"תפיסת ביטחון שנכתבה ב-53 היא בהכרח לא רלוונטית"
האם נדרש לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל? לדברי אלוף (במיל) נמרוד שפר בהחלט שכן. "אני חושב שאפשר להגיע להסכם עם כל אחד, גם עם חמאס", אמר בפאנל בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) יחד עם תא"ל אודי דקל, ח"כ עומר בר לב, אל"מ פנינה שרביט ברוך ותא"ל יורם חמו
בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בראשות אלוף (במיל) עמוס ידלין, עורך את כנס העשור שלו, תחת הכותרת: "הערכה אסטרטגית לישראל 2017". בשעה זו עוסק המושב בשאלה: האם נדרש לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל? בהשתתפות תא"ל אודי דקל, ח"כ עומר בר לב, אל"מ פנינה שרביט ברוך, האלוף במיל' נמרוד שפר ותא"ל יורם חמו.
במושב אמר אלוף (במיל) נמרוד שפר, ראש אג"ת לשעבר: "אם למדינה יש יעדים לאומיים, היא צריכה לדעת איך לממש אותם. תפיסת ביטחון נועדה להגיע אל אותם יעדים לאומיים. תפיסת ביטחון שנכתבה ב-53 היא בהכרח לא רלוונטית. צריך לשאול אם התפיסה של הוילה בג'ונגל היא נכונה או האם צריך לקיים הסכמים שייתרו את הסבב הבא? אני חושב שאפשר להגיע להסכם עם כל אחד, גם עם חמאס, גם אם לא קוראים לזה הסכם שלום. אני חושב שאנחנו לא מנסים, אולי כי המחירים גבוהים מדי לקברניטי המדינה".
תפיסת הביטחון צריכה להיקבע על ידי הדרג המדיני
לדברי ח"כ עומר בר לב, חבר וועדת חוץ וביטחון, תפיסת הביטחון לא יכולה להיות מושתתת רק על מינוחים צבאיים. "יש ויכוח בשנים האחרונות - כולם מסכימים שישראל צריכה להיות מדינת הלאום של העם היהודי אך יש ויכוח האם אנחנו הולכים למדינה דו לאומית. תפיסת הביטחון צריכה להיקבע על ידי הדרג המדיני והיא לא נקבעת היום על ידי הדרג המדיני. לתפיסת הביטחון אין פתרון במונחים צבאיים". בר לב מציין כי ממשלת ישראל מתעקשת לא להגדיר את ההישג הנדרש והצבא נאלץ לעשות זאת. "לכן, לעיתים, מבלי לדעת את ההישג הנדרש - הוא מכין תסריטים שונים לאפשרויות שונות. בחודשים האחרונים יש לנו שר ביטחון שאומר שהמטרה בדרום היא הכרעת החמאס ושאם תהיה מלחמה איתו זו תהיה המלחמה האחרונה. תכניות צה"ל לא השתנו בעקבות ההכרזה הזו, למיטב ידיעתי. אז יש פה בלבול מושגים".
אל"מ (במיל) פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי הוסיפה כי ישראל לא יכולה להסתדר בלי מרכיב התמיכה הבינלאומית - בראש ובראשונה ארה"ב אבל לא רק היא. "נושא הלגיטימציה הוא מרכיב מאד משמעותי", היא קובעת. "מצפים ממדינה מערבית המגדירה עצמה כדמוקרטיה, להתנהג בצורה מסוימת, כאשר אנו נתפסים כלא מתנהגים בצורה כזו אנו מערערים את יסודות הברית הזאת. בשביל שיעזרו לנו במערכה המדינית, אנו זקוקים ללגיטימציה שלנו.
לדברי תא"ל (במיל) יורם חמו, עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, תפיסת ביטחון חייבת להיות משהו לומד, משתנה. "עם שהמציא ספרות כמו המשנה, יכול להמציא גם תפיסה מהסוג הזה".
נותנים הערכה אסטרטגית לישראל 2017
הכנס הבינלאומי של המכון עומד השנה בסימן כניסת נשיא ארה"ב החדש, דונלד טראמפ, לבית הלבן, על המשמעויות הבינלאומיות והאזוריות, בכלל, וההשפעות על יחסי ישראל-ארה"ב בפרט. במכון מגדירים את שנת 2017 כשנה בה יתקבלו שורה של החלטות אסטרטגיות. במהלך שני ימי הכנס ישטחו את הערכותיהם האסטרטגיות לישראל בכירי ממשל וצבא מהארץ ובהם: נשיא המדינה, ראובן ריבלין; שר הביטחון, אביגדור ליברמן; הרמטכ"ל, רא"ל גדי אייזנקוט; שרים בכירים; חברי כנסת; ובכירי מערכת הביטחון.
כמו כן, צפויים להשתתף בפאנלים הרבים ולשאת דברים בכירי ממשל וצבא מחו"ל ובהם: ראש ה CIA לשעבר, דיוויד פטראוס; לשעבר מפקד הקואליציה המערבית נגד דאע"ש, גנרל ג'ון אלן; תת מזכיר ההגנה האמריקאי לשעבר, מישל פלורנוי; ורבים נוספים. התובנות מהדיונים והמלצות לפעולה, בסוגיות השונות שעל סדר יומה הלאומי של ישראל, יוגשו בתום הכנס למקבלי ההחלטות.
בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
לפנייה לכתב/ת 
