תקיפות, קללות, גירושים ופיטורים. המתגייסים החרדים חושפים את המחיר
לדיון מיוחד בכנסת הגיעו חיילים חרדים שסיפרו בפירוט על מסכת ההתנכלויות שמלווה את החלטתם לשרת בצה"ל. אחד נמלט מהמון מוסת, אחר ננטש ע"י רעייתו, ואשתו של אחר פוטרה בהריון: "ילדים מתפללים למותנו, אי אפשר להיכנס לי-ם". הח"כים החרדים לא הגיעו. סגן שר הביטחון: נפנה ליועמ"ש
הכנסת דנה בהסתה נגד חיילים חרדים: על רקע שרשרת התקיפות הפיזיות, ההתנכלויות וקמפיין השיימינג נגד בני המגזר המשרתים בצה"ל, קיימה הבוקר (יום ה') ועדת המשנה לכוח אדם בוועדת החוץ והביטחון דיון מיוחד בנושא. היא שמעה עדויות מחיילים במדים ומשוחררים טריים וקיבלה דיווח מרשויות החוק על דרכי המאבק בתופעה. ההנהגה החרדית, שכבר תקופה ארוכה אינה משמיעה את קולה בעניין, בלטה בהיעדרה גם הפעם: אף לא רב או פוליטיקאי אחד הטריח עצמו לישיבה.
ההסתה נגד חרדים שהתגייסו - כתבות נוספות:
- חיילים חרדים הותקפו במאה שערים: "ציונים החוצה, געוואלד"
- "ציידי הנשמות": חוברת הסתה נגד מגייסי חרדים
- הסתה בישיבות חרדיות: "צו ראשון - כמו המאבחנים באושוויץ"
יו"ר הוועדה, ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), ומשתתפים נוספים בדיון, מתחו ביקורת חריפה על חברי ש"ס ויהדות התורה שלא מנצלים את מעמדם בציבור החרדי ואת השפעתם עליו כדי לגבות את החיילים ולרסן את הגורמים הקיצוניים.
יחיאל רודצקי, איש קבע חרדי, תיאר את ההתנכלויות שעבר וסיפר על מקרה שבו נקלע כעובר אורח לעצרת חרדים שאינה קשורה לצבא. לדבריו, כלובש מדים הוא הפך מיד כתובת טבעית לפורקן זעמם של המפגינים. "מצאתי את עצמי בתוך המון מוסת עם דם בעיניים", שחזר, "הצלחתי לברוח לרחוב צדדי וביקשתי משוטר שיאפשר לי להימלט בניידת שלו. הוא אמר שזה לא התפקיד שלו ושאסתדר לבד".
רודצקי, דמות מוכרת במדור שילוב החרדים בצה"ל (שח"ר), הדגיש כי תופעות שהיו בעבר נחלתם של ריכוזי הקיצונים כשכונת מאה שערים זלגו לאזורים נוספים, עד שהוא עצמו כבר לא יכול להגיע במדים לבקר את הוריו. "חלק גדול מירושלים מסוכנת לחיילים החרדים", התריע. "עיר הבירה של ישראל. אתה חוטף שם איומים, קללות וגידופים שאני לא יכול אפילו לחזור עליהם".
רודצקי הציג לחברי הוועדה תעודה צבאית שהוציא מארנקו וזעק: "זה הפטור שלי ממדים, ואני מתבייש בו. למה הגענו למצב שאני צריך את זה? למה שאני אצטרך לשמור על החיים שלי - לא בעזה, לא באיו"ש, אלא בירושלים?".
הוא מתח ביקורת על רשויות האכיפה, אמר: "מגישים למשטרה תלונה אחרי תלונה אחרי תלונה, עד שכבר הפסקנו להתלונן".
לדבריו האווירה בחוגים מסוימים במגזר והלחץ החברתי בעניין יוצרים מציאות קשה שעלולה להגיע עד לפירוק משפחות. "אשתו של חייל שלי עזבה את הבית עם הילד, אחרי שאבא שלה גילה שהחתן שלו חייל בצבא", אמר. "יש כאלה שאם ימשיכו להיות חיילים, הם פשוט לא יהיו נשואים".
החיילים החרדים הם למעשה קורבנות של המאבק המתמשך של הגורמים הקיצוניים ב"חוק הגיוס" - גם לאחר שתוקן ורוכך בתיאום מלא עם ש"ס ויהדות התורה. מלבד המניע האידיאולוגי נגד עצם השירות בצבא, יש כאן גם מערכה פנים חרדית בין הזרם המרכזי לחוגי ה"קנאים" על ההנהגה הרוחנית והפוליטית במגזר.
בצד אחד ניצבים האדמו"ר מגור, הרב אהרון לייב שטיינמן, והרב שלום כהן, מנהיגי המפלגות החרדיות המתונות יחסית. מולם נמצאים מובילי הקמפיין - שיתוף פעולה בין העדה החרדית, קואליציית החצרות האנטי-ציוניות ממאה שערים, לבין "הפלג הירושלמי" של הזרם הליטאי, בראשות הרב שמואל אוירבך. הקבוצה האחרונה התפרסמה בשנים האחרונות גם על רקע החרמות, האיומים וההתנכלויות של אנשיה כלפי מנהלי חברות מסחריות שסירבו לפרסם בביטאונם, עיתון "הפלס" הצעיר, ולהעדיף את היומונים הותיקים והמבוססים יותר.
משה פריגן, קצין חרדי במילואים, סיפר שכשחזר לביתו אחרי היעדרות של שבועיים במהלך מבצע "צוק איתן", עבר ברחוב מרכזי בבני ברק: "קבוצת נערים בני 14 או 16 הקיפה אותי. והם צעקו: 'תמות במלחמה, אמן'. זה כבר לא שיימינג ופשקווילים, שאותם בלענו. ילדים מתפללים למותי. באותו רגע הבנתי שכבר לא מדובר בקומץ קיצונים קטן".
עדויות נוספות תיארו התנכלויות וחרמות בקהילה, כמו אי-קבלת תלמיד שאביו משרת בצה"ל בחלק ממוסדות החינוך, או אשת-חייל שפוטרה מעבודתה בחודש השמיני להריונה, לאחר שמנהליה גילו את עיסוקו של בעלה. אם למפקד פלוגה בגדוד "נצח יהודה" ("הנח"ל החרדי"), סיפרה שבעלה מחזיק ברכבו "שפכטל", על מנת להסיר את הפשקווילים וכרזות הנאצה שנתלות מחוץ לבית.
"המשפחות סובלות מהטרדות טלפוניות בשתיים, שלוש וארבע לפנות בוקר", הוסיף פריגן. "הילדים שומעים דברים נוראיים, בבקשה תעצרו את זה".
יוסי הופמן, משוחרר טרי, סיפר שבנו, בן שנתיים וחצי, נפגע מאבנים שהושלכו עליו באחת התקיפות. אלי אדלר, אחד מאנשי שח"ר, טען שעל הרמטכ"ל למנות לעצמו יועץ חרדי מחוץ למערכת כדי להתמודד עם התופעה הקשה.
נציגי צה"ל בדיון הודו כי רדיפת החיילים החרדים משפיעה לרעה על שיעור הגיוס במגזר ופוגעת ביכולת העמידה ביעדים שקבעה הממשלה במסגרת חוק השוויון בנטל. אנשי המשטרה והפרקליטות שהשתתפו בישיבת הוועדה אמרו כי בעוד שעל תקיפות פליליות כבר הוגשו ארבעה כתבי אישום, יש קושי להתקדם בהליכים פליליים על התנכלויות אחרות ועבירות הסתה.
ראש מדור החקירות במטה הארצי של המשטרה הסביר: "הנגיעה לתחום הפלילי היא קצת בעייתית. כשזה נושק לחופש הביטוי נדרש אישור מהפרקליטות וזה לא קל. לפעמים מדובר בילדים קטנים בני 6 או 8 שאין להם אחריות פלילית". עם זאת הוא הדגיש שמשטרת ישראל נוקטת יד קשה לאיתור העבריינים והעמדתם לדין, וטען כי בנושא זה לא נסגר אף לא תיק אחד מחוסר עניין לציבור.
נציג פרקליטות המדינה הוסיף: "אי אפשר להתמודד רק באמצעות המשפט הפלילי עם היחס לחיילים החרדים, משום שמדובר בתופעה חברתית". ח"כ רחל עזריה (כולנו) הטיחה בו כי זו בריחה מאחריות והפקרה של הקורבנות. ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) העיר כי כשם שהמערכת נלחמה בנחישות בתופעת "תג מחיר" על ידי "פתיחת תיק על כל כתובת גרפיטי" – כך מצופה ממנה גם כאן.
סגן שר הביטחון, ח"כ אלי בן דהן (הבית היהודי), שהפך כתובת לפניות חיילים חרדים בנושא, אמר בהקשר זה: "המטריה האדירה של חופש הביטוי שמשרד המשפטים נקט בה עד היום רחבה מדיי. חופש הביטוי הפך להיות חופש השיסוי". הוא עדכן כי בקרוב יתקיים דיון בעניין אצל היועץ המשפטי לממשלה, והביע תקווה שזה יחליט להגביל את החופש להתבטא נגד חיילים.
ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) אמר כי "תופעת האיומים והפגיעה בחיילים החרדים היא בלתי נסבלת. פגשתי אותה לפני 20 שנה. ההבדל שהיום היא מאורגנת וממומנת. לא ייתכן שחיילי צה״ל יאוימו על-ידי גורמים שפועלים בשם אידיאולוגיה ודת. זהו מצב שקוראים לו טרור. התפקיד שלנו הוא להגן על החיילים האלה ונדרשת תוכנית אסטרטגית שלמה, מובלת על ידי המשטרה, המשרד לביטחון פנים והפרקליטות, להתמודדות אפקטיבית עם התופעה".
יעקב וידר, ראש התא החרדי בליכוד ואחד מיוזמי הדיון, סיכם: "רשויות האכיפה עדיין לא הפנימו שעליהן לעצור את מסע התעמולה וההסתה נגד חיילי צה"ל החרדים. הקמפיין הזה, שמאחוריו עומדים קומץ חרדים קיצוניים, הביא כבר למקרי אלימות קשים נגד החיילים ומשפחותיהם ואפילו נגד רבנים, ולרשויות האכיפה יש את היכולות לייבש את מקורות המימון שלו וכלים נרחבים נוספים".
במהלך הדיון הודיע משרד הביטחון כי הוא יוזם שיתוף פעולה בין-משרדי למען מתן סעד משפטי בתביעות אזרחיות לחיילים מותקפים, בכדי שיוכלו לתבוע ובהמשך אולי גם לקבל פיצויים בגין עוגמת נפש, לשון הרע וכדומה. היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן-ארי, כבר פנה בעניין למשרד המשפטים.
איש העסקים החרדי-אמריקני דוד הגר, ממייסדי עמותת "נצח יהודה" המלווה חיילים חרדים והתומך המרכזי שלה, אמר בהקשר זה על התוקפים: "כלא לא מפחיד אותם. להפך, זה רק הופך אותם לגיבורים בחוגים הקיצוניים. אבל אם יצטרכו להכניס את היד לכיס ולשלם כסף – זה כבר יכאיב להם".
לפנייה לכתב/ת 
