מסמכי ה-CIA מגלים: השעות שלפני מלחמת יום כיפור
בבוקר הביון האמריקני עוד העריך כי "הערבים לא מעוניינים בעימות, פעולה צבאית לא נראית הגיונית". אבל אז קיסינג'ר קיבל את המידע על מתקפה מיידית. "אסור שתהיה מכה מקדימה", דרש מישראל - וגולדה מאיר נענתה
רגע לפני העריכו האמריקנים כי "הערבים לא מעוניינים בעימות", קבעו כי "פעולה צבאית לא נראית הגיונית מצד דמשק וקהיר" - ואז הם קיבלו את המידע על מתקפה מיידית מצד סוריה ומצרים, והפצירו בראש הממשלה גולדה מאיר לא להורות על מכה מקדימה.
בין עשרות אלפי מסמכי ה-CIA שהועלו לרשת, ניתן גם לגלות מה הייתה הערכת הביון האמריקני לגבי אפשרות של מלחמה ב-1973, וכיצד פעל מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר ברגע שקיבל את המידע על הכוונה המצרית-סורית לפתוח במלחמה ביום כיפור.
בתקציר המודיעין היומי שנשלח לנשיא ארצות הברית דאז, ריצ'רד ניקסון, בבוקר פתיחת המלחמה נכתב כי "לא נראה שהן הישראלים והן ערבים מעוניינים לפתוח במתקפה, אבל באטמוספירה שכזו הסיכון לעימותים גבוה מהרגיל".
בדיווח במסמך של ה-CIA ב-6 באוקטובר צוין כי "עוד שישה מטוסי תובלה רוסים המריאו מדמשק אתמול, לצד טיסות דומות מקהיר. רוב הטיסות האלה נועדו כנראה כדי לפנות סובייטים וממצרים ומסוריה. הסובייטים החלו לפנות טכנאים אזרחים מקהיר ב-3 באוקטובר ותוך יומיים עזבו אלף. שתי הסיבות האפשריות לפינוי: חשש מפרוץ עימותים או החרפה נוספת ביחסי ברית המועצות ומצרים. הסובייטים אולי משתמשים בתירוץ של פתיחת עימותים כדי להפחית את כוחותיהם, בלי להרגיז עוד את המצרים".
לפי המזכר, "הפעילות האווירית הסורית נראית רגילה, אך על פי מספר דיווחים דמשק מציבה מחדש כוחות באזור הגולן. פעילות צבאית בעת הזו לא נראית הגיונית הן מצד קהיר והן מצד דמשק. עוד סבב של אלימות ישמיד את כוונת סאדאת לשפר את הכלכלה המצרית. הנשיא הזהיר של סוריה אסד נראה חושש יותר ממכה נוספת מצד ישראל, מאשר מנסה לנקום על הפלת 13 המיגים על ידי חיל האוויר הישראלי. שדרי הרדיו בדמשק משקפים את החשש הסורי".
לפי האמריקנים, גם ממשלתה של גולדה מאיר לא חששה ממלחמה קרובה, ביום שלפני: "נראה שהגישה הישראלית השתנתה משמעותית מאז יום שני וגם הם רואים את הפעילות במצרים כרגילה ואת זו שבסוריה כהגנתית. עם זאת, החשש הסורי יכול להוביל לגיוס צבאי, ואז לתגובה ישראלית. מעגל שכזה יכול להגדיל את הסיכון להתנגשות צבאית, בלי שאף צד ירצה בכך".
אבל בתחילת המזכר הובא מידע עדכני שלמעשה שינה לחלוטין את התמונה: "הבוקר קיבלנו מידע 'ממקורות טובים' שמצרים וסוריה מתכננים מתקפה משולבת בתעלת סואץ ובגולן, לפני רדת החשיכה. הוא אמר כי החל גיוס חלקי בצה"ל. אין לנו מידע שיאשר את הדיווחים הישראליים על מתקפה מיידית".
