הותקפה מינית בידי פלסטינים והוכרה כנפגעת פעולות איבה

סטודנטית יהודייה שנערים פלסטינים שדדו אותה ותקפו אותה מינית לפני כמעט עשור שנים - הוכרה כנפגעת פעולות איבה. כך מסר היום (ג') משרד הביטחון. לפיכך היא זכאית לפיצויים כעת.

האירוע התרחש ב-16 בפברואר 2008 בשעה 14:30 לערך, בגן ציבורי סמוך לגיא בן הינום באזור העיר העתיקה בירושלים. קבוצת נערים פלסטינים הקיפו סטודנטית יהודייה כבת 25, תפסו אותה בכוח, שדדו אותה וביצעו בה מעשה מגונה. הם גרמו לה חבלות רבות ושבר באפה. שני נאשמים נשפטו ל-20 ו-18 חודשי מאסר, ושניים אחרים הושמו בצו במעון "יכרא" לתקופה של שנה ושנה וחצי, ונגזרו עליהם תשעה חודשי מאסר על תנאי ושירות לתועלת הציבור.

ההחלטה התבססה על עמדתו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, אשר בחן את המקרה וקבע כי הנפגעת הותקפה בשל היותה יהודייה ועל כן מדובר באירוע שהרקע שלו לאומני.

בהודעת משרד הביטחון על האירוע הוסבר כי חוק התגמולים מגדיר פגיעת איבה כ"פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית היא פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי". על פי החוק, הכרה בנפגע איבה תתקבל ב"נסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה".

את ההחלטה שקיבל עו"ד ידידיה אורון, הסגן הבכיר ליועץ המשפטי של מערכת הבטחון לתביעות וביטוח. במשרד הביטחון אמרו כי "החלטת הרשות המאשרת הועברה לטיפול אגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי, ותאפשר להעניק לנפגעת את מלוא הזכויות והסיוע המוענק לנפגעי איבה". 

עו"ד רוני אלוני סדובניק שייצגה את הנפגעת, ציינה כי מדובר במקרה הרביעי עד כה של נפגעת עבירות מין שהוכרה כנפגעת פעולות איבה. לדבריה, הרעיון שנפגעת אונס תוכר כנפגעת פעולות איבה עורר תמיהה בקרב רבים בתחילה אולם בסופו של דבר הושג התקדים ואחריו שלושה מקרים נוספים.

עו"ד אלוני סדובניק(צילום: אורית אלון )

לדבריה, לנפגעות שייצגה מאפייני אירועים דומים. "לאורך קו התפר, באזורי עימות בין העמים, אנחנו רואים שיטה. בדרך כלל קבוצה של נערים פלסטינים שלוכדים נערה או אישה - אחד יש לו תפקיד לשמור שאף אחד לא מתקרב. זה תמיד ככה. נציב שצופה. אחרים מרתקים אותה והשאר תוקפים אותה מינית בזה אחר זה. זה כבר קרה בכמה וכמה מקרים שאני מטפלת בהם".

לדבריה, התוקפים במקרה זה הורשעו ונידונו לכמה חודשי מאסר ומאז שוחררו, אולם בהודאתם לא נמסר כי ביצעו את המעשים על רקע לאומני. "אם באחד המקרים היה נאמר כזה דבר על ידי התוקפים, העבודה הייתה קלה. הבעיה היא שגורמי החקירה גם במשטרת ישראל וגם בשב"כ לא שואלים את השאלה. באירועים אחרים - כגון פריצה לחווה, תאונת דרכים - מיד בודקים כדי לשלול את החשד הלאומני. במקרים של עבירות מין פשוט לא שואלים - וזה הכי נוח כי אז כשלא שואלים אין תשובה ואז התיק נסגר בהרשעה על עבירות מין".