סין מגלה דרך משי חדשה ומשתלטת על העולם

נשיא סין העממית, שי ג'ין-פינג (Xí Jìnpíng), מסמל את סין החדשה יותר מכל אדם אחר: הוא תקיף, קובע את חוקי המשחק, פועל להפוך את המדינה למעצמה עולמית מובילה, מביט קדימה אל העתיד ומצייר לעצמו, לסין ולעולם חזון - חזון של סין חדשה ועולם חדש.

טורים נוספים מאת טל רשף

כל המעוף מתבטא בתכניות רבות המשלבות את היכולות העצומות של סין. כחלק ממאמציו לחדש, ישנה תכניתו לייסד מחדש את דרך המשי ההסטורית, האגדית. נזכיר כי הדרך היוותה בעבר כנתיב שחיבר ובעצם פתח את סין לעולם. זאת הדרך בה עבר מרקו פולו לפני שנכנס אל שערי האימפריה. דרך שלאורך מאות שנים שיירות גמלים חצו את המדבריות וההרים והביאו אל המערב משי, חרסינה, תה וכמובן בשורת הפסטה - האטריות שהומצאו בסין וכבשו את העולם עד המטבחים של איטליה.

טווה דרך חדשה להשתלטות. ג'ין-פינג(צילום: Gettyimages)

ג'ין-פינג רואה בחזונו שילוב של שוק פתוח כלל עולמי המתנהל בהתאם לניהול המרכזי שלו - ניהול סיני. זה נשמע כמו סתירה פנימית? לא בעיניים מקומיות, כך הרי מתנהלת המדינה כולה - כל אדם יכול לנקוט בה בכל יוזמה כלכלית, אך סיכויי ההצלחה שלו עולים רק אם הוא פועל בתיאום ועל פי תכנית החומש של הממשל. במרחב הכלל עולמי יפעלו כל אדם, חברה ומדינה למען האינטרס שלהם, אך מי שיתאים עצמו לתכניות הסיניות יקבל כלים משופרים להצליח בכך.

ההשתלטות הסינית על אירופה

במרכז חזונו של ג'ין-פינג ניצבת תכנית ה"חגורה אחת, דרך אחת" (OBOR) - רשת תחבורה המחברת עשרות מדינות במערכות של כבישים מהירים, רכבות ותחבורה ימית, בהן אנשים, מוצרים וסחורות ינועו במהירות וביעילות. הנתיב המרכזי יצא ברכבות מהירות של 350 קמ"ש מהעיר קשגר שבמערב סין ויגיע אל הרפובליקות המרכז אסיאתיות ומהן אל המזרח התיכון, טורקיה ופנימה אל תוך אירופה. אם תרצו, זאת השלמת ההשתלטות הסינית על אירופה.

הנתיב השני יחליף את הרכבת הטראנס סבירית, יתחיל מחארבין שבצפון סין ומשם ידהר במהירות של יומיים וחצי במקום 10 ימים ישירות עד ברלין. נתיב רכבת מהירה שלישי יחבר את העיר קונמינג שבדרום סין עם מדינות דרום מזרח אסיה עד לתחנה הסופית בסינגפור.

יד ביד עם המערב? ג'ין-פינג ומרקל(צילום: Gettyimages)

עד כאן הרכבות היוצאות מסין. זאת תהיה הרשת היעילה ביותר להובלת מטענים. זה שירצה "לעלות על הרכבת", תרתי משמע, יצטרך לעבור דרך הניהול הסיני, כי היא זו שתספק את המהנדסים שיבנו את המסילות, הפלדה, הקרונות והקטרים, הטכנולוגיה, העבודה והניהול. כאמור כל הקווים יתחילו בסין, ויסתיימו בה גם כן.

כבר עכשיו מתנהלות פעילויות ניסוי, פיילוט. בחודשים האחרונים שמענו על רכבות שעושות את דרכן עם מטענים לטהרן דרך הרפובליקות המרכז אסיאתיות. בנוסף, נשלחה רכבת ניסוי דרך שורה ארוכה של מדינות ביניים עד למדריד, ולאחרונה גם הגיעה רכבת סינית ללונדון, לאחר שעברה מסע בן 12 אלף ק"מ שהחל בעיר הקמעונאות יי-וו ומשם דרך קזחסטן, רוסיה, בלארוס, פולין, גרמניה, בלגיה, צרפת ומתחת לתעלה במנהרה אל תוך הממלכה המאוחדת - 2,000 ק"מ אורך יותר מהרכבת הטראנס סבירית שהייתה עד לאחרונה מסלול הרכבות הארוך בעולם.

הקוים שתוארו כאן הם כאמור בגדר בלון ניסוי. לצורך ההמחשה של הכדאיות הכלכלית, נציין כי הרכבת למדריד חזרה כמעט ריקה, למרות שהמארגנים ניסו למלא אותה בשמן זית ספרדי. קל למלא את הרכבות היוצאות מסין במוצרי צריכה, אך קשה יותר לעשות זאת בדרך חזרה - הביקוש הסיני למוצרים אירופים לא עומד בדרישות, מה שמייקר את הנתיב.

