נחשפה חומה מימי דוד המלך בתמנע

משלחת ארכיאולוגית, בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב, חשפה חומה באתר התכת הנחושת בתמנע. החומה, שמתוארכת למאה ה-10 לפני הספירה, מחזקת את אמינותו ההיסטורית של הסיפור המקראי על כיבוש אדום בידי המלך דוד. הממצאים פורסמו בכתב העת: Journal of Archeological Science: Reports.

העלייה למחנה הפקת הנחושת "גבעת העבדים" בתמנע(צילום: ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)

בית השער בגבעת העבדים במהלך החפירות(צילום: ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)

"אין במקרא אתר שנקרא מכרות המלך שלמה", מסביר בן יוסף. "זה מושג שהשתרש מספר הרפתקאות פופולארי מהמאה ה-19. המקרא מספר לנו שדוד ירד דרומית לים המלח, לממלכת אדום, הרג 18,000 אדומים ושם עליהם ניצבים, דהיינו שעבד אותם וגבה מהם מס".

במחקר, שערכו צוות החוקרים 3,000 שנה מאוחר יותר, נמצאה עדות לאותו סכסוך צבאי עתיק: חומה מבוצרת היטב, בהיקף מאות מטרים ובגובה חמישה מטרים לפחות, בלב הערבה. לצד החומה נמצאו כמויות גדולות של אבני קלע. "לא ניתן להפריז בחשיבות הנחושת בלבנט של המאה ה-10 לפנה"ס", אומר בן יוסף. "עם הנחושת ייצרו כלי חקלאות וכלי מלחמה. זה היה הנפט של התקופה. ויש בידינו די והותר עדויות ארכיאולוגיות כדי לקבוע שהכורים במכרות הללו לא היו עבדים פשוטים, כפי שהניחו בעבר, אלא כורים מומחים, שפיקדו על שוליות בעבודה מורכבת ותובענית. בעבר היה נהוג לחשוב שהאדומים, כמו שאר עמי האזור, היו נוודים ללא מורכבות חברתית-פוליטית. היום אנחנו מוצאים עוד ועוד עדויות לחברה היררכית וריכוזית, שקיימה יחסי גומלין ענפים עם שכנותיה, מה שעולה בקנה אחד עם הטקסטים המקראיים והחוץ-מקראיים".

מאסף שעורים במצב השתמרות יוצא דופן מבית השער בגבעת העבדים(צילום: ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)

שרידי גללי עזים וחמורים, ופרסה שהשתמרה בשלמותה באזור המכלאות/אורוות של בית השער(צילום: ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)

הזיהוי של אבן עם כוח, כפי שמסביר ד"ר בן יוסף ,הוא זיהוי אנכרוניסטי. "כשאנחנו חושבים על חברה נוודית אנחנו חושבים על הבדואים שאנחנו מכירים מסיני, אבל פה מדובר בממלכות חזקות ובקונפדרציות שבטים", הוא אומר ומסביר כי "גם החברה המונגולית הייתה נוודית, והיא בנתה את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה. והנה, עכשיו מצאנו גם חומה אדומית, ועוד על גבעה תלולה בערבה. לצד חיזוק הסיפור המקראי, זאת עדות נוספת לכוחן של החברות הנוודיות בנות התקופה".

בנוסף לחומה עצמה, הארכיאולוגים חשפו עצמות וגללי חמורים משני צדי בית השער. ד"ר לידר ספיר-חן זיהתה את עצמות החמורים, שכנראה שימשו להובלת הנחושת והאספקה לכורים, ואילו ד"ר דפנה לנגוט זיהתה בגללים שיירים של מזון משובח כדוגמת חציר, ובתוכו אבקת פרחים (פולן) מהאזור הים תיכוני. בשלב הבא, יערכו החוקרים מחקרי DNA על הממצאים האורגניים עם כוונה לנסות ולשחזר תמר או יין מתקופה דוד המלך.