צבעי מאכל בישראל - "זפת פחם" במזון שלנו
15 צבעי מאכל סינתטיים מותרים לשימוש במזון בישראל. בכנסת טוענים: "משרד הבריאות מסרב לשקיפות בהיתר שימוש בצבעי מאכל במזון". הנימוק: התהליך - סוד מסחרי. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "חייבים למצוא פתרון שיאזן בין דרישה זו לבריאות הציבור וההבטחה כי לא מעורבים בהיתר שיקולים כלכליים או מסחריים"
מה מסתתר במזון שלנו? ממה עשויים צבעי המאכל? מהם צבעי מאכל "זפת פחם" שנעשה בהם שימוש בישראל? מי מאשר את השימוש? למה יש הבדלים בין ישראל, ארה"ב ואירופה? ומה מידת מעורבותן של חברות מסחריות בהליך?
ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) יזם דיון בהמשך לאותן בשאלות בוועדה לביקורת המדינה וקרא להחמרת השימוש בצבעי מאכל. לטענתו, התנאים בישראל הם המקלים בעולם. בדיקת בטיחות ובריאות השימוש בצבעים אלו לא נעשית ביסודיות, ומשרד הבריאות לא נצמד לסייגים של רשויות בינלאומיות בעניין.
"בעקבות בדיקה השוואתית של צבעי מאכל, שנחשבים בארצנו כתוסף מזון, שביקשתי לבצע באמצעות מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עולים שני ממצאים עיקריים: משרד הבריאות מקל בסטנדרטים לשימוש בצבעי המאכל בתעשיות המזון, הן ביחס לרשות המזון האמריקנית והן ביחס למקבילה האירופית. גרוע מכך, משנת 2001 לא נעשתה הערכה מערכתית לעדכון רשימת צבעי המאכל הבטיחותיים", ציין.
חסון הוסיף כי "משרד הבריאות מקל ראש וכתוצאה מכך תושבי ישראל הופכים לניסוי מדעי של הזמן השאול", וקרא לפרסם את הפרוטוקולים בנושא צבעי המאכל של מקבלי ההחלטות באופן נגיש לכל המעוניין
במתן ההיתר - מעורבות חברות מסחריות
משרד הבריאות סירב לשתף את הציבור בדיוני ההיתר לשימוש בצבעי מאכל בתעשיית המזון. לדברי מנהל שירותי המזון במשרד, אלי גורדון, ההיתר מושפע מהליך הכנת המוצר, וחשיפת הכנסת צבע המאכל, תחשוף סודות מסחריים של היצרנים. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), קראה "לאזן בין הדרישה לשמירת סודיות מסחרית לבריאות הציבור וההבטחה כי לא מעורבים בהיתר שיקולים כלכליים או מסחריים".
נציגת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שלי לוי, שערך מחקר מקיף בנושא אותו כתבה ד"ר עדי ענבר, הבהירה כי כיום מוגדרים 15 צבעי מאכל המופקים מזפת פחם, אך עדיין ניכר קושי בהגדרת הסיכונים הבריאותיים, בגלל השינויים המתמידים בטכנולוגיית ההפקה, החלפת חומרי הבסיס ועוד. בנוסף, קיימת בעולם הגבלה לא-אחידה לצריכה יומיומית מרבית שלהם.
גורדון הבהיר כי ישראל איננה שונה בחקיקה ממדינות מערביות אחרות בתחום, המתעדכן כל העת. כל צבעי המאכל הנמצאים היום בשימוש בישראל בטוחים לשימוש בארץ ובכל העולם. לדבריו, כל חומר שנאסר לשימוש - נבדק היטב באלו תחומים הוא יעיל לשימוש, מתי הוא נצרך, והאם הוא נפגם בתהליך הייצור. "לא כל האסור בשתייה - בעייתי לשימוש במאכל, ולהיפך, וכן משמעותית ביותר כמות החומר".
סוגי צבעי המאכל הסינתטיים, הכמות המותרת שלהם בישראל ובאלו מזונות
צבעי מאכל סינתטיים אינם בהכרח מזיקים יותר מטבעיים
לפי הדו"ח שהוציא מרכז המחקר של הכנסת, לא ברור מה ההבדל בין צבע מאכל טבעי לסינתטי. לעיתים ההבדל קשור לחומר המוצא ולעיתים לתהליך הייצור. נטען בדרך כלל כי צבעי מאכל "סינתטיים" הם תרכובות שמקורן אינו בצמחים, אבל את צבע המאכל ליקופן לדוגמא, אפשר לייצר מעגבנייה ומפטרייה (trispora Blakeslea), אך ניתן ליצרו גם באופן סינתטי.
צבעים כאלה בעולם בדרך כלל נבדקים יחד כמקשה אחת וצבעי מאכל מסונתזים (סינתטיים) נקבעים ככאלה בהקשר להליך הפקתם (שינוי כימי של תרכובות). לעומת זאת, צבעי מאכל טבעיים נחשבים לכאלה שמופקים באמצעות מיצוי מסיסים ממקורות טבעיים והם מזוקקים אחר כך.
אשר לתהליך ההפקה של צבעי המאכל, בדרך כלל צבעי מאכל מלאכותיים מסונתזים באמצעות שינוי כימי של כמה תרכובות קודמניות (compounds precursor) וצבעי מאכל טבעיים מופקים באמצעות מיצוי. מכאן שיש 43 צבעי מאכל שמיוצרים מחומרים המצויים בטבע, אך מוגדרים כסינתטיים בגלל תהליך ייצורם.
