"התנחלויות" - תורמות או פוגעות

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בראשות אלוף (במיל) עמוס ידלין, עורך את כנס העשור שלו, תחת הכותרת: "הערכה אסטרטגית לישראל 2017".

הבוקר (שלישי) במושב שעסק בשאלה ההתנחלויות - האם תורמות לביטחון הלאומי או פוגעות בו? השתתפו יוסי דגן, ראש מועצת השומרון, האלוף במיל' נועם תיבון, חגית עופרן ראש צוות מעקב ההתנחלויות בשלום עכשיו, וד"ר רוברט דנין עמית בכיר, המועצה ליחסי חוץ (CFR) ומרכז בלפר בהרווארד. הפאנל בהנחיית עו"ד אל"מ (מיל') גלעד שר, עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. בהמשך גם נשדר כאן בשידור חי את נאומה של יו"ר "התנועה", ח"כ ציפי לבני.

"הציבור מתנגד לפינויים"

יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, הגיב לנתוני מחקר המכון למחקרי ביטחון לאומי לפיהם רוב אזרחי ישראל תומכים בפינוי התנחלויות מבודדות בהסדר ואמר כי "הציבור בישראל פעם אחר פעם אומר דעתו בבחירות. אפילו בעיקרה של גוש קטיף וארבעת היישובים בשומרון. כולם מבינים את האבסורד שבזה. שרון היה מוכן לאבד את ממשלתו בכדי לא להגיע למשאל עם, הציבור תומך פעם אחר פעם בהתיישבות כי הוא מבין את החשיבות הביטחונית וכי הציבור חכם ואחרי 20 שנה של אוסלו וכל כך הרבה דם, הציבור מתנגד לפינויים ורואה לאן זה הוביל אותנו".

לדבריו, מטרת ההתנחלויות היא לא ביטחון וכי יש מקומות בטוחים בהרבה מהשכונה הזאת של המזה"ת. "גם אם יש מחיר ביטחוני צריך לשלם אותו. באנו להתיישב פה ושילמנו מחירים גבוהים בהרבה על הלחימה בגליל, למשל. אני חושב שלהתנחלויות חשיבות ביטחונית אסטרטגית אבל זה לא השיח העיקרי, לא של התומכים בהתיישבות ולא של אלו שתומכים בעיקרה. הדיון הוא לא בוושינגטון - הוא כאן. הממשל החדש ייתן יותר כוח לממשלת ישראל לעשות מה שהיא צריכה. הכדור בירושלים".

"מוקדם מדי לקבוע לאן הולך הממשל החדש"

חגית עופרן, ראש צוות מעקב התנחלויות ב"שלום עכשיו", אמרה שבארגון מנסים לגייס את הכוחות הפנימיים בישראל כדי לסיים את הכיבוש. "בסוף מי שיחליט על סיום הכיבוש ועל פתרון שתי המדינות, זה הציבור הישראלי ולכן אותו צריכים לגייס למען זה. העולם לא יכריח אותנו לעשות כלום שהציבור לא רצה". בשאלה מה תהיה המדיניות של הממשל החדש בארה"ב אמרה עופרן כי "מוקדם מדי לקבוע לאן הולך הממשל החדש".

ד"ר רוברט דנין, עמית בכיר ממרכז בלפר בהרווארד, ציין כל נשיא מאז 1967' היה ביקורתי כלפי פעילות ההתנחלות של ישראל. "בפעם הראשונה יש נשיא שמציע גישה שונה לנושא. זה עומד להיות מאתגר דווקא כלפי ישראל - בפעם הראשונה לראש הממשלה לא תהיה יכולת לומר לקואליציה שלו ולציבור שלו אני אתכם - אבל וושינגטון לוחצת עלי. ישראל, בפעם הראשונה, תוכל לפעול על פי החלטותיה". לדבריו, לישראל יש החלטות שהיא צריכה לקבל והדרך היחידה להתייחס להתנחלויות היא במישור הפוליטי ולא במישור המשפטי שלא יוביל אותנו לשומקום.

"להתנחלויות אין מרכיב מרכזי בביטחון"

אלוף (במיל) נועם תיבון הוסיף, כי השיח סביב עתיד ההתנחלויות צריך להיות דמוקרטי, שיח של דיבור בין אנשים - ופחות השמצות ודעות קדומות משום שהדבר מוביל לקרעים ודברים קשים בעם שלנו. "אין ספק שישראל היא זו שצריכה להכריע בנושא".

תיבון ציין כי בכל רגע נתון ביהודה ושומרון משרתים יותר חיילים בהגנה מאשר על גבולות לבנון ועזה גם יחד. "רוב חיילי צה"ל שמבצעים בט"ש נמצאים ביהודה ושומרון. בסוף, יש שלושה דברים חשובים בלחימה בטרור - ראשית, שליטה במעטפת שמונעת כניסת אמל"ח, ידע וכסף. להתנחלויות אין קשר לעניין הזה. הדבר השני - מודיעין מעולה. הכלל השלישי - חופש פעולה מבצעי. שתוכל לפעול מהאוויר, הים והיבשה בכל רגע נתון שאתה מזהה פעילות חתרנית.

לדבריו, גם כאן להתנחלויות אין מרכיב מרכזי וחשוב בנושא הזה. "צריך שיח מכבד שלוקח בחשבון הרבה פרמטרים בשיח על התנחלויות. לומר שההתנחלויות גורמות לביטחון לישראל,  זה דבר לא נכון. צריך לומר וחשוב לומר שההתנדבות לצבא בקרב אנשים הגרים בהתנחלויות באחוזים גבוהים מאוד".

2017 - שורה של החלטות אסטרטגיות

הכנס הבינלאומי של המכון עומד השנה בסימן כניסת נשיא ארה"ב החדש, דונלד טראמפ, לבית הלבן, על המשמעויות הבינלאומיות והאזוריות, בכלל, וההשפעות על יחסי ישראל-ארה"ב בפרט. במכון מגדירים את שנת 2017 כשנה בה יתקבלו שורה של החלטות אסטרטגיות. במהלך שני ימי הכנס ישטחו את הערכותיהם האסטרטגיות לישראל בכירי ממשל וצבא מהארץ ובהם: נשיא המדינה, ראובן ריבלין; שר הביטחון, אביגדור ליברמן; הרמטכ"ל, רא"ל גדי אייזנקוט; שרים בכירים; חברי כנסת; ובכירי מערכת הביטחון.

כמו כן, צפויים להשתתף בפאנלים הרבים ולשאת דברים בכירי ממשל וצבא מחו"ל ובהם: ראש ה CIA לשעבר, דיוויד פטראוס; לשעבר מפקד הקואליציה המערבית נגד דאע"ש, גנרל ג'ון אלן; תת מזכיר ההגנה האמריקאי לשעבר, מישל פלורנוי; ורבים נוספים. התובנות מהדיונים והמלצות לפעולה, בסוגיות השונות שעל סדר יומה הלאומי של ישראל, יוגשו בתום הכנס למקבלי ההחלטות.

בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)