אפקט טראמפ: מילת השנה של 2016 - "חדשות מזויפות"
קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית הוליד כמה סיפורים מופרכים במיוחד, והעלה את המודעות לתופעת החדשות המזויפות - שמצליחה לפרוח בזכות שיתופים ברשתות החברתיות. לא פלא שהביטוי הזה נבחר כדי להגדיר את השנה החולפת
חדשות מזויפות זה כל כך 2016 - כך לפחות קובע מילון Macquarie, ויש לו מספיק סיבות טובות: אחרי תיאוריית הקונספירציה שלפיה הילרי קלינטון מנהלת רשת מאורגנת של פדופילים מתוך פיצריה בוושינגטון, שהובילה לכך שתