20 דברים שהמתבגרים שלכם צריכים לדעת על בריאותם
מה כוללת תסמונת קדם וסתית, איך מטפלים בחרדת מבחנים, מה ההבדל בין משיכה לאהבה ומה קורה בגוף כשישנים. דברים חשובים שכדאי שבני הנוער שלכם ידעו ויפנימו
הם צעירים ובועטים, רגע בטוחים בעצמם, רגע נבוכים, ונדמה להם שהם יודעים הכל אבל מתברר שיש לנו מה לחדש להם.
1. להכיר אמצעי מניעה
אלה חשובים למניעת מחלות מין והריונות לא רצויים. הקונדום, המשמש כחיץ, הוא בעל יעילות גבוהה מאוד במניעת העברה של מחלות מין ויעילות נמוכה יותר במניעת הריון. לצורך הזה מוטב להשתמש באמצעים הורמונליים, כמו הגלולה, שמתחילה לעבוד כחודש לאחר תחילת הנטילה (לכן בחודש הראשון חשוב להשתמש באמצעי נוסף). הטבעת, המוחדרת אל הנרתיק על ידי הנערה ומפרישה הורמונים במינון נמוך ויש להחליפה מדי שלושה שבועות עם שבוע הפסקה (כמו הגלולה), או התקן תוך־רחמי שהוא סליל מתכת המוחדר לרחם על ידי רופא נשים ופועל כמחסום המונע השתרשות של ביצית מופרית ברחם (ישנם התקנים המיועדים לצעירות). כן, ישנם קוטלי זרע מקומיים כמו ספריי, קצף ונרות, אך יעילותם נמוכה יחסית.
2. מה קורה להם בגוף כשהם ישנים
בזמן השינה מתרחשים תהליכים במוח ובגוף התורמים לבריאותנו הגופנית והנפשית ולתפקודנו במהלך היום והינם חיוניים להתפתחות, בהם עיבוד מידע, רגשות וזיכרונות ופעילות הורמונלית הקשורה לגדילה, למתח, לוויסות התיאבון וכן הפעלה של מערכת החיסון.
מחקרים מראים ששינה לא מספקת, שינה קטועה ולא רציפה או שינה לא בשעות סדירות פוגעת בערנות, החשובה בלימודים וגם בנהיגה, בתפקוד החברתי, ובמקרים מסוימים עלול מצב כזה להוביל לשינוי התנהגותי - תוקפנות, פעלתנות יתר, עצבנות ואף ירידה במצב הרוח. מבחינה בריאותית, ירידה במשך השינה או באיכותה פוגעת בגדילה, גורמת לאכילה מוגברת ולהשמנה, ועלולה אפילו לפגוע בתפקוד מערכת החיסון. לכן חשוב לישון מספיק שעות, ברצף ובתזמון הנכון. מתבגרות ומתבגרים זקוקים ל־10־8 שעות שינה בלילה.
3. תסמונת קדם וסתית
מדובר באוסף תסמינים שנערות ונשים רבות סובלות מהם בימים שלפני קבלת הווסת. התסמינים כוללים עצבנות, דיכאון, תנודות קיצוניות במצב הרוח, עייפות, עלייה במשקל, רגישות בשדיים, כאבי ראש וכאבי בטן. אצל חלק מהנשים פוגעים התסמינים האלה בתפקוד היומיומי.
הטיפול להקלת התסמונת צריך להיות מותאם אישית, והוא עשוי לכלול משככי כאבים, הורמונים (גלולות) ובמקרים קשים תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. כן ניתן להיעזר בפסיכותרפיה התנהגותית, בשיטות הרפיה, בדמיון מודרך, ברפלקסולוגיה, ביוגה או במדיטציה ובמקביל להקפיד על תזונה מאוזנת ועל פעילות גופנית קבועה ולצמצם ככל הניתן בימים האלה את צריכת האלכוהול, הקפאין, הסוכר והמלח, ואת העישון.
אולי יעניין אותך גם:
- מלחמת גיל ההתבגרות - אפשר גם אחרת
- טעויות שהורים עושים עם ילדים בכורים
- מחקר: ילדים שחושבים בצורה חיובית מצליחים יותר בחברה
4. יש דבר כזה חרדה חברתית
הסובלים מחרדה חברתית חוששים להידחות על ידי אחרים או לחוות ביקורת מהם. מי שסובל מחרדה כזו יחווה לחץ בכל פעם שהוא צריך להתקשר למישהו, אפילו לחבר. הוא לא ייכנס לכיתה באיחור ויתקשה לענות בעל פה, לקרוא תשובה בקול ובוודאי לעמוד על במה או להופיע במסיבה, ואפילו להשתמש בשירותים ציבוריים או לאכול לפני קהל.
