מ"אלינור" ועד "מלך העולם": השירים הישראליים שעשו עלייה
מה משותף ללהיטי הענק של זוהר ארגוב ושלמה ארצי? שניהם, כמו שירים רבים שזכו בישראל להצלחה גדולה, נולדו הרחק הרחק בגולה. אז למי שייך "לילה" של נוער שוליים, ממי שאב דויד ברוזה השראה לסרנדות אהבה, ואיך נשמע המקור האירי השיכור של "סימן שאתה צעיר"? גם אנחנו הופתענו
שירים רבים שהפכו קלאסיקות ישראליות הם למעשה אדפטציה לשירים קיימים. בשנות ה-80 ישראל הצעירה יחסית חיפשה השראה ביצירות שונות בנכר, וזה כמעט מובן ומתבקש בהתחשב בשעטנז העדתי שנוצר כאן תוך שנים ספורות. שירים מתורגמים רבים זכו להצלחה אדירה ולמעמד של כבוד, לא רק בקטלוג היצירה של מחדשיהם אלא גם בדברי הימים של המוזיקה הישראלית. במלאת עשור לכנס השפה העברית, שצוין החודש במופע מוזיקלי חגיגי, חזרנו לכמה שירים ולהיטי ענק, שהפכו לחלק בלתי נפרד מפס הקול הישראלי - גם כאלה שלא נולדו כצברים.
ב-1984 חזר דורון מזר לישראל (להלן - "הביתה") אחרי שהות של כמה שנים בפריז. בעודו בצרפת הקליט המוזיקאי שירים בצרפתית שלא זכו להצלחה רבה, וכשחזר לארץ הקליט גרסה משלו לשירו של טוטו קוטוניו "I'ltaliano" - "האיטלקי".
כך, באופן מעניין, מזר פרץ בסערה לעולם המוזיקה הישראלי דווקא עם שיר איטלקי על החזרה שלו מהנכר. המקור, אגב, בוצע לראשונה בפסטיבל סן רמו, בשנה שלפני כן.
ועכשיו ביחד: דורון מזר וטוטו קוטוניו מבצעים את השיר יחד בטלוויזיה האיטלקית
הם אמנם נושאים את אותו הלחן, אבל "סימן שאתה צעיר" של שלישיית גשר הירקון שונה מאוד מהשיר עליו הוא מבוסס - "Whiskey in the Jar". המקור הוא שיר-עם מההרים הדרומיים של אירלנד, שבוצע על ידי אמנים אירים רבים מאז שנות ה-50. הביצוע המוכר ביותר הוא זה של הרכב הדאבלינרז, שנראה כאן בסרטון. בישראל היה זה יוסי גמזו שכתב את מילות השיר, ועשה להן אדפטציה קלה. וכשאנחנו אומרים "קלה" אנחנו מתכוונים - שינה לחלוטין את נושא השיר, וכל קשר בינו לבין המקור מקרי בהחלט.
השיר האירי עוסק בגבר השודד את קפטן פארל (אל תשאלו מיהו קפטן פארל) ושב הביתה עם השלל אל אהובתו, רק כדי לגלות שזו לקחה את הכסף וגילתה את מקום הימצאו לקפטן שרוצה בנקמה. מיזוגני משהו. הגרסה הישראלית מדברת על פרדסים, גיטרות, סנדלים, שדות ונערות שעושות עיניים. שזה קצת סוג של גירל פאוור, כשחושבים על כך.
הדודאים - "סימן שאתה צעיר"
הנה דוגמה קלאסית לאופן בו תרגום שיר אמנם לא מוציא אותו לגמרי מהקשרו, אך מציג גישה שונה לגמרי לטקסט האמור. "Young Girl" שכתב ג'רי פולר ושרו גארי פוקט והיוניון גאפ היה להיט ענק עם צאתו ב-1968. וכך גם "לילה", הגרסה הישראלית לשיר, ששרה להקת נוער שוליים. שני השירים הפכו קלאסיקות פופ על-זמניות, אלא שיש ביניהן הבדל מהותי אחד: "Young Girl" מסופר מנקודת מבטו של גבר המתאכזב לגלות שהנערה שנמצאת איתו ובה הוא חושק, היא למעשה קטינה. הוא אפילו מנסה לגרום לה ללכת, באומרו "לכי מפה לפני שתהיה לי הזדמנות לשנות את דעתי, כי אני מפחד שנלך רחוק מדי". אצילי למדי וחוקי מצדו, יש להודות.
בגרסה של נוער שוליים מ-1990, המספר בוחר להתעלם מנושא הגיל ובתרגומו של מאיר גולדברג - הוא נוקט בגישה קצת אחרת.
"אם תעשי את זה לילה שלא תעזי לספר", הוא מורה לה. "את כל מה שיקרה נשמור בסוד נעים מאוד. וזה בינינו יישאר". אולי בגלל זה בקליפ הישראלי לשיר נראים מיקיאגי וחבריו להרכב שרים מתא מעצר.
