"זו הסיבה שאני נמוכה": עדי ביטי לא ישנה

מי אני

"זמרת. גרה בהוד־השרון, בקרוב אנחה לצד טל מוסרי את התוכנית 'צ'מפיונסיק' בערוץ ניקלודיאון, עובדת על מופע חדש ומצחיק לבני נוער שנקרא 'שוברים רשת' עם אושיות רשת ידועות )מופע ההשקה יתקיים ב־10.2 בבית החייל בתל־אביב). לאחרונה יצא השיר שלי 'אחר', ואני מופיעה כמעט בכל ערב. בת 15 וחצי, תלמידה בכיתה י', גובה 1.55 מ', לדעתי אני שוקלת 46 קילו, לא יותר מ־47, אין מצב".

יום העבודה שלי

"אני מתעוררת ללימודים בשבע, לפעמים קמה בחמש וחצי כשאני צריכה לסיים עבודה שלא הספקתי כי היו חזרות מאוחרות באולפן. שעות השינה שלי מועטות, ולדעתי זו הסיבה שאני נמוכה, כי ההורים שלי גבוהים. שעות השינה שלי הזויות כי יש פרויקטים וקליפים שמצלמים במהלך הלילה ואז אני ישנה במהלך היום, או שיש הקלטות באולפן שנמשכות עד שלוש לפנות בוקר.

לפעמים אני צריכה להישאר ערה עד מאוחר כדי להשלים חומר שהחסרתי. בחרתי בתיכון שמאוד תומך במה שאני עושה ומקבל את זה, ויש לי מחנכת מדהימה. הייתי אמורה ללכת לתיכון אחר, אבל כשהסברנו שאני ילדה עסוקה אמרו לי שלא אוכל להמשיך במה שאני עושה ושלא יאשרו לי לצאת לשום מקום, אז המשכנו לתיכון הזה. בתחילת השנה הייתי במגמת מוזיקה, אבל צריך להישאר עד שש בערב בבית הספר וזה לא אפשרי מבחינתי.

גם ככה אני חיה ונושמת מוזיקה. בחגים ובחופשות יש הרבה הופעות, אין לו"ז שגרתי, לפעמים יש חמש הופעות בשבוע ולפעמים אין בכלל. אני בתחום הזה מגיל 3. כשהייתי בת 10 'בית ספר למוסיקה' נתן לי את הפלטפורמה הגדולה, ואז לראשונה עמדתי כסוליסטית על הבמה. זו הייתה חשיפה מאוד גדולה שאחריה באו קמפיינים והצגה עם מיכל הקטנה וסינגל ראשון שהביא עוד בוסט.

תמיד צוחקים עליי שאני מדברת כמו אישה בת 50, אבל זו תעשייה של מבוגרים. בהפקות אני הילדה היחידה – הבמאי, הצלם והמפיקים לא בני 15, אולי לכן אני מדברת בצורה יותר בוגרת. אני משתדלת להיכנס למיטה בעשר בלילה אם זה מתאפשר, וכשאין כלום בשבת אני יכולה להתעורר בצהריים. זה נורא קשה לעבוד וללמוד בגילי אבל זה שווה את זה, החברות שלי מבינות שאני עסוקה ולא זמינה להיפגש בצורה קבועה, אבל אני תמיד מוצאת זמן".

התזונה שלי

"אני לא אוהבת לאכול בבוקר, לא קמה לקורנפלקס וחלב. או כלום או נס קפה מדי פעם. בהפסקה הראשונה, בין תשע וחצי לעשר, אני אוכלת סנדוויץ' עם חביתה וגבינה לבנה ועגבנייה, שאמא הכינה, או טוסט מהקפטריה. צהריים בבית – מלא שניצלים אמיתיים עם פסטה או פתיתים, סלט, אפונה, שעועית. לפעמים עוף בגריל. אוכל ביתי רגיל. אני הולכת לדודה שלי שגרה רחוב לידנו ומבשלת פצצה.

יש ימים שיש לי אטרף לשוקולד ויש ימים שאני מדלגת על ארוחת ערב כי אני לא רעבה. יש ימים שאני לא מספיקה לאכול משש בבוקר עד שמונה בערב, אין לי מושג איך אני מחזיקה מעמד. אני לא שותה כלום חוץ ממים. בחיים לא תראי אותי אוכלת מתוק, חוץ משוקולד שאני ממש אוהבת, כל מה שיש בו שוקולד אני אוכלת – קליק, כיףכף ורוגלך. אני לא אוכלת חטיפים. הייתה תקופה שאכלנו מלא בורקסים בבית אבל כולנו התבטטנו קצת אז הפסקנו עם זה".

כושר

"כעיקרון אני אוהבת לרוץ, זה משהו שהזנחתי לגמרי בחודשיים האחרונים כי אני לא תמיד מוצאת את הזמן. אני לומדת ריקוד פעמיים בשבוע ורוקדת גם בהופעות שלי, זה מופע של 45 דקות. הייתה לי תקופה שהלכתי למאמן כושר ועשיתי כוח, אבל היו לי חודשיים עמוסים מדי".