החרדה החברתית מופיעה בדרגות חומרה שונות. כ־7%־10% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית בדרגות שונות. מקורה בדימוי עצמי נמוך, והיא עלולה להתעצם כתוצאה מהימנעות. העיקרון המרכזי בטיפול בחרדה חברתית, כמו בטיפול בפחדים ספציפיים, הוא "חשיפה": יצירת מצב המאפשר "לקחת סיכון" ולהיכנס למצבים חברתיים (בצורה מדורגת מבחינת עוצמת האיום), לחוות את החרדה ודווקא לא להיכנע לה. "הימנעות" מנציחה את החרדה החברתית, ומרבית הטיפולים בה כוללים תרגילי חשיפה ולקיחת סיכונים.
5. אפשר לטפל בחרדת בחינות
חרדת בחינות היא דאגה מפני אי־הצלחה יחסית, או כישלון בבחינה, או אי־עמידה בציפיות משפחתיות או חברתיות לקבל ציון טוב. התלמיד חש דאגה, הוא עמוס במחשבות מדאיגות על אי־הצלחה, על כך שאחרים יצליחו יותר, שיחשבו שהוא טיפש, שלא ישובץ למגמה שבחר, שההורים יכעסו עליו או יתאכזבו ממנו. מעריכים כי בעיה זו מעסיקה כ־15% מהתלמידים, והיא יכולה להופיע בעוצמות שונות ולגרום למצוקות ברמות מגוונות ולקשיי תפקוד קלים או חמורים.
חרדה מתונה לפני בחינה היא גורם חיובי שעוזר לגייס כוחות ולהשקיע מאמץ כדי להצליח. הבעיה היא אם החרדה היא מעבר לסביר ודווקא גורמת לביצוע גרוע או להימנעות מניסיון להתמודד. הדאגה מלווה אז במתח גופני: מתח שרירי, דפיקות לב, הזעה, בחילה, קשיי הירדמות וקשיי ריכוז. זה יכול לקרות בשל ציפיות גבוהות של ההורים, דימוי עצמי נמוך, רגישות מולדת, קשיי למידה או בעיות התארגנות, מסרים מלחיצים מצד מורים, תחרותיות או שאפתנות יתר. לרוב חרדת בחינות ניתנת לטיפול קצר יחסית, באמצעות הגברת המודעות לתחושות ומתן תשובות לאיומים המדומיינים, עידוד ל"חשיפה" - נטילת סיכון מחושב, שיפור דרכי ההיערכות לבחינה, תרגולי הרפיה ועוד.
6. למה ההורים מעצבנים?
המשפחה, כמו הפרט, מבקשת לשמור על שיווי המשקל הקיים. יש משפחות נוקשות ושמרניות, שכל שינוי בהן נתקל בהתנגדות ובכעס, וישנן משפחות גמישות יותר, שמסוגלות לאפשר שינויים, לשתף פעולה ולהשתנות כדי להכיל ולקבל בסובלנות את שינויי הגיל. גיל ההתבגרות של ילד במשפחה מאתגר אותה להתמודד עם השינוי הגדול שמתרחש: המעבר מילד למבוגר מתפתח, מאפוטרופסות הורית מלאה להורות שוויונית יותר, מילד שהיה תלוי במבוגרים למתבגר שמחפש את הנפרדות במקביל לקשר העמוק עם ההורים.
ההורים מפחדים שהם עלולים לאבד את הילד, שהוא יתרחק מהם, שהם כבר לא יהיו משמעותיים עבור ילדם. הנערים והנערות מרגישים שאם הוריהם לא יתעלקו ויוותרו - זה לא יקרה, אך ההורים חווים זאת אחרת. אפשר וכדאי לחשוב איפה אפשר להתגמש וכיצד לנהל דיאלוג שיפחית מתחים.
7. מה צריך לדעת על אוננות?
אוננות - עינוג עצמי עד פורקן - היא תופעה נורמלית. הנאה מהגוף היא חוויה מעצימה שמאפשרת סיפוק, היכרות עם הגוף ועם צורכי הנפש, שליטה עצמית במינון ובזמן. היא נחשבת תורמת לאדם אם הוא אינו בורח לאוננות על חשבון פעילויות חשובות אחרות כמו חיי חברה, למידה, תחביבים, יצירתיות ועוד, וכל עוד היא נעשית באופן אינטימי ולא בגלוי באופן שמביך את הנוכחים האחרים ואת המתבגר עצמו, ואינה תוקפנית, חודרנית ומסכנת.
8. דימוי עצמי
איך אתה משפיע על הדימוי העצמי שלך דרך חשיבה שמקבעת דימוי שלילי היא ייחוס פנימי, למשל: "נכשלתי במבחן בגלל גורמים שקשורים בי - אני טיפש/אין לי זיכרון". ייחוס פנימי שהוא עקיב, יציב וגלובלי עלול לגרום לדימוי עצמי ירוד ולדיכאון. אפשר לחזק את הדימוי העצמי כשלא נופלים למלכודות חשיבה כמו הכללה, האשמה עצמית, חשיבה נבואית והעצמת כישלונות לעומת הקטנת הישגים. בניית דיבור פנימי חיובי יכולה לחזק את הדימוי העצמי ואת תחושת המסוגלות העצמית:
במקום "לעולם לא אצליח" – "לפעמים טועים".
במקום "אני לא יוצלח" - "אי־הצלחה אחת אינה סוף העולם".
במקום "אני לא מסוגל" - כפי שאמר ברק אובמה במערכת הבחירות: "!Yes, we can".
במקום "אני אתמוטט" - "עברתי אירועים קשים מזה ושרדתי", "עברנו את פרעה – נעבור גם את זה".
במקום "אני מרים ידיים" - כדאי לנסות (וכמו שאמר איצ'ה ממבוש המנוח: "להתייאש עוד אספיק!").
במקום "מסוכן להעז" - "מאתגר לנסות".
9. לפעמים אפשר להיעזר בטיפול נפשי
בטיפול נפשי מגישים סיוע שמאפשר להגיע להבנה טובה יותר של הקשיים. הבנה זו אמורה לספק תשתית ראשונה לשיפור השליטה העצמית או הסתגלות לקשיים שאין לאדם שליטה בהם. הטיפולים הפסיכולוגיים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: טיפול פסיכודינמי וטיפול התנהגותי־קוגניטיבי:
טיפול פסיכודינמי מתמקד במרכיב הלא־מודע בנפש, ובמהלכו המטפל מנסה לעזור למטופל להתגבר על מחסומים פנימיים שמנעו ממנו לתפקד כפי שרצה. ההבנה של מניעים מאפשרת שיפור בשליטה העצמית, שינוי התנהגות הולם והתמודדות יעילה יותר עם מצבי לחץ. טיפולים קוגניטיביים־התנהגותיים עוסקים בשינוי דרכי החשיבה של המטופל ואופן ההתנהגות שלו וכוללים לרוב שיעורי בית ועבודה עצמית. הם מוגבלים בזמן ונמשכים בממוצע 20־10 פגישות.
10. ההבדל בין משיכה לאהבה
אהבה היא רגש חיבה, קשר או אחדות כלפי מישהו או משהו. ישנם הרבה סוגי אהבה, וגם ביטוייה יכולים להשתנות מאדם לאדם ובשלבי החיים השונים. משיכה מינית היא עוררות כתוצאה מנוכחות אדם שמשהו בו מעורר באחר ריגוש ארוטי. אהבה יכולה לכלול משיכה מינית אך יכולה להתקיים גם בלעדיה, ולהפך - משיכה מינית אינה מעידה בהכרח על אהבה.
11. זה נורמלי להימשך לחבר/ה הכי טוב/ה
בגיל ההתבגרות חווים בני נוער משיכה לבני המין האחר, אך גם לבני מינם. חלק מתהליך גיבוש הזהות המינית הוא תהליך של בדיקה של המשיכה לבן המין השני, או לבן אותו מין. אצל חלק מבני הנוער יש משיכה רק לבני המין השני, או רק לבני מינם, אך אצל רבים יש חיפוש מורכב, שכולל משיכה משני הסוגים. אין מה להיבהל ממשיכה כזאת – היא בהחלט חלק מהתהליך הנורמלי של בדיקת הזהות.
רק התנסות, התלבטות ובדיקה עצמית של הנער או הנערה יוכלו לתת להם תשובה לשאלה מה מתאים להם ומה נכון עבורם. מיניות יכולה לנוע לאורך החיים על פני רצף, הנמתח בין הומוסקסואליות להטרוסקסואליות. לעיתים הזהות המינית היא דו־מינית: משיכה לשני המינים במקביל, או בתקופות זמן שונות. לפי הסטטיסטיקה, כ־10% (ויש הסבורים ש־15%) מבני האדם נמשכים לבני מינם.
12. מה האלכוהול עושה לגוף?
אלכוהול משפיע כמעט על כל מערכות הגוף, וחלק מהשפעותיו הגופניות מצטברות. הנזק הידוע ביותר הוא הנזק לכבד, שהוא האיבר שמפרק את האלכוהול בגוף. אבל עוד קודם, ישנם נזקים מיידיים חמורים כמו חולשת שרירים ורפיון, ירידה בערנות, ירידה בראייה וסינוור, עייפות ושיפוט לקוי, זמן תגובה ארוך מהרגיל, פגיעה בזיכרון ועוד. אלה מסוכנים במיוחד בזמן נהיגה ברכב, אבל לא רק – שיפוט לקוי מעלה גם את הנטייה להתנהגות אלימה. נזקים נוספים הם פגיעה בתפקוד המיני וכן פגיעה במערכת החיסון ועליית הסיכון לחלות יותר ולהחלים לאט וכן לחלות בסרטן מסוגים שונים, כולל סרטן הלבלב. גם ניוון מוחי הוא מנזקי צריכת אלכוהול בטווח הארוך.
13. פורנו זה פיקציה
פורנו אינו משקף את המציאות: זו החפצה של הגוף, הסיפורים לרוב אינם מציאותיים ומסולפים, והאקטים המיניים מוגזמים ביותר, ממש כמו גודל האיברים, הגורם לנערים לחשוב שגודל איבר המין שלהם אינו מספיק ולנערות לחשוב שחזה קטן יחסית אינו תקין. הפגיעה הזאת בדימוי העצמי מיותרת.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
14. למה לא כדאי לעשן
יש המון סיבות: בכל סיגריה שמעשנים ישנם כ־7,000 כימיקלים ורעלים שנכנסים לגוף ויכולים לגרום לנזקים רבים ולהעלות את הסיכון לחלות במחלות כמו סרטן, מחלות ריאה, מחלות לב, כלי דם ועוד. בעצם, אין איבר בגוף שלא נפגע כתוצאה מהעישון. עישון פוגע באיכות החיים, מקצר את החיים וגורם למותם של כ־8,000 אנשים בישראל בכל שנה.
מלבד היותו מחולל מחלות, העישון מסריח, גורם להצהבת השיניים ולהרס של החניכיים, פוגע בפוריות, גורם לפגיעה בזקפה אצל גברים ולירידה בכושר הגופני. העישון גם מעצים תחושות כמו מתח וחרדה ופוגע בכושר הריכוז. רבים מנזקי עישון הסיגריות נכונים גם לגבי עישון נרגילות.
15. הפעילות הגופנית בבית הספר לא מספיקה
המלצת ארגוני הבריאות בארץ ובעולם לילדים ולבני נוער היא להקדיש כ־60 דקות לפחות מדי יום לפעילות גופנית. מחקרים שנערכו לאורך השנים מצביעים על כך שתלמידים פעילים בשיעורי חינוך גופני במשך כ־7 דקות בממוצע בלבד, כך שהציפייה לעמוד ביעד של 60 דקות פעילות ביום במסגרת שיעורי החינוך הגופני היא לא מציאותית בלשון המעטה.
רק השתתפות בחוגי ספורט בשעות אחר הצהריים או פעילות עצמאית כמו ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, משחקי כדור עם חברים/ות וכו' יכולות לענות על הצורך הדחוף בהעלאת משך הפעילות הגופנית, החשובה כל כך לבריאות. ולמה? היא מעוררת ומאתגרת ובמקביל עוזרת לשמור על משקל תקין, תורמת לחיזוק העצם, משפרת את הריכוז וגם מונעת עייפות ומחלות רבות.
16. צריך לטפל בפצעי בגרות
פצעי בגרות (אקנה) נגרמים עקב סתימה של זקיק השיער, הפרשת חלב מוגברת, זיהום חיידקי והשפעות הורמונליות.
רצוי לפנות לרופא עור לפחות פעם אחת עם הופעת הפצעונים, לאבחון, וכמובן אם יש החמרה במצב. אם הנגעים לא דלקתיים ניתן לטפל בהם בתכשירים ללא מרשם רופא. אם הנגעים דלקתיים, ניתן להיעזר בתכשירים מקומיים ובתרופות לבליעה במרשם רופא שהם יעילים ובטוחים לשימוש.
הטיפול נמשך לרוב עד חצי שנה ומתאים במיוחד לבעלי נטייה להצטלקות וכן למי שסובלים מנגעים עמוקים ומוגלתיים במיוחד, וכולל אנטיביוטיקה, תרופות שהחומר הפעיל בהן הוא איזוטרטינואין (Isotretinoin) או גלולות למניעת הריון. מומלץ להקפיד על טיפול תומך כמו סבון פנים מתאים, תכשירים להגנה מהשמש ותכשירים קוסמטיים נטולי שומן ושאינם מעודדים היווצרות פצעונים.