מערכת רכבות ב-350 קמ"ש עד אירופה(צילום: Gettyimages)

כן, קיים קושי העלויות. אמנם הרכבת לבריטניה שהתה בדרכים רק 16 יום, שהם מחצית מהזמן הנדרש למסע מקביל בים, אך העלות של ההובלה למכולה סטנדרטית הגיעה ל-5,000 דולרים, שהם בערך פי ארבעה ממה שנרש לשילוח ימי. הדברים כמובן אמורים להתפתח ולהשתנות ככל שתלך ותוקם התשתית המתוכננת: יהיה קו ישיר ובלתי מתפתל בין מדינות והעלויות יצטמצמו ככל שנפח המטענים יהיה המוני יותר. בנוסף לא נשכח שכל מטען שיועבר על גבי תשתית רכבות סינית יהווה תחרות גם להובלה אווירית.

גם באפריקה: סין לא עוצרת

החלק המשלים בחזונו של נשיא סין הוא הנתיב הימי. נתיב זה יספק כאמור פתרון להובלה בנפחים ומשקלים גדולים בלי אילוצי זמן, וימשיך לשרת את היעדים הדרומיים יותר שאינם מחוברים אל מרחבי מרכז אסיה. בימים אלה סין משקיעה תקציבי עתק בפיתוח הנמלים שלאורך הנתיבים המובילים אליה מאוסטרליה, אוקיאניה, הודו, המפרץ הפרסי, מזרח אפריקה וצפון אפריקה.

היא משקיעה בנמלים בפקיסטן, בנגלדש ומיאנמר, ובדרכים המובילות אליהן מדרום ומערב סין. היא מקימה תשתיות במדינות מערב אפריקה, כמו לדוגמת הרכבת בין אדיס-אבבה לג'יבוטי ובין נאירובי למומבסה. אם תרצו גם זה חלק מהתרחבות החדירה סינית לאפריקה. גם כאן ההון, המהנדסים, העבודה, התכנון - הכל בשליטה של הממשל הסיני.

יתרונותיה של תכנית ההתרחבות ברורים. זה נותן לסין שליטה ומנוף גיאו-פוליטי, והופך אותה למעצמה בלתי מעורערת, לפחות בגוש אסיה-אפריקה-אירופה. בנוסף, זה נותן לה אפיק מימוש לעודפי ההון העצומים שבידיה, ופותח מחוזות חדשים לצריכה של הסחורות והמוצרים שלה.

אבל במקביל, יש גם סיכונים מבחינתה של סין. הנוכחות שלה במקומות רבים בעולם מאופיינת בכוחנות וחוסר רגישות היוצרים עוינות כלפיה ושטף המוצרים ממנה מאיים על סוחרים ויצרנים. סין משקיעה הון עצום באזורים בעלי יציבות נמוכה מאוד. היא משקיעה לא פחות מ-46 מיליארד דולר בחלק הפקיסטני של הפרוייקט - סכום עצום שעומד בסיכון במידה ותפרוץ התלקחות במדינה.

משקיעה בפקיסטן. אך האם ההשקעה תצדיק את עצמה?(צילום: AFP)

הקו המרכזי מתוכנן, כאמור, להימתח ממערב סין עד טורקיה, הביטו במפה וראו באילו מדינות הוא עובר, מהפכות אסלמיות או פעולות טרור הם אירועים שבשיגרה ויכולים לעצור את הקו למשך שנים. מה שמעלה אינטרס סיני חזק לשמור על שקט ויציבות באזור בכל הכלים שבידה. ימים יגידו אם היא תצליח בכך יותר מאשר הצליחו מעצמות המערב לפניה.

כפי שצויין, כל התכניות וההשקעה מגובות על ידי ממשל סיני מאוד פרו-אקטיבי העושה שימוש בעודפי ההון העצומים שבידיו, כולל באגרות חוב אמריקניות, בבנק פיתוח התשתיות האסיאתי (AIIB), במעורבות חברות סיניות, משרד החוץ ועוד גורמים שונים - כולם למען מטרה משותפת.

זה עולם חדש, ובמרכז שלו ניצבת סין. בימים אלה הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, כך זה נראה, נותן לממשלת סין מתנות, מכריז על פרישה צפויה לבריתות כלכליות בינלאומיות ומפנה את השטח עבור הרחבת ההגמוניה הסינית.

מדינות דרום מזרח אסיה, דוגמת מלזיה והפיליפינים, מצטרפות אל המדינות הפרו סיניות הקיימות וחוברות אל ההנהגה החדשה, ובעוד שנים מעטות זה שירצה להצליח בפעילות בשוק העולמי יצטרך להבין את סין ולפעול איתה בתיאום, שלא לומר על פי הנחיותיה.

הכותב, יועץ עסקי ובין תרבותי לפעילות בסין , מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות