיות ספירליות, הן שתי הגדולות ביותר בקבוצה. הבעיה היא שנדמה שמשהו חסר ב"שכונה" הזאת, שכן המהירות שבה היא נעה יחסית לקרינת הרקע הקוסמית לא מוסברת במלואה על ידי משיכה של צבירי גלקסיות הסמוכים לה.

כדי להסביר את הפער הזה הוצעה לאחרונה תיאוריה שאולי קיים צביר גלקסיות גדול שמסתתר מאחורי מרכז הגלקסיה שלנו, ולכן איננו רואים אותו. אחרי הכול קשה מאוד לצפות בגלקסיות רחוקות ועמומות באזור השמיים שבו נמצא מרכז הגלקסיה הבהיר שלנו.

מדענים מדרום אפריקה ערכו סקר של גלקסיות ומיפו את המרחק לגלקסיות שנמצאות מעל הדיסקה של שביל החלב ומתחתיה. בתוצאותיו ניתן לראות גלקסיות רבות במרחק של כ-800 מיליון שנות אור, גם מתחת לשביל החלב וגם מעליו, דבר שמצביע על כך שקיים צביר-על המשתרע באופן רציף וחוצה את האזור שמאחורי מרכז הגלקסיה, בערך בכיוון קבוצת הכוכבים וֶלָה. המבנה החדש, שנקרא "צביר-על ולה" יכול לתת הסבר חלקי למהירות של הקבוצה המקומית.

הצביר הזה הוא דוגמה לסוג התופעות והגופים שעדיין ניתן לגלות בשמיים, למרות מחקרים רבים וסקרים שכבר מיפו כביכול את "כל השמיים". הם השאירו רק את האזור הבהיר והקשה ביותר, סביב מרכז הגלקסיה שלנו, שם מסתתר כנראה עוד צביר של אלפי גלקסיות שלא נחקרו מעולם.

גיא ניר, דוקטורנט במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי