ראשי רשויות לבג"ץ: לבטל האפליה בין רשויות עשירות לעניות

צעדת השוויון ביוני(צילום: התנועה הקיבוצית)

עתירה לבג"ץ נגד שרי הרווחה והאוצר - בטלו האפליות בין רשויות עשירות לעניות. ראש המועצה המקומית ירוחם מיכאל ביטון וראש עיריית עכו שמעון לנקרי, הגישו עתירה בדרישה לבטל את האפלייה של תושבי הפריפריה בתקציבי משרד הרווחה.

עיקרה של העתירה היא דרישה של ביטון ולנקרי לבטל את האפליה המובנית בתקציבי משרד הרווחה, שלפיה הרשויות העשירות מקבלות תמיכה גדולה יותר מהעניות, והמרכז מקבל תמיכה גדולה יותר מהפריפריה. העתירה היא צעד נוסף במאבק שמובל על ידי רשויות מקומיות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, המוחות על האפליה בתקציבי המדינה בתחומי הרווחה והחינוך. על פי העתירה, המגובה בנתונים של משרד הרווחה עצמו, מטופל בשירותי הרווחה ברעננה לדוגמה מתוקצב בכ-6,300 שקל, לעומת מטופל ברהט שיהנה משירותים בעלות של 1,450 שקל בלבד.

העותרים - באמצעות עו"ד חגי קלעי ואוהד רוזן - מפרטים שלושה מנגנונים מרכזיים המנציחים את האפליה של תושבי הפריפריה בתקציבי הרווחה. הראשון הוא הדרישה שהרשות המקומית תישא ב-25% מעלות השירותים, ללא תלות ביכולתה הכלכלית. רשות שלא יכולה להעמיד 25% מהתקציב, לא תקבל גם תקצוב חלקי מהמדינה. הכספים העודפים (שאותן הרשויות החלשות לא יקבלו) מוצעים במכרז לרשויות שיש ביכולתן לממן זאת ובכך מעמיקים את האפליה ואי השוויון בתקצוב. המנגנון השני הוא חישוב התמיכה על פי מספר התושבים ברשות ולא על פי מספר המטופלים על ידי שירותי הרווחה, והשלישי הוא העדר הדיפרנציאליות בחלוקת תקציב הרווחה.

עוד נטען במסגרת העתירה כי שיטת התקצוב הנוכחית, לא בלבד שפוגעת בפריפריה, אלא שהיא גם מנציחה את האפליה החמורה ממילא של ערבים ומזרחים בתקציבי המדינה.

ביטון (משמאל) בצעדה בשנה שעברה(צילום: התנועה הקיבוצית)

יחיאל (חילי) טרופר, לשעבר יועץ לשר החינוך ומנהל בית ספר ברנקו וויס רמלה, מסביר אודות השיטה שפוגעת ברשויות החלשות. "ככל שאתה יותר עני - אתה מקבל פחות", הוא אומר. "כשהייתי מנהל בברנקו וויס לא היה שום סיכוי שרשויות הרווחה שפוגשות את מערכת החינוך יצליחו לתת מענה לתלמידים. שירותי הרווחה המעטים בעיר התחלקו עם רבים. באיזשהו שלב הרווחה הפסיקה להיות רלוונטית עבורי. היה לי קל יותר לגייס תרומה כדי לסייע לאיזה ילד מאשר לקבל עזרה מהרשות. הייתי משלם על האבחונים, על האוכל ולפעמים על ביגוד ונסיעות.

"עבור מערכת החינוך - מערכת הרווחה פשוט לא מצליחה לעמוד בקצב", מוסיף טרופר. "זה קורה כי הרשויות שהכי צריכות את התקציבים האלה לא מקבלות אותם. הכסף מתגלגל למקומות אחרים". כיום טרופר הוא מנהל תחום חינוך, תרבות ורווחה במועצה המקומית ירוחם. "הסיפור של הרווחה הוא עוול מובהק. בניגוד לעוולות במשרדים ממשלתיים אחרים שמסתתרות מאחורי קריטריונים וסעיפים, פה העוול הוא על השולחן".

העתירה היא המשכה של "צעדת השוויון" שיצאה בקיץ האחרון מירוחם

לירושלים, בדרישה לחלוקה תקציבית דיפרנציאלית, אליה הצטרפו חברי כנסת וראשי ערים מכל קצוות הקשת הפוליטית. הצועדים קראו לממשלה להנהיג תקציב דיפרנציאלי בחינוך וברווחה ולתקן את הפער התקציבי למען שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית.

"למרבה הצער, ההבטחות הרבות שניתנו בעבר, לפיהן עקרונות של תקצוב דיפרנציאלי יעוגנו בחוק התקציב לשנת 2017, נותרו באוויר ובשטח לא השתנה דבר", אומר ראש מועצת ירוחם ביטון. "פנינו לבג"צ כי תקציב ממשלתי שיוצר אי שוויון מובנה ומנציח פערים חברתיים זה דבר שאינו ראוי שיתקיים במדינת ישראל בשנת 2107, זו אפליה שאינה חוקית ואינה מוסרית".

ראש העיר עכו שמעון לנקרי סיכם ואמר: "אנחנו מקווים ומאמינים שבית המשפט העליון יבטיח שלכל ילד וילדה במדינת ישראל יהיו סיכויים שווים, וכי השירותים החברתיים הניתנים לכל אדם במדינה יהיו באיכות זהה ללא תלות במקום מגוריו".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "העתירה טרם הגיעה למשרד, כאשר תגיע נגיב בנושא. בימים אלה השר חיים כץ מוביל רפורמה בתחום על מנת לסייע לרשויות שנפגעות מהשיטה הנוכחית".