אותו מידע על מתקפה הגיע למזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר, שהעביר אותו לבית הלבן. וכך כתב קיסינג'ר: "היום ב-6 בבוקר (13:00 שעון ישראל) הודיעו לי שלישראלים יש מה שהם מגדירים "אינפורמציה חזקה" שהמצרים והסורים מתכננים מתקפה משולבת תוך שש שעות". אותו מידע דיבר על תקיפה לפני רדת החשיכה, אבל בסופו של דבר המצרים והסורים פתחו במתקפה משולבת ב-13:55, כמה שעות לפני כן.
קיסינג'ר פנה מיד לשגריר הרוסי בארצות הברית אנטולי דוברינין: "התקשרתי מיידית לדוברינין, ציינתי בפניו את המהלך הישראלי והדגשתי כמה דברים - לארצות הברית ולברית המועצות יש אחריות מיוחדת לרסן את הידידות שלהן; אנחנו נמצאים בתקשורת דחופה עם הישראלים, והזהרנו אותם מפני מכה מקדימה; מה שחשוב הוא שהמשבר הזה לא יתפתח לקונפליקט צבאי;
לפי המכתב שהעביר לבית הלבן, מזכיר המדינה האמריקני ביקש "מדוברינין להתקשר למוסקבה מיידית כדי לדווח על המידע הזה, ולהפציר מממשלתו לרסן את סוריה ומצרים. הוא הבטיח לעשות זאת. כדי לזרז זאת, אפשרתי לדוברינין להשתמש במערכת התקשורת שלנו".
השיחה הבאה של קיסינג'ר הייתה לציר בשגרירות ישראל בוושינגטון מרדכי שלו: "אמרתי לו שדיברתי עם דוברינין. הדגשתי בפניו את החשיבות של איפוק מצד ישראל, ואמרתי לו שאסור שתהיה מכה מקדימה. שלו התקשר בחזרה זמן קצר לאחר מכן ואמר כי הממשלה הבטיחה שלא תהיה מכה מקדימה. זמן קצר אחר כך קיבלנו מסר מראש הממשלה גולדה מאיר שמאשר זאת".
"אחר כך התקשרתי לשר החוץ המצרי מוחמד חסן אל-זייאט", המשיך קיסינג'ר בתיאור פעולותיו, רגע לפני פתיחת מלחמת יום כיפור. "סיפרתי לו על הדיווחים שיש לנו על מתקפה אפשרית של המצרים והסורים נגד ישראל, והפצרתי בו שלא יחלו במתקפה ושממשלתו וממשלת סוריה ישמרו על איפוק. הוא הגיב ואמר כי הוא חושש מפרובוקציה ישראלית, אבל יתקשר עם קהיר בהקדם".
בהמשך, כתב קיסינג'ר, "שלחתי מסרים אישיים למלך חוסיין ולמלך פייסל, והפצרתי בהם להתערב ולדבר עם הנשיאים אנואר סאדאת וחאפז אל-אסד. ביררתי היכן נמצא הצי השישי, אבל לא ביצעתי שום פעולה בנוגע לכך בינתיים. אחרי שקיבלתי את ההבטחות מישראל שלא תהיה מתקפת מנע, העברתי זאת לזייאט ולדוברינין. אמרתי להם שמכיוון שהמסר הזה הועבר אלינו, אנחנו נתנגד לכל מתקפת מנע".
מזכיר המדינה ציין בפני הנשיא ניקסון כי הוא יתקשר גם למזכ"ל האו"ם קורט ולדהיים: "אתן לו תמונה כללית של המצב, כדי 'שהאו"ם יהיה מעודכן', אבל בינתיים לא נראה שצריך לכנס את מועצת הביטחון. אני אדגיש שהדיווח הוא בנוגע למידע, ואני לא מבקש שהאו"ם יבצע פעולה כלשהי כרגע". קיסינג'ר פנה גם ליועץ הצבאי של הנשיא ברנט סקאוקרופט, וביקש "מידע מודיעיני דחוף מה-CIA".
בסיכום כתב: "עדין מוקדם לתת הערכה ראשונית מדויקת, אבל על בסיס המידע שיש לנו, אני מעריך שחששות הישראלים ממתקפה אפשרית הם מוצדקים. בתקווה, נצליח להפעיל לחץ מספיק כדי שקול ההיגיון וקור הרוח יגבר. אני אמשיך לעדכן אותך לגבי המצב. הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