"אני לא מפספסת את הילדות שלי, יש לי את החברים ואת הריבים של מי היה עם מי, אני רגילה כמו כולם"(צילום: רמי זרנגר)

טיפוח

"במקלחת אני שמה מסכה לשיער ושוטפת פנים בסבון מתאים. אחרי המקלחת מסיר איפור לעיניים, מי פנים, מסכה נגד פצעונים וחומר שמיועד לשחורים. מורחת קרם פנים וקרם גוף, שמה ספריי נגד קשרים אחרי מקלחת. אני עושה לק ג'ל, התמכרתי לזה".

לנפש

"אני בוגרת וזה הקנה לי המון סדר ואחריות, אני מאמינה שזה יעזור לי לחיים בתור אישה. אני לא מפספסת את הילדות שלי, יש לי את החברים ואת הריבים של מי היה עם מי. אני רגילה כמו כולם ויש לי את הבונוס של מה שאני עושה בנוסף. אני חשופה לתגובות, מפרגנות או לא מפרגנות, אבל אני בחרתי להיכנס לדבר הזה, ועם פרסום באה ביקורת.

כשהשיר הראשון שלי יצא לקחתי ללב ונעלבתי, הייתי בת 12 והייתה כתבה שממש בכיתי בגללה, אבל מאז אני מחוסנת. אני לא קוראת תגובות כי זה לא משקף את מה שקורה במציאות, אנשים מרגישים גיבורים מאחורי המקלדת, גיבורים בעיני עצמם. בהופעות אני פוגשת אלפי ילדים ואמהות ודודות והכל פרגון ואהבה, אז בשביל מה? אני יכולה להגיד לך שיש פעמים שאני נכנסת למצב של מלא לחץ, כאילו הזמן לא מספיק לכל מה שאני צריכה לעשות.

אני מתחילה לבכות במטבח לאמא, אז אמא אומרת סטופ, בואי נכתוב על דף את הכל ונראה איך מתארגנים. אני יודעת לקחת דברים בפרופורציות, אבל אני מאוד ביקורתית כלפי עצמי, פרפקציוניסטית. אין דבר כזה מושלם, אבל אני נוטה לכיוון הזה בכל מה שאני עושה. אני נרגעת עם המשפחה, עם החברים, מוזיקה תמיד עושה לי טוב. התחלתי לנגן בגיטרה וכשאני עצבנית אני מתאמנת על אקורדים בחדר.

יש פעמים שאני אומרת לעצמי 'אין לי מושג איך אני עוברת את זה'. יש ימים שאני בצילומים כל הזמן ויש מלא עבודות ומבחנים ומצגת בתנ"ך ומבחן במתמטיקה ומשהו בהיסטוריה – ובסוף איכשהו זה מצליח. אני גאה שאני מצליחה להתמודד עם הכל. האמת היא שאני לא אומרת את זה לעצמי, אבל כשאני מקבלת את הציונים אני מבסוטה".

שורה תחתונה

"אני עושה את מה שאני אוהבת ושמחה שיש לי את ההזדמנות לעשות את זה כבר בגיל כזה צעיר".

"אין דבר כזה מושלם, אבל אני נוטה לכיוון הזה בכל מה שאני עושה"(צילום: רמי זרנגר)

מה אומרים המומחים?

רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, שערי צדק ספורט:

"ייתכן שמיעוט שעות שינה בגיל גדילה פגע במיצוי פוטנציאל הגובה של עדי, אך מיעוט שעות שינה בגיל 15 כבר לא אמור לפגוע בפוטנציאל הגובה, כיוון שלרוב נערות מסיימות את הצמיחה שלהן בגיל יותר צעיר כתלות בגיל קבלת הווסת. לעומת זאת בגיל זה אמורה עדיין להתרחש עלייה טבעית במשקל, בעיקר במסת השריר והשלד, וכיוון שמשקלה של עדי נמוך ביחס לגובהה, היא לא צריכה לחשוש מעלייה במשקל.

"אם היא לא רעבה בבוקר, אין הכרח לצרוך ארוחה גדולה, אך מומלץ לתגבר את הגוף באנרגיה. זה יכול להיות קפה על בסיס חלב או משקה בוקר או פרי. לא מומלץ לצאת בצום מהבית. הכריך לבית הספר הוא מזין, חשוב שיהיה על בסיס לחם מחיטה מלאה, ומוטב תמיד להביא אוכל מהבית על פני קנייה בקפטריה. לא מומלץ לדלג על ארוחת הערב, זו ארוחה חשובה מאוד בגיל ההתבגרות שכן היא תומכת בתהליכי הגדילה שמתרחשים בלילה.

