הפרטת הכשרות תוריד מחירים? דיון בכנסת
ועדת הכלכלה דנה בפגיעת עלויות הכשרות בעסקים, על רקע מחקרים שמצאו כי הכשרות עולה לשוק המזון 2.8 מיליארד ש' בשנה, וכי מאות מוצרי מזון מממנים יותר מכשרות אחת. בדיון נשמעו קריאות להפרטת מערך הכשרות של הרבנות, אך במשרד לשירותי דת הזהירו כי הפרטה תקפיץ את המחירים
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום (ב') דיון מיוחד בנושא עלויות הפגיעה בעסקים כתוצאה ממונופול הכשרות בישראל, אשר במקרים רבים נובע מהצורך של עסקים לשלם כפל כשרויות לכמה גורמים. בדיון נשמעו קריאות להפריט את מערך הכשרות של הרבנות הראשית, במטרה להוזילו, אולם במשרד לשירותי דת הזהירו כי מהלך כזה יקפיץ את המחירים.
לפי דו"ח של משרד האוצר, שפורסם אשתקד והוצג היום שוב בוועדה, עלויות שמירת הכשרות הישירות והעקיפות במשק נאמדות בכ-2.8 מיליארד שקל בשנה - כ-3% מההיקף הכספי השנתי של שוק המזון והמשקאות שנאמד בכ-100 מיליארד שקל. מתוך זה, מונופול הכשרות של הרבנות גובה כ-600 מיליון שקל בשנה.
ממצאי המחקר של האוצר, שנערכו על ידי רו"ח יורם אברמזון, הופיעו בדו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהוגש לוועדה. המחקר מצא עוד, כי 15 אלף בתי עסק משלמים כל אחד לרבנות על אגרות תמורת השגחת כשרות, בסך 30 מיליון שקל בשנה, ובנוסף את עלות המשגיח.
נטע משה, שכתבה את דו"ח מרכז המידע, אמרה כי אין שקיפות בתחום וחסרים נתונים מדויקים על האגרות והדרישות המורכבות המאפשרים להעריך גם השפעתו על יוקר המחייה.
מירי שלם, מהמכון לאסטרטגיה ציונית, הציגה ממצאי מחקר נוסף שבדק 365 מוצרי מזון והעלה כי ל-91% יש יותר מכשרות אחת, ורק 9% הסתפקו רק בכשרות של הרבנות. 79% מהמוצרים שנבדקו נמצאו עם שתי כשרויות ו-22% עם יותר משתי כשרויות. שלם טענה, כי המשמעות היא שהרבנות הפכה ללא רלוונטית.
הרבנות: לקבוע שתי רמות כשרות - בסיסית ומהדרין
הדיון נערך ביוזמת ח"כ רחל עזריה (כולנו) וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) – שניהם דתיים. עזריה הדגישה כי נתוני העלויות למשק לבדם מצדיקים את פירוק המונופול, באמצעות הפרטה. היא קראה להפיכת הרבנות לגוף מפקח על שירותי הכשרות שיספקו גופים מקצועיים ויתחרו על כספם של העסקים הנדרשים לקבלת אישורי הכשרות.
ח"כ עזריה התריעה: "מגיעים אלינו סיפורים מסמרי שיער, כמו של בעל חנות לאביזרי אירועים שקיבל קנס כבית אוכל ללא כשרות של הרבנות בגלל שהחזיק סוכריות עם כשרות הבד"צ. ערעור שלו רק הכפיל את הקנס מ-2,000 ל-4,000 שקל".
ח"כ שטרן הוסיף: "הנושא טעון בהרבה כסף, וזאת הבעיה המרכזית שלו. נושא הכשרות מרחיק אנשים מהיהדות. משגיחי כשרות קובעים לבתי מלון איסורים כמו של אכילת תירס בקלחים או אכילת תותים מחשש למזיקים, שהם לא מקפידים עליה בבתיהם. הרבנות עצמה מושחתת ואי אפשר לסמוך על הכשרות שלה". הוא דרש לבטל גם את הכפילות המחייבת עסקים לקבל את חותמת הכשרות המקומית לצד זו של הרבנות הארצית.
מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, אמר כי גם עליהם לא מקובל שלכל רבנות אזורית תהייה מדיניות משלה. הוא גילה כי הרב הראשי דוד לאו הקים לעניין זה ועדה וכבר בחודשים הקרובים היא תפרסם המלצות סופיות לשיפור וייעול הכשרות.
הוא גם קיבל את הביקורת על כפל הכשרויות של הבד"צים שאין עליהן רגולציה ואמר: "צריך לקבוע שתי רמות כשרות – בסיסית ומהדרין – ואני בטוח שכולם יתיישרו לפי זה".
הרב אהרון לייבוביץ, מייסד ארגון "השגחה פרטית" התומך בהפרטה, אמר כי היא תוזיל מחירים, תשפר שירות ותחזק את האמון בשירותי הכשרות.
מנהל מחלקת הכשרות במשרד לשירותי דת, עמיחי פילבר, התנגד: "הפרטה תכפיל ותשלש את עלות הכשרות לבית העסק", אמר.
ח"כ עזריה גילתה כי הרבנות יצאה למלחמת בארגון של הרב ליבוביץ והסירה את כל הכשרויות שהעניק לבתי עסק אשר העדיפו אותו על פני הרבנות.
"מדוע מכריחים 3 מיליון תיירים לא יהודים לשמור כשרות"
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) שאל מדוע מכריחים 3 מיליון תיירים לא יהודים לשמור כשרות ולא לקבל אספרסו חם בשבת בבוקר למרות שגם העובדים בבתי המלון אינם יהודים.
"הרבנות כורתת את הענף עליו היא יושבת וחייבים להוציא את ההשגחה מהידיים שלה", אמרה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), גם היא דתיה, שסיפרה על אחיה, בעל פיצריה שמשגיח הכשרות מכתיב לו ממי לרכוש את החסה.
ח"כי הסיעות החרדיות לא נשארו חייבים. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "מי שקונה שתי כשרויות ויותר (גם של הבד"צ ושלוחותיו) עושה זאת בידיעה שככה ימכור יותר מוצרים. אתם רוצים לעשות רפורמה בהלכות הכשרות ולכן מסיתים את הציבור".
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) הוסיף: "אין ספק שהציבור רוצה לאכול כשר ואם לא תהייה כשרות הציבור הדתי והמסורתי לא יקנה". ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) ציין: "כמו שאף אחד לא מכריח אותנו איזה רכב לקנות, ככה לא מכריחים באיזה כשרות לבחור. כמו שאנחנו מאמינים לאנשי הביטחון צריך להאמין גם לאנשי הרבנות", אמר.
ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), אמרה: "במערך הכשרות הצטברו בעיות מטורפות, אחרת לא היו קמות הכשרויות האלטרנטיביות". בהקשר להודעת מנכ"ל הרבנות דגן הציעה להקים רשות אחת תחת המשרד לשירותי דת, שתפקח ותעסיק משגיחים. לדבריה, צריך כשרות אחת גם אם מחליטים שיש לה כמה רמות.
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) סיכם את הדיון הסוער ואמר כי בכוונת הוועדה לעקוב מקרוב אחר הנושא לאחר פרסום דו"ח הוועדה של הרבנות הראשית. בכוונתו גם להסתייע במנכ"ל הרבנות והרבנים הראשיים כדי לפתור את הבעיות שעלו בדיון. "אנחנו לא מבקשים רפורמה בהלכות הכשרות. אני רוצה לפחות רבנות ראשית חזקה, כי אם היא היתה במעמד של סמכות עליונה הדיון הזה לא היה מתקיים בכלל.
"במקום זה הרבנות נותנת כשרות בסיסית וכל אחד רק מוסיף עליה. אף אחד לא מבקש לשבור אותה. מי שמרסק את מערך הכשרות של הרבנות זה ההתנהלות בתוכה והמתחרים שקמים לה. אבותינו חיו 2,000 שנה בגולה וידעו להתמודד עם כל הבעיות האלה, ופה יש הפרטה דה פקטו ואי אפשר לעשות אותה גם הפרטה דה יורה כי יש בממשלה קואליציה. אבל אם המצב הזה ימשך תהייה הפרטה והתקוממות על אפה וחמתה של הרבנות".
לפנייה לכתב/ת 
