שגרירים מוזיקליים: המקהלה הישראלית שהלהיבה את הסינים
מ"לחיי העם הזה", דרך "יום יבוא" ועד "כל הכבוד" - מקהלת בת שיר החיפאית מילאה את אולם הקונצרטים בשנגחאי ובעיר סוג'ו שבסין בלהיטים ישראלים מוכרים. אז איך מוחאים כפיים בסינית?
על שלט החוצות העצום בעיר סוג'ו שבסין התנוסס באותיות ענק, בסינית ובאנגלית, שמה של מקהלת בת שיר החיפאית. כמה מאות מטרים משם, על שלט אלקטרוני שנתלה על גורד שחקים, הופיע שוב שמה של המקהלה. לאלו שתוהים מדוע זוכה חבורת צעירים מישראל, רובם הגדול בני נוער, לחשיפה ולכבוד כה גדולים בלב המרכז התרבותי הסואן של עיר שמונה כ-10 מיליון תושבים, להלן התשובה - הזמנה אקסקלוסיבית ונדירה מממשלת סין לשתי הופעות חגיגיות לרגל אירועי השנה החדשה במדינה.
משלחת מיוחדת של כ-40 זמרים וזמרות בגילאים 14-30, מבית התזמורת הסימפונית חיפה, נחתה בשבוע שעבר בסין והופיעה בשני אולמות שהתמלאו עד אפס מקום. שתי ההופעות שקיימה מקהלת בת שיר - הראשונה הופעת סולו באולם הקונצרטים העתיק בשנגחאי, והשנייה כחלק מהפקה קונצרטנטית סוחפת ועשירת משתתפים של האופרטה "העטלף" במרכז האמנות והתרבות בסוג'ו הסמוכה - משכו קרוב ל-3,000 צופים יחדיו, כולם תוצרת מקומית.
המספרים המרשימים, יש להבהיר, ממש לא מפתיעים. טיול קצר ברחובות שנגחאי וסוג'ו הסמוכות מעניק רושם ברור שהשלטונות המקומיים הציבו את המוזיקה, והקלאסית בפרט, כנושא בעדיפות לאומית עליונה. זה בא לידי ביטוי ביצירות קלאסיות שמתנגנות ברמקולים שמוצבים ברחובות הומי אדם ובקניונים, באולמות קונצרטים שנבנים בכל עבר, בתוכניות הלימוד בבתי הספר ובקהל המגוון שתמצאו בקונצרטים ובאופרות, בין היתר משפחות רבות ומספר לא מבוטל של ילדים, בני נוער וצעירים.
בהתאם לכך ובאופן טבעי הקהל הסיני מגלה פתיחות מוחלטת למקהלה אלמונית מישראל, לחומרים בשפות שונות - החל מלטינית, דרך צרפתית ולדינו וכלה בעברית שמקבלת ביטוי בלתי מבוטל בהופעתה של בת שיר, והן ליצירות במגוון סגנונות - ממחוזות המוזיקה הקלאסית והאופרה ועד למחזות זמר ואפילו לשירי ארץ ישראל. גם השפה המקומית מקבלת ביטוי ביצירה "פרח היסמין" - שיר סיני שמבוצע בחינניות ובמתיקות יחד עם קבוצת ילדות בנות 7-10 מתזמורת הנוער הבינלאומית של שנגחאי.
קשה שלא להתפעל מהיכולות הווקאליות של מקהלת בת שיר - הן כמקשה אחת והן של כל אחת ואחד מחברותיה וחבריה בנפרד. השירה מלאכית ב"בלדה על שלושה נהרות" של פדריקו גרסיה לורקה, עוצמתית ומעלה חיוך בסצנת המריבה בין עובדות בית החרושת לסיגריות באופרה "כרמן" (Au secours!), סוחפת ב" Ederlezi" של גוראן ברגוביץ', מפסקול הסרט "שעת הצוענים" של אמיר קוסטוריצה, ובאופן כללי שומרת על דיוק ורמה גבוהה לאורך כל 90 דקות המופע, שננעל בתשואות רמות מ-1,000 הצופים באולם הקונצרטים בשנגחאי.
אמש (ש') רשמה המקהלה ציון דרך נוסף כשהופיעה במרכז האומנות והתרבות של סוג'ו - קומפלקס עוצר נשימה שכולל אולמות אופרה מרהיבים ביופיים, תיאטרון בלט, מוזיאון ועוד - כחלק מהפקה קונצרטנטית משובחת של האופרטה "העטלף", תחת ניצוחו של המאסטרו שו צ'ונג - המנצח והמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית חיפה, שהיה זה שיצר את הקשר בין המקהלה לממשלת סין.
המאסטרו הסיני, שבמקביל לעיסוקו בישראל משמש גם כמנהל בית האופרה בשנגחאי וכמנהל המוזיקלי של הארנה המפורסמת בעיר ורונה שבאיטליה, גייס לצורך המופע שמות כמו נח בריגר, אירה ברטמן ואולגה סנדרסקי – מצמרת זמרי האופרה בישראל, ולצידם ניגנה התזמורת הסימפונית של סוג'ו אותה הקים לפני שנה לאחר שאסף נגנים מצטיינים מרחבי העולם. התוצאה הייתה מפגן כוח ישראלי-סיני-בינלאומי ומוזיקלי מרשים, ומחיאות הכפיים האדירות של 1,500 הצופים באולם לא הותירו מקום לספק.
"אנחנו עוזבים את סין בגאווה ובתחושת שייכות עוד יותר גדולה", מסכמת ויסמן את המסע המיוחד. "אני מניחה שמכירים אותנו ברחבי העולם בצורה מאוד מסוימת, ולכן אנחנו הישראלים צריכים תמיד להתאמץ קצת יותר. כשרואים את הילדים האלה שרים בכל מיני שפות, עם כל כך הרבה רוח חיים, נתינה ועם קולות מאוד איכותיים - זה פשוט מדבק". מוטי איינס, מנכ"ל התזמורת הסימפונית חיפה, מסכם: "המקהלה היום נמצאת במקום אחר מזה שהייתה לפני הנסיעה לסין. לחיפה ולמדינת ישראל יש במה להתגאות".
הכותב הוא אורח עמותת ידידי הסימפונית חיפה.
לפנייה לכתב/ת 