17. לא כדאי לרוץ לעשות הסרת שיער בלייזר
אפשר כמובן לעשות זאת בגיל ההתבגרות, אבל עדיף לחכות עד לסיומו כדי לצמצם את מספר הטיפולים שיידרשו, משום שבגיל ההתבגרות צמיחת השיער עוד לא יציבה, ושערות חדשות ממשיכות לגדול.
18. לחכות עם קעקועים
מבחינה רפואית אין מניעה לעשות קעקועים בגיל ההתבגרות, אך מומלץ לעשות זאת בשלב מאוחר יותר בחיים, אחרי ההגעה לבגרות נפשית, שכן קעקועים הם נצחיים ועשויות להיות להם השפעות שונות, שלא את כולן ניתן לצפות בגיל צעיר. חוקית, אגב, יש צורך באישור הורים לביצוע קעקועים לפני גיל 16.
19. אין תחליף לתזונה בריאה
רצוי לשמור על תפריט מאוזן שיכלול כמויות מתאימות של פחמימות, חלבונים, שומנים בריאים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, ומומלץ להתייעץ עם דיאטנ/ית כדי להבטיח שכך יהיה. בכל מקרה, יש להימנע מדיאטות כאסח, שעלולות ליצור חוסר במרכיבים תזונתיים חיוניים לגדילה ולהכניס את הגוף לסטרס של רעב (וחזרה למשקל ההתחלתי ואף לגבוה ממנו), להקפיד על בחירה נכונה של מזון מחוץ לבית (מזונות כמו פיצה, צ'יפס, שווארמה, בורקס וכו' הם עתירי קלוריות, שומן ומלח, וכדאי להמעיט באכילתם ככל הניתן. כמובן, מדי פעם אפשר ליהנות מהם בלי ייסורי מצפון), להתרגל להוסיף ירקות לכל ארוחה (כן, גם לארוחה בבית הספר וגם לנשנוש של אחר הצהריים) ולהסתפק בנשנוש מתוק אחד ליום.
20. סמים הם סכנה ברורה ומיידית
את הסמים ניתן לחלק לשלוש קבוצות - מעוררים, מדכאים ומעוררי הזיות. בקבוצת המעוררים נמצאים האמפטמינים והקוקאין, שיוצרים תחושת מרץ, ערנות, חדות ויכולת ביצוע ומגבירים את הדופק ואת זרימת הדם. הסיכון בנטילת מנת יתר מהם כולל הפרעות בקצב הלב והתכווצויות עד כדי מוות פתאומי. בקבוצת המדכאים נמצאים המורפיום וההרואין, שנועדו ליצור תחושות נינוחות, רגיעה ועונג והם פוגעים בערנות ובנשימה ומאריכים את זמן התגובה. הנוטלים אותם מסתכנים בתרדמת, בהפסקות נשימה ובמוות.
מבין מעוררי ההזיות מוכר ונפוץ הקנביס, שלו השפעות פסיכו־אקטיביות הכוללות שינוי בתודעה ובחושים והוא מעלה את הסיכון בנהיגה, בשל הפגיעה בכושר השיפוט ובאיכות התגובה ומשכה. בטווח הארוך פוגעים סמים מעוררי הזיות בתפקוד המוחי וביכולת הלמידה. השפעות הסמים אינן צפויות כיוון שמקורותיהם שונים ואין דרך לאמוד את ריכוזי החומר הפעיל בהם, לכן מוטב להימנע מהשימוש בהם.
המידע בכתבה התקבל באדיבות ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, חינוכית והתפתחותית ומרצה לפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב, ופרופ' עמירם רביב, פסיכולוג חינוכי וקליני, דיקאן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים אור־יהודה – מחברי הספר החדש "מה עובר לך בראש" (בהוצאת מטר); ד"ר רינה פרידמן, מנהלת מרפאת שירן - שירות ייעוץ רפואי לנוער בשירותי בריאות כללית, מחוז חיפה; ענת יום־טוב, רכזת נושא גמילה מעישון במחלקה לחינוך ולקידום הבריאות בכללית; דני טל, מומחה לפעילות גופנית בכללית; פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין בכללית; פרופ' יונה אמיתי, מומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור במאוחדת ובאוניברסיטת בר־אילן; ד"ר סילביו אויסלנדר, מומחה ברפואת עור; הדיאטנית סיוון פלג; ד"ר אילנה רייט, מומחית ברפואת ילדים בלאומית שירותי בריאות.
הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
איך עוזרים לילדים לטפח דימוי עצמי חיובי מגיל צעיר? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
