בוושינגטון נשא טראמפ את לפיד הבדלנות
"אצלי אמריקה תהיה ראשונה", הבטיח הנשיא בנאום ההשבעה - ולא הותיר תקווה לעולם. הוא הצהיר כי ימחק מעל פני האדמה את האיסאלם הקיצוני ויחזיר את אמריקה להיות עשירה ומוגנת - אבל תוכנית הוא לא הציג
בשעה 12:45 שעון וושינגטון, אחרי שדונלד טראמפ הושבע ונשא נאום לאומה, עלו מישל וברק אובמה על מסוק שהטיס אותם לנמל התעופה אנדרוז, ומשם בדרך אל החופש, אל קליפורניה. תם עידן אובמה.
אחרי שהניח ידיו על שני ספרי תנ"ך שהחזיקה עבורו אשתו מלניה, נשבע לחוקה ולעם האמריקני והפך לנשיאה ה-45 של ארצות הברית, טראמפ חזר להיות דונלד: בחלקים רבים של אמריקה השסועה, זאת שעדיין לא החלימה ממסע בחירות מפלג, ציפו ליד מלטפת ולמסר של פיוס מפיו של הנשיא החדש.
אבל טראמפ נותר טראמפ. המפקד העליון של הצבא האמריקני לא הותיר תקווה של ממש לעולם, ובמהלך נאומו אמר פעמיים - 'אצלי אמריקה תהיה ראשונה'. למעשה, טראמפ דיבר כמי שמוביל את לפיד הבדלנות.
המסר שלו היה תלונה ורטינה על שנות אובמה. הוא התלונן על כך שאמריקה הגנה על גבולות של מדינות אחרות ולא ידעה להגן על עצמה, שאמריקה העשירה מדינות אחרות ולא דאגה לעצמה. הוא תיאר את אמריקה כמדינה שגבולותיה פרוצים, שכנופיות של סוחרי סמים מהלכות ברחובותיה, שהתשתיות שלה מפורקות. הוא דיבר על ארצו כאילו היתה מדינת עולם שלישי והבטיח שהוא מגיע ויעשה את העבודה כמו שצריך, לא כמו זה שהלך הביתה כרגע.
בשפתו הפומפוזית הבטיח טראמפ כי יחזיר את הג'ובים, יבנה את הכבישים, יחזיר את אמריקה להיות בטוחה עשירה ומוגנת. הוא רק לא הציג כיצד בכוונתו לעשות זאת: כדרכו הוא פיזר מילים והבטחות בלי להציג משנה סדורה או השקפת עולם. הוא דיבר כמו מלך פופוליסט, לא כמו נשיא שבא לתפור מחדש את הרקמות החברתיות שנפרמו במהלך קמפיין יצרי.
יותר מכך - הנשיא החדש הסית את תומכיו נגד האליטות של וושינגטון, שלדבריו עשקו ולקחו, בזמן שהאזרחים נותרו מאחור, עזובים. גם הפעם הציב את עצמו במרכז הדברים - הוא יחזיר את אמריקה להיות נהדרת מחדש. רק הוא יכול.
גם בתחום יחסי החוץ והזירה הבינלאומית לא הביא טראמפ בשורה של ממש: הוא אמנם הבטיח למחוק מעל פני האדמה את האיסלאם הקיצוני על ידי בניית חזית עם בנות הברית, אבל מעבר לכך לא הסביר איך יעשה זאת. גם הבטחתו להחזיר את השלטון לאנשים נשמעת מגוחכת: הקבינט שלו נבנה מאנשים בדמותו ובצלמו - רובם עשירים מופלגים, חלקם בעלי דעות חשוכות.
ההמונים שהתגודדו ברחבת גבעת הקפיטול ובאו לחגוג עם טראמפ ייצגו את אמריקה הלבנה. קשה היה למצוא שם שחור או היספני, חוץ ממוכרי המזכרות.
לנאום טראמפ האזינה אומה מפולגת: אמריקה האדומה כצבע הרפובליקנים, אמריקה הכחולה כצבע הדמוקרטים. שני חצאים של אותה מדינה שתהום של תיעוב רובצת ביניהם. אבל אמריקה הייתה בעיקר מבולבלת. מי שהיה במשך חודשים ארוכים בבחינת קוריוז הפך אתמול לראש המעצמה, והמילים שנשא למרגלות הקפיטול לא היו מילים בונות. הן הפחידו עוד יותר את חצי אמריקה שנותרה מבוצרת בתוך ערימת פחדים מהאיש שנכנס לחדר הסגלגל והתיישב על הכסא של אובמה.
לפנייה לכתב/ת 