נוער שוליים - "לילה"
תרגום מדויק יותר טקסטואלית הוא זה שזכה לו סינגל הבכורה של הזמר הצרפתי ז'אק דוטרונק. "Et moi, et moi, et moi" ("ואני ואני ואני") מ-1966. או כפי שאתם מכירים אותו - "מיליארד סינים", ששר אריאל זילבר למילים של יהונתן גפן.
הכוונה מאחורי השיר המקורי היא לעג לאלו אשר מעמידים פני אלטרואיסטים בעלי מודעות חברתית גבוהה, אבל בפועל מתעסקים רק בעצמם. הגרסה העברית, שיצאה ב-1989, נותרת נאמנה למדי למקור. גם בה יש מיליארד סינים, ועוד הרבה פליטים ורעבים, שזילבר חושב עליהם ואחר כך שוכח. כי ככה זה בחיים.
אריאל זילבר - "מיליארד סינים"
ב-1986 פרץ הזמר הצעיר חיים משה באלבום "תודה", שהפגיש אותו לראשונה עם המיינסטרים הישראלי אחרי שנים של אלבומים בשוליים. כמובן, השיר שהוביל את אסופת השירים היה גם ללהיטו הגדול של משה, הודות לעוזי חיטמן ז"ל, שכתב את כל שירי האלבום.
אבל "תודה" - השיר כמו יתר שירי האלבום, התבסס על הצלחה אחרת. מדובר בפרשנות עברית לשיר יווני בשם "Ola Kala", שביצעו זמרים יוונים שונים. בעברית מדובר בשיר תודה, כפי שבוודאי כבר הבנתם אי אז באייטיז. ביוונית משמעות השיר היא "הכל בסדר". ב-1987 כבר הוציא חיים משה אלבום ישראלי יותר, שאתם מכירים בתור "כל נדרי".
חיים משה - "תודה"
כמו במקרה של חיים משה, גם "אי שם בלב" של קורין אלאל היה לאחד מלהיטיה הגדולים. וגם הוא, כמו "תודה", היה חלק מאלבום שהוקדש כולו לשירים מתורגמים. במקרה של אלאל היה זה האלבום "שפת אמי" מ-1990 שהתבסס על מופע באותו השם, וכלל כמה שירים צרפתיים שתרגם אהוד מנור. את המופע עצמו ביים אמנותית צדי צרפתי, וזה קצת משעשע, אתם חייבים להודות.
אלאל תרגמה במופע המצליח ההוא מספר שירים של אדית פיאף, כמו גם את "אי שם בלב", במקור של ז'ורז' ברסנס. לא מעט שירים נוספים של ברסנס זכו לגרסאות עבריות, הודות למעריץ הגדול - יוסי בנאי ז"ל. בנאי אהב את יצירתו של ברסנס, וכבר משנות ה-60 הכיר אותה לישראלים, דרך הופעות רבות ושלושה אלבומים שהקדיש לשיריו של המוזיקאי הצרפתי.
על כן, ברוזה תרגם עבור גפן את השירים באופן מילולי, וזה עיבד אותם מתוך האזנה לשירים המקוריים. הרעיון התברר כמוצלח במיוחד, שכן "האישה שאיתי" מכר תוך מספר ימים 100 אלף עותקים והזניק את ברוזה למעמד של כוכב-על בישראל. שיר הנושא של האלבום הכיל את המילה האסורה אז "זיונים" (גוועלד!) וברדיו בחרו לצנזר אותה, כדי לא להכניס למעריצים רעיונות לראש. מאותו אלבום נולדו שירים חשובים נוספים שנכנסו לפנתיאון הישראלי, ביניהם גם הבלדה "סיגליות" - שמבוססת על השיר "Un ramito de violetas".
דויד ברוזה - "סיגליות"
הנה לכם מתכון מנצח להצלחה בשנות ה-80: רוצים לייצר להיט? גשו ליהונתן גפן ובקשו ממנו לתרגם שיר! והוא אפילו לא חייב להיות בספרדית. כך למשל, הוציא ב-1989 ארקדי דוכין את אלבום הסולו הראשון שלו "רוצה ויהיה" (קצת לפני כן, באותה השנה, הוציא דוכין את אלבום הבכורה של החברים של נטשה), עם עזרה קטנה אך משמעותית מהמשורר חובב התרגומים.
ולדימיר ויסוצקי - Высоцкий
האלבום הורכב מתרגומי שיריו של הזמר, השחקן והמשורר היהודי למחצה ולדימיר ויסוצקי, אשר דוכין הושפע ממנו רבות וראה צורך לפרסם את שירתו בשפה העברית. את כל שירי האלבום תרגם מרוסית שותפו של דוכין ל"נטשה", מיכה שטרית, בעוד השיר "Дурачина" זכה לתרגום של גפן והפך בעברית ל"טמבל".