דעה: יותר זול לחיות כיום בישראל
האינפלציה בישראל היא הנמוכה ביותר בעולם ב-12 החודשים האחרונים וגם בשלוש השנים האחרונות. המחירים יורדים כי הם היו גבוהים מדי בהשוואה לעולם. מחירי המזון, הרהיטים, ההלבשה, התחבורה והתקשורת ירדו, אך העלייה המתמשכת במחירי הדירות היא הגורם המשפיע על תפישת הציבור לגבי האינפלציה. טור דעה של הכלכלן הראשי של מיטב דש
למרות הדעה הרווחת, החיים בישראל נהיו זולים יותר וזאת אחת הסיבות המרכזיות לגידול בצריכה הפרטית שצמחה בשנת 2016 בקצב מאוד גבוה של 6%.
חייבים כמובן לציין שאחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיע על תפישת הציבור לגבי האינפלציה, מחירי הדירות בבעלות שהמשיכו לעלות בקצב גבוה, אינם נכללים בחישוב של מדד המחירים לצרכן. ישראל לא ייחודית בעניין זה. כך זה נהוג גם במדינות רבות בעולם. הסיבות אינן קונספירטיביות, כמו שאנשים רבים חושבים, אלא נובעות משיקולים כלכליים ושיקולי מדידה מעשיים.
בדרך כלל, ירידת מחירים היא תופעה שעלולה להעיד על חולשה במשק ועל ביקושים נמוכים. זה לא המקרה בישראל. אצלנו המחירים יורדים כי הם היו פשוט גבוהים מדי בהשוואה לעולם. המחאה החברתית גרמה לממשלה להתחיל ולפעול במרץ כדי להוריד את המחירים ע"י הגברת התחרות והוזלות המחירים האדמיניסטרטיביות. כמובן שגם הירידה במחירי הדלק בעולם והשקל החזק סייעו בכך.
בגלל שהסיבה לירידת המחירים בישראל נובעת בעיקר מהוזלת ההיצע ולא מירידה בביקושים, בנק ישראל שאמון על שמירת יעד האינפלציה, לא מוטרד מאוד מפספוס היעד. גם הממשלה בסה"כ שמחה שהמחירים יורדים. המחירים היורדים לא גורמים לבנק ישראל להוריד ריבית מתחת לאפס או להתחיל לרכוש אגרות חוב, כפי שעושים הבנקים המרכזיים באירופה או יפן במאמץ להתמודד עם סכנת הדפלציה. המחירים בישראל עדיין גבוהים בהרבה קטגוריות ביחס לנהוג בעולם המערבי ויעידו על כך חבילות מ-Ebay ומאתרים אחרים הנערמות בדואר ישראל. לכן, המלחמה ביוקר המחיה והאינפלציה השלילית, או לפחות נמוכה מיעד האינפלציה, רחוקה מלהסתיים. אין במצב זה סיכון מיוחד. זה פועל לטובת הצרכנים ומגדיל תחרות במשק. יחד עם זאת, יש לכך תופעות לוואי.
הסכנה הגדולה: בועות נדל"ן ונכסים פיננסיים
אינפלציה נמוכה גורמת לריבית נמוכה שמדרבנת עלייה במחירי הנכסים, כגון הנדל"ן והנכסים הפיננסיים ומעלה סיכון של בועות. יש לקחת בחשבון שאם הבועה תתפוצץ ותגרום למיתון במשק, או אם המיתון יגרם בגלל נסיבות אחרות שלא קשורות בישראל, אין לבנק ישראל יכולת תמרון להתמודד עם הרעה בפעילות ע"י הורדת ריבית.
תוצאה שלילית נוספת של האינפלציה הנמוכה הנה שלעיתים יש נטייה מוגזמת לראות הכל רק דרך "החור של הגרוש". לחץ מוגזם להורדת המחירים מעבר למוצדק מנסיבות הכלכליות עלול לפגוע באיכות. לדוגמה, אם המחירים בענף התקשורת לא יאפשרו לחברות התקשורת להשקיע בתשתיות, הצרכן יפגע בסופו של דבר מפיגור שייווצר בישראל בתחום.
עוד מחיר של האינפלציה הנמוכה משלמים החוסכים, שהם רוב הציבור במשק. הריבית האפסית בבנקים והתשואות הנמוכות של אגרות החוב פוגעות בחסכון הפנסיוני וחסכון אחר. הממשלה והחברות נהנות ומשלמות ריבית הרבה יותר נמוכה לחוסכים כולל הפרשי אינפלציה שליליים באגרות חוב צמודות מדד.
לסיכום, האינפלציה השלילית בישראל היא תופעה ברוכה שהתועלת ממנה עולה על הנזקים הנלווים. סביר להניח שהיא עוד תמשך, מה שמבטיח שגם הריבית במשק תישאר נמוכה.
אלכס ז'בז'ינסקי הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש
לפנייה לכתב/ת 