יתר על כן, נכתב בדו"ח כי רשויות בריאות אינן מגדירות צבעי מאכל ממקור סינתטי בהכרח כמזיקים יותר מצבעי מאכל שמקורם טבעי. כך נוהגת למשל הרשות האירופית לבטיחות מזון (Safety Food European EFSA - Authority).
16 צבעי מאכל שייכים לקבוצת "זפת פחם"
בתשובת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אל משרד הבריאות באשר לשאלה מהם צבעי המאכל שהוא מאשר השייכים לדעתו לקבוצת "זפת פחם", מונו 16 צבעי מאכל. לדבריו מדובר "בכלל צבעי המאכל הסינתטיים, שאינם נמצאים בטבע ואשר מרכיביהם לצורך הסינתזה אינם חומרים ממקור צמחי או אנימלי או מיקרוביולוגי", אחד מצבעי המאכל האלה FK Brown, או בשמו האחר E-154, הוסר לאחרונה מרשימת התוספים המותרים לשימוש בארץ. היה זה צבע מאכל שהשתמשו בו לצביעת הרינג מעושן במינון של עד 20 מיליגרם לקילוגרם.
נראה שיש הבדלים ניכרים בין מינוני צבעי המאכל המאושרים בארץ לעומת אירופה וארה"ב, כשלרוב ישראל מקלה יותר ויש חשד שגורמים מסחריים כמו חברות מזון מעורבות בכך.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת שאל את משרד הבריאות על מה מתבססת החלטתו לאשר או לאסור את השימוש בצבע מאכל במקרים בהם יש הבדל בין עמדתו ובין עמדתם של ארגונים אחרים. משרד הבריאות לא ציין תבחין מסוים, אלא השיב כי הוא נוקט מדיניות של "כל מקרה לגופו".
מוסיפים לבשר חומר משמר כדי להגן מחיידק קטלני וחומר נוסף כדי להגן מפני החומר המשמר
השימוש בצבעי מאכל (כתוספי מזון) בישראל מוסדר בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א–2001. "שירות המזון הארצי במשרד הבריאות קובע בחוברת שפרסם בנושא ב-2015 כי "הסיכון מתוספי מזון נמוך יחסית לרכיבי המזון עצמם (כמו סוכר ושומן). לחלק קטן מהאוכלוסייה (כעשירית אחוז) יש רגישות יתר לתוספי מזון מסוימים (כמו מונוסודיום גלוטמט), כפי שלחלק מהאנשים יש רגישות יתר לסוגי מזון טבעיים מסוימים כמו חלב, קמח, תות שדה וכו'". השירות גם מסביר שישנו לעיתים שימוש בתוספי מזון שבא למנוע סיכון גדול יחסית בטווח המיידי לעומת סיכון קטן יותר בטווח הרחוק.
הדוגמה שמשרד הבריאות מביא לכך היא השימוש בחומר משמר בבשר, כדי למנוע נוכחות של חיידק העלול לגרום למוות, ובמקביל הוספתו של חומר אחר, שמטרתו צמצום השפעתו המסכנת האפשרית של החומר המשמר עצמו לבני-אדם הצורכים את הבשר. לפי משרד הבריאות, אין קשר בין סיווג תוסף כמזון כטבעי או כמלאכותי לבין בטיחותו, מאחר שכל המזונות מורכבים מאותן "אבני בניין" כימיות.
לסיכום, המשרד קובע כי "בטיחות מוחלטת של חומר כלשהו אינה ניתנת להוכחה. החלטות בקשר לבטיחות תוספי מזון נקבעות על סמך העדות המדעית הניתנת להשגה באותו זמן. הערכה מחודשת של ההחלטות נעשית על סמך עדכון הידע המדעי".
מה ההשפעה של גורמים מסחריים על הפיקוח בתחום צבעי המאכל?
במענה על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדבר הליכי פיקוח ובקרה בתחום צבעי המאכל נמסר ממשרד הבריאות כי מפקחים מטעמו עורכים ביקורות מדגמיות במפעלים לייצור תוספי מזון ובמפעלים לייצור מזון. לא ידוע אם משרד הבריאות עושה גם הערכות עצמיות של היקף החשיפה, מעבר למידע שמוסרים המבקשים (חברות מסחריות) להוסיף צבע מאכל חדש לרשימה.
בכנסת כאמור תהו מדוע נהלי עדכון רשימת החומרים המותרים והאסורים לשימוש כצבעי מאכל, לא השתנה מאז 2005. ובמשרד הבריאות מסרו כי הנוהל נתון כיום בהליך בחינה מחדש.
בעדכון הרשימה נכללים "הוספת תוסף מזון או ביטול של תוסף מזון מהרשימה, שינוי הכמות המרבית ולפי הנוהל של תוסף מזון במזון - שינוי סוגי המזון שאליהם מותר להוסיף תוסף מזון. כל אדם, חברה או ארגון, ובכלל זה עובדי שירות המזון הארצי או חברי ועדות התקינה של מכון התקנים הישראלי, רשאים להגיש בקשה לעדכון הרשימה". בוועדות התקינה של מכון התקנים כידוע, יושבים גם גורמים מסחריים.
לפנייה לכתב/ת 