על פי התפריט הקבוע שלה, יומה מורכב מכריך וארוחת צהריים. זה כלל לא מספיק לנערה מתבגרת, שצריכה לספק לגופה כמות נאותה של סידן, ברזל, ויטמינים ומינרלים נוספים. על פי סדר יומה, היא בסיכון לפתח חוסרים תזונתיים שמשפיעים לרעה על התפקוד. אני ממליצה שתעשה בדיקות דם מקיפות לבחינת חוסרים תזונתיים, שתוסיף לתפריט שלה לפחות שתי מנות פרי וסלט ירקות גדול ושתקפיד על ארוחת ערב חלבית. אף שהיא נערה מאוד עסוקה, עליה לאמץ הרגלי אכילה בריאים בכל יום".

"עדי רוקדת ועומדת על במה, מה שמפעיל עומס מתאים, אולם אין להסתפק בזה בלבד. עדי בסך הכל בת 15, ובשלב זה אין הכרח לאימונים אינטנסיביים וממוקדים. בהחלט ניתן לעבוד על מרכיבים כלליים כמו אירובי וכוח בלבד, להתמקד באימונים יותר על טכניקה ותנועה נכונה ופחות על עומסים. הייתי מציע לה לחזור לרוץ פעם בשבוע ועוד פעם אחת תרגילי חיזוק. כדאי לחזור לאימונים בצורה מתונה ולא אינטנסיבית, לשים דגש על ביצוע נכון של תרגילי כוח, טווח חזרות של 15־12 בכל תרגיל ולפחות 2 סטים".

"עדי נחשפת בשל עיסוקה להתנהגויות המאפיינות אנשים בוגרים יותר, מה שמוביל לשגרת טיפוח מבולבלת מעט לדעתי. יש לזכור שבגיל ההתבגרות העור מפריש הרבה מאוד חלב (כחלק מהשינויים ההורמונליים) ועקב כך נוטה לרוב לפצעונים (אקנה/פצעי בגרות) ולרוב שומני יותר מעור בוגר יותר. לכן אין צורך בגיל הזה להשתמש בקרם לחות על בסיס קבוע. להפך – זה עלול להחמיר את הפצעונים.

אני ממליצה להשתמש בקרם לחות רק באופן נקודתי כשיש יובש ולהשתמש בתכשיר המותאם לעור עם אקנה. טוב עושה עדי שהיא שוטפת את הפנים במים ובסבון פנים – זה מנקה את העור משאריות האיפור (שבו היא משתמשת יותר מנערה רגילה בשל עיסוקה) ומשאריות שומן המצטברות עליו. עדי מציינת כי היא סובלת מפצעונים ומשתמשת במסכה נגד פצעונים ובחומר נגד שחורים – אני מציעה לה לשקול לפנות לייעוץ לרופא עור לצורך קבלת תכשירים מקומיים רפואיים לטיפול באקנה ובראשים השחורים.

יש כיום תכשירים יעילים מאוד (בין השאר כאלה המכילים בנזואיל פראוקסיד, רטין A, אנטיביוטיקה, חומצה סליצילית ועוד) אשר יכולים לשפר את המצב במהירות וביעילות. שימוש בקרם גוף קבוע אחרי מקלחת מומלץ מאוד – טוב שעדי מקפידה על כך, בייחוד בעונת החורף".

"כשמסתכלים על חייה של עדי מהצד בדרך כלל הקולות מתחלקים לשניים. אלה שיאמרו שלהיות בת 15 ולחיות חיים עמוסים כל כך ובעלי מחויבויות אינסופיות זה יכול רק להרוס, והצד השני הוא אלה שיעמדו מן הצד ויריעו להצלחה המרשימה של נערה שאפתנית ונחושה. שני הצדדים צודקים וטועים באותה המידה כנראה, ואין בעולם הזה טוב או רע מוחלט. נראה שלא משנה מה נאמר, עדי יודעת מה היא רוצה ולאן היא רוצה להגיע.

נוסף על זה היא כבר יודעת גם איך – בעזרת עבודה קשה, נחישות, משמעת עצמית והתמדה. היא יודעת להעריך את ההצלחה כי שום דבר לא הגיע לה בקלות, היא יודעת להעריך את הדברים שהיא משיגה בגיל צעיר, וזה הישג גדול. כיוון שהיא עושה קריירה בעולם שהוא ברובו עולם של 'גדולים' היא מקבלת גם כלים ופרספקטיבה מהמבוגרים שאין לנערים בגיל הזה גישה אליהם בדרך כלל.

"בגדול ניתן לומר על החיים שלנו שהם מורכבים מרצפים של החלטות ובחירות ושלכל אחת מאלו מחירים ורווחים. כל עוד עדי תדע לשמור על עצמה ולנצל עוד את המקומות שבהם היא ילדה ונערה, ותדע למזער את המחירים שהיא מתמודדת איתם בתוך הקריירה שלה – היא תמשיך להצליח ולהיות מאוד נשכרת מכך". †

סטיילינג: רויטל שאבי, איפור: ליאת ביטי, שיער: קארין שני, עוזר צלם: שגיב כהן, בגדים: רויטל שאבי ל"ריבל 9"

הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"