הוצאות העשירים על חינוך: פי 4.5 מהעניים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ג') דו"ח בנושא הוצאה פרטית לתלמיד עבור שירותי חינוך ב-2013. על פי הנתונים, הפערים הגדולים בין תלמידים ממעמד כלכלי גבוה למעמד נמוך, שוב זוקפים ראשם.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

לפי פרסומי הלמ"ס, בשנת 2013 למדו בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים יותר מ-1.4 מיליון תלמידים, 72.1% מתוכם בבתי ספר בפיקוח ממלכתי, 13.3% בבתי ספר בפיקוח ממלכתי-דתי ו-14.6% בבתי ספר בפיקוח חרדי. יותר ממחצית מהתלמידים (55.8%) למדו בחינוך יסודי (כיתות א'-ו'), 23.8% למדו בחטיבת ביניים (ז'-ט') ו-20.2% מהתלמידים למדו בתיכון (י'-י"ב). חלקם של התלמידים הערבים עמד על 33.9% מסך התלמידים בפיקוח הממלכתי, ו-24.4% מסך כל התלמידים במוסדות משרד החינוך.

מהדו"ח עולה כי בשנת 2013 הוצאת משקי בית לתלמיד הסתכמה ב-379 שקל בממוצע לחודש. כ-74% מהסכום הוצא באופן ישיר עבור התלמיד: 38% עבור תשלום לבית הספר, כ-36% עבור פעילות לאחר שעות בית הספר. 26% מהסכום הוצא כחלק מסך ההוצאה של משק הבית עבור שירותי חינוך כמו מנוי לספריה, מחשב, כלי כתיבה ועוד. בחינוך היסודי ההוצאה הפרטית לתלמיד עמדה ב-2013 על 353 שקל, בחטיבת הביניים על 426 שקל ובתיכונים הייתה ההוצאה הפרטית לתלמיד 369 שקל בממוצע בחודש.

נתוני הדו"ח מראים את הפערים בהוצאה הפרטית לתלמיד בין משקי בית ממעמד כלכלי גבוה לאלה ממעמד כלכלי נמוך. סכום ההוצאה הממוצעת לחודש עבור תלמיד ממשק בית בחמישון ההכנסה העליון היה גדול פי 4.5 מזה של משק בית בחמישון ההכנסה התחתון - 819 שקל לעומת 180 שקל.

בנוסף, התשלום עבור בית הספר משתנה גם הוא: במשקי הבית מחמישון ההכנסה התחתון הוא מהווה כמחצית מסך ההוצאה הפרטית לתלמיד (כ-49%), לעומת כרבע (26%) בקרב משקי בית בחמישון ההכנסה העליון. "הדבר מקנה לתלמידים ממשקי בית בחמישונים הגבוהים סיכוי גבוה יותר להצליח בלימודים בבית הספר ובלימודים גבוהים", נכתב בדו"ח.

"כתוצאה מכך קיימים פערים גבוהים מאוד בהישגים הלימודיים של התלמידים בישראל. לדוגמה, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, פחות באופן משמעותי מהשיעור ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה", ציינו בלמ"ס.

לאחר שרשמו את ילדיהם לבית הספר, על ההורים להחליט האם לשלוח אותם לפעילויות לאחר שעות בית הספר כמו חוגים, שיעורי העשרה ועוד. גם פה נמצאו פערים עצומים. על פי הדו"ח, ההוצאה הממוצעת בחודש של משקי בית מחמישון ההכנסה העליון עבור פעילות לאחר שעות בית הספר, הייתה גדולה פי 10 מההוצאה של משקי בית מחמישון ההכנסה התחתון - 382 שקל לעומת 36 שקל, בהתאמה.

כשליש (31.1%) מההוצאה הפרטית לתלמיד בקרב משקי בית מחמישון ההכנסה התחתון הוצא עבור רכישת ספרים ומחברות, כלי כתיבה, מחשב וציוד נלווה, שירותי אינטרנט ומינוי לספרייה. זאת לעומת כרבע (27.4%) מסך ההוצאה הפרטית לתלמיד בקרב משקי בית מחמישון ההכנסה העליון עבור אותם הדברים.

גם בהשוואה לפי סוג החינוך, ניתן לראות פערים בהוצאות. בקרב תלמידים יהודים ההוצאה הממוצעת לתלמיד בחודש עמדה ב-2013 על 502 שקל בפיקוח הממלכתי, 420 שקל בפיקוח הממלכתי-דתי ו-321 שקל בפיקוח החרדי. לעומת זאת, בקרב תלמידים ערבים, סך הוצאה זו נאמד על 158 שקל בלבד עבור תלמיד בחודש.

על פי הדו"ח, 23.3% מהתלמידים, ללא הבדל בסוג הפיקוח של משרד החינוך, מתגוררים ביישובים שדורגו ברמה נמוכה, 12.1% מהתלמידים מתגוררים יישובים שדורגו ברמה גבוהה ו-11.7% ביישובים קטנים או חסרי מעמד מוניציפאלי. חלקם של התלמידים בבתי ספר בפיקוח חרדי המתגוררים ביישובים שדורגו ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, גבוה מחלקם מסך כלל התלמידים - 42.3% מול 14.6%, בהתאמה. כמו כן, חלקם של התלמידים הערבים המתגוררים ביישובים שדורגו ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, גבוה מחלקם בסך כלל התלמידים - 65.7% מול 24.4%.