"הלילה הוא שירים": עושה כבוד ליצירה של חוה אלברשטיין
מופע המחווה "הלילה הוא שירים" המבוסס על שיריה של חווה אלברשטיין, לא רק עושה כבוד ליצירתה ולוקח את הצופה למסע של חיים שלמים, הוא גם יופי של מתנה ליום הולדתה ה-70
הבחירה לתת לשירים לדבר מגולמת בשיר השני של הערב, "במקום שיר פתיחה", שבו מציגות השחקניות מערכון קצר כאשר הזמרת מתבקשת על ידי מפיק נוקשה שלא לדבר בין השירים. כך, הופכים השירים עצמם לתחנות במסע חיים נשי, המקבל הרבה צבעים — מההומוריסטי ("נשים רוקדות") לנוגע ללב ("תפילת יום הולדת"), מהסנטימנטלי ("מכתב מאמא") לחריף ("אני מתה להיות אנטיפתית"), ומאהבת המולדת ("שיר ארץ") ועד לחיפושים אחר זהויות אלטרנטיביות ("לונדון", "בלדה על סוס עם כתם על המצח"). אלה ועוד הם הצבעים שהביאה אלברשטיין לחיינו כמי שהלכה בשדותינו "כמו פרח בר".
חמש השחקניות הצעירות, שירה גבעון, טירל יגוני, גל שדה ונעמה פרידמן/רותם מלר, מגישות ביצועים יפים ומלבבים, ובהדרכתו של הבמאי המיומן מצליחות לחבר היטב בין השירה למשחק בהגשת השירים. מעל לכולן בולטת הילה זיתון, המביאה לבמה סוג של בשלות כשחקנית עם ניסיון בימתי מוכח ועומק קול עשיר, שחסר אולי לחברותיה. הביצועים שלה לשירים כמו "אהבה בת עשרים" ו"פרח הלילך" הם השיאים המרגשים של הערב היפה והמוקפד הזה. קשה לחשוב על מתנת יום הולדת 70 יותר מרגשת מזו לזמרת האהובה ולכל מעריציה.
הביקורת פורסמה במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
