מקריות לא מנצחת / על הפסד מכבי ת"א

זה היה מסוג המשחקים המעצבנים שאתה יודע שיכולת לנצח בהם, קיבלת מתנות, אבל בעטת בדלי יותר מדי פעמים. ריאל מדריד בערב בינוני מנצחת 75:80, סרחיו יול מתחיל לשחק בדקה ה-30, לאסו ממשיך עם תכנית משחק מהבית ולא מגיב למתרחש, אבל במכבי ת"א כרגיל הכל מקרי. והמקריות כמעט ניצחה את הסיסטמה המוגזמת. אבל רק כמעט.

ואולי טוב שכך. כי אם מכבי חוזרת עם ניצחון, אולי מישהו היה חושב שקרה שינוי. שהמאמן מצא את השחקנים הנכונים. שהעסק מתחיל להתחבר. ובכן לא. זה לא קורה. להיפך. בכל פעם שמכבי ברחה קצת, הגיעו חילופים לא ברורים, אמון מוגזם בשחקנים לא נכונים, ביטולם של אחרים שהיו טובים. בגאצקיס אמר בסיום: "החלטות של מאמן". אבל לפעמים מורגש שזה מגיע מלמעלה. אולי ממי שהביא את השחקנים ומנסה להגן על בחירותיו. ובמכבי יש הרבה כאלה.

נתנו מתנות, מכבי ת"א לא לקחה. דווין סמית' לא עוצר את רודי פרננדס(צילום: EPA)

למכבי יש כישרון התקפי מגוון, בזה אין ספק. אבל המקומות שבהם היא נופלת הם חוסר הארגון והריכוז בדקות המכריעות, חורים בהגנה שגורם בעיקר צירבס ושכונתיות בקבלת החלטות מכריעות בעיקר בידי ווימס וראד. להוביל בפער דו ספרתי ולהפסיד בסיום הפכה להיות ההתמחות של מכבי. וזו לא התמחות מכובדת. אבל אם מכבי תשב ותבחן את הקלטת המשחק, היא תוכל אולי לבצע שינויים שיביאו לנצחונות בשלושת משחקי המפתח הקרובים, שגם אם לא יביאו את מכבי להצלבה, לפחות יאפשרו לה להיות תחרותית ולהיאבק על הפלייאוף עד הסוף.

מכבי ת"א חייבת לייצר יציבות בעמדת הרכז. גאודלוק עשוי להיות פתרון זמני לכמה דקות, אבל כשהוא עסוק בריכוז הוא מתקשה לקלוע וגם לא מרכז טוב כי הוא חושב על הסל ולא על הקבוצה. טוב שיש קלעי מחונן כזה, אבל הוא צריך להיות משוחרר מעול הובלת הכדור. יוגב אוחיון נתן דקות מצוינות ושוב נשלח לספסל באופן תמוה ולא חזר. גל מקל היה טוב בשני משחקי היורוליג האחרונים, נתן משחק מצוין באילת, למרות ההפסד, ועדיין לא שיחק לשניייה אחת.

אני כבר לא מדבר על הזהות הישראלית האבודה (גם פניני נשאר בטרנינג) והזרות של הקבוצה. אבל אלה הרכזים שיש והם צריכים להוביל אותה. התירוץ של גובה ממש לא רלבנטי. גם יוגב וגם מקל יודעים לשמור ולסגור שחקנים גבוהים וחזקים מהם, וכבר הוכיחו את זה ביורוליג וב-NBA. אבל הבלאגן שיש במכבי על המגרש בדקות הקלאץ' זועק לבעל בית. ראד מכדרר עצמו לדעת ועושה משיכה, ווימס בוחר זריקות גרועות, לא משחקים תנועות אלא מאלתרים זריקות.

זה החלטות שלך, או אולי מישהו אמר לך? בגאצקיס(צילום: EPA)

ההתעקשות על ווימס, מילר וצירבס מוזרה עד חשודה. ווימס במשחק נוראי, לא יכול להסתמך על הדקות הטובות בשבוע שעבר. מילר עדיין לא בריא לגמרי, ומשחק יותר מדי. הוא אמנם מייצר נקודות, אבל אחרי צעד וחצי הרפתקני הוא נחת לא טוב, התחיל ללטף את הברך ואפילו ירד לחדר ההלבשה. כשחזר היה ברור שהוא מוגבל בתנועות. ולמרות שאייברסון היה יעיל ויציב, הועלה צירבס הנרפה בפתיחת הרבע הרביעי ומיד ההפרש צנח לו עד לשיוויון אחרי שלושה מהלכי פיק אנד רול שצירבס נכנע להם עוד לפני שהתרחשו. מה קורה שם במערכת קבלת ההחלטות? האם הפוליטיקה הניהולית חודרת גם למגרש?

בסוף הרבע השלישי מכבי עם שלוש עבירות לתת, אבל לא מבצעת אפילו אחת וחוטפת שלשה על הבאזר. מילר מוחזר צולע על אייברסון המצוין שתי דקות לסיום. ראד לוקח ריבאונד התקפה, ומיד זורק שלשה כאילו שהוא בשכונה. ואז נשאר גם לבצע משיכה בכדרור אחרי ריבאונד, ואין מי שיבלום את השור בדישו. זו לא חוכמה לצעוק ולקלל בחדר הלבשה. צריך לשלוט ולנהל את המשחק. אבל אם מכבי לא תשחרר שחקנים בהקדם, למאמן, שידיו גם ככה די קשורות, יהיה מעט מה לתרום. רק מסתמן שלשחקנים המועדים יש שרשרת חסינות. ומכבי תמשיך לעסוק בהישרדות במקום בכדורסל.