הטבות למקורבים, ניגודי עניינים, חשש לפלילים: דו"ח המבקר על קק"ל

מימין: אלי אפללו ואפי שטנצלר, יו"ר קק"ל לשעבר(צילום: Flash90)

פרויקטים במאות מיליונים מומנו ללא סדר עדיפויות ברור, ניגוד עניינים בולט בין תפקיד חברי הדירקטוריון לתפקידים פוליטיים הנוגעים להתנהלותם בקק"ל ואי סדרים כספיים בהיקפים גדולים - אלו מצקת הממצאים שמפרסם היום (ד') מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח ביקורת ראשון על קרן קיימת לישראל (קק"ל). המבקר ציין כי מצא "ליקויים חמורים, עמוקים ויסודיים". לא מן הנמנע שינקטו גם צעדים פליליים נגד חלק מהמעורבים - שכן המבקר ציין כי העביר ממצאים ליועץ המשפטי לממשלה.  

ניגוד עניינים: חברי דירקטריון מאשרים תקציבים לעצמם

ממצאים חמורים מצא המבקר בנוגע לניגוד עניינים של חלק מחברי הדירקטוריון - שיש חשש שהובילו להעדפת פרויקטים מסויימים. לגרסת המבקר, נמצאו מקרים שבהם יו"ר קק"ל לשעבר ויו"ר העמית לשעבר יצרו את התנאים לכך.

תקציב הפרויקט, שמומן במלואו על ידי קק"ל ב-17 מיליון שקלים, הותנה בגיוס תרומה על ידי קק"ל של 80 אחוז מעלותה (13.6 מיליון שקלים). יו"ר קק"ל לשעבר שלח התחייבות לראש העירייה ובאופן חריג הוסיף להתכתבות גם את "זאב נוימן, מ"מ ראש העיר".

"העדפת פרויקטים ללא סדר עדיפויות ברור"

המבקר בדק באקראי כמה פרויקטים ומצא ברובם אי סדרים כספיים: בסלילת שביל אופניים בבני ברק שבו קק"ל השתתפה במימון 2.7 מיליון שקל, ובפארק הבנים בקריית מוצקין, 4.3 מיליון שקל -  הועברו כספים משום שהעיריות "קבעו עובדות בשטח" והחלו עבודות מבלי שוועדת הפרויקטים העליונה של קק"ל אישרה זאת.

בפרויקט אחר, גן התשעה באור יהודה (7 מיליון שקלים), החליט יו"ר קק"ל לשעבר על דעת עצמו על תוספות מימון והנחה של 50 אחוז לעירייה בדמי ניהול. לאחר מכן נמצא כי דיררקטור בקק"ל הוא בעל זיקה לנושא - ולכן יש חשש שזו הסיבה שהועדף על פני אחרים.

"לעתים בוצעו שינויים שהטיבו עם פרויקטים מסוימים לעומת אחרים", ציין המבקר והוסיף כי מנכ"ל קק"ל מאיר שפיגלר קיים פגישות וסיורים עם גורמי חוץ בהם ראשי רשויות ללא תיעוד ודיווח ולא ניתן לדעת מה סוכם במהלכן. במחצית מסיורים אלו לא השתתפו גורמי מקצוע.

"קבלת החלטות באופן ריכוזי, נטול מגבלות ממשיות ונעדר תיעוד, אגב צמצום השפעתו של הדרג המקצועי, עלולה לפתוח פתח לשימוש במשאבים לפי נטיית הלב של מקבלי החלטות ובהתאם ליכולת השכנוע של הפונים", ציין המבקר והוסיף: "בנסיון לברר העבודות קיבל משר המבקר תשובות סותרות- המבקר רואה בחומרה התנהלות זו של בכירי קק"ל בתקופה הנבדקת".

הממשלה לא מודעת לפעילות קק"ל ופועלת במקביל

המבקר ציין כי האמנה בין קק"ל לממשלה לא מיושמת ומעולם לא מינו שר שנושא זה יהיה תחת סמכותו. הממשלות זנחו את זכותן וחובתן הציבורית להשפיע על קביעת סדרי העדיפויות של קק"ל לפיתוח קרקעות שרובן בבעלות מדינה.

כך למשל משרד החקלאות לא היה ער עד למועד הביקורת לכך שהאמנה מקנה לו סמכות לתת ביטוי לצרכי המדינה באמצעות מועצת הפיתוח בקק"ל, גם בנושא פיתוח קרקעות והכשרתן ולא רק בנושא ייעור.

משרדי הביטחון, התיירות והשיכון לא היו ערים להסדרים קבועים וראו בהצעותיה הכספיות של קק"ל "מחווה": "הדבר משקף מחדל מתמשך ורב שנים", כתב המבקר. "מצב שבו קק"ל - גוף שהוא בעל תקציב משמעותי ביותר, עוסקת במשך שנים רבות בתחומים הנמצאים באחריות של משרד ממשלתי, בלי שהממשלה אוכפת תיאום ושיתוף הולמים - משקף כשל יסודי ומתמשך שעלול להוביל לכפל תקצוב ולקידום מדיניות פיתוח קרקע לא עקבית".

המבקר ציין: "אי מעורבות המדינה בקביעת מסגרת התקציב של מפ"ק ואופן חלוקתו הותירה בידי קק"ל גמישות ומרחב שיקול דעת בלתי מוגבלים, שלעתים נעשו ללא סדרי מנהל תקין". לדבריו, "לא די בתיקון ליקויים נקודתיים - על קק"ל לשנות תרבות ארגונית ולהטמיע בקרב מנהליה את העובדה כי הכסף שהם מנהלים הוא ממונו של אחר". את דרך בחירת מימון הפרויקטים הוא כינה "דגל שחור" וכתב: "על קק"ל לשנות בדחיפות ומן היסוד דרך פעולה זו".

המבקר מצא כשלים חמורים במימון פרויקט להקמת אגף כיתות לימוד במכללת שנקר: בשנת 2014 הוחלט לממן ב-2.2 מיליון שקל חלק ניכר מעלות הפרויקט, תוך התניה כי תגויס תרומה, אולם בשלב מסוים מסיבה לא ידועה, ללא ידיעת שנקר - הוסרה התחייבות זו ממסמכי הפרויקט. בבדיקת מבקר המדינה נשלחו תשובות סותרות מיו"ר קק"ל לשעבר ועוזרו ויו"ר העמית לשעבר. המבקר ציין כי לדעתו מהנסיבות החריגות עולה כי נעשו פעולות בלתי תקינות שיש חשש שמטרתן להעביר כספים של קק"ל לביצוע פרויקט הבינוי - ונועדו להעביר כספים שלא כדין. המקרה הועבר לטיפול היועץ המשפטי לממשלה בשל חשש לביצוע עבירות פליליות. 

תגובות

היו"ר לשעבר אפי שטנצלר: "אני גאה על התנופה שהבאתי לקק"ל בעשר שנות כהונתי כיו"ר, ואני שמח שמבקר המדינה הגיש דו"ח המבטל את כל האמירות משוללות היסוד מצד גורמים אינטרסנטיים, שהשפיעו על האווירה נגד קק"ל". לדבריו, "מבקר המדינה מסיים את הדו"ח במילות הערכה לעובדי קק"ל ובצדק רב. הם עשו ועושים הכל כדי להגשים את חזון העם היהודי ומטרותיו".

הוא הוסיף כי במשך כשלוש שנים בחן המבקר כ-800 פרויקטים של קק"ל, בהיקף של כמיליארד שקלים. "אם בסופה של עבודת ביקורת עצומה וחשובה זאת, מצא המבקר הנכבד להעיר לגבי מספר זעום ובודד של פרויקטים - הריני מוצא את עצמי גאה מדו"ח הביקורת. בכל הדו"ח כולו, לא נמצא רבב בהתנהלותי".

באת כוחו של אלי אפללו, עו"ד נעמה זר כבוד ממשרד גדעון פישר, מסרה: "אפללו מברך על הביקורת. כיו"ר עמית בקק"ל, הנהיג הארגון מדיניות חברתית שתכליתה לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה. עוד בתקופת כהונתו של מר אפללו, אימץ הארגון כמתחייב את הכללים המתחייבים מהגדרתה של קק"ל כחברה לתועלת הציבור. אין ספק שהפעילות נעשתה בתום לב ומתוך שליחות ציונית וחברתית מלאה".

מקק"ל נמסר כי הארגון "מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמין בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. אף שהדו"ח מתייחס לשנים שלפני כניסת ההנהלה הנוכחית לתפקידה, היא מאמצת את הדו"ח במלואו.

"נכתבו כ-200 נהלים חדשים המסדירים את תקציב הארגון והבקרה על יישומו; מערכות היחסים בין הדירקטוריון לעובדי הארגון; נועל עבודת הדירקטורים; נוהל מניעת ניגוד עניינים ועוד". בארגון ציינו כי פעלו להגביר את השקיפות והתיעוד, הוסדרו נהלי ניגוד העניינים של הדירקטורים ונושאי המשרה הבכירים, בעלי התפקידים חתמו על תצהירי ניגוד העניינים ואף הוסדר נוהל פרסום הסדרי ניגוד עניינים".

בקק"ל התחייבו להגיש תוך חודש דו"ח תיקון ליקויים מלא למבקר המדינה.

מדובר בפעם הבראשונה שמבקר המדינה מפרסם דו"ח בנוגע לקק"ל. זאת נוכח החלטת ממשלה מנובמבר 2015 שמכירה בחשיבות הביקורת על הגוף, שלא חלים עליו כללי שקיפות ופיקוח כמו על כל משרד או תאגיד ממשלתי אחר. דו"ח הביקורת עסק בליבת פעולתה של קק"ל - המפ"ק (מנהל פיתוח קרקע) - והמבקר ציין כי הממצאים מלמדים על צורך דחוף בהרחבת ביקורת המדינה גם על פעולותיה האחרות. המבקר ציין כי אף שאושרה טיוטת הסכם בין המבקר ליו"ר קק"ל דני עטר וההסתדרות הציונית להרחבת הביקורת - הממשלה לא אישרה אותה והוקמה ועדת שרים שתבחן את הרחבת הביקורת במקום זאת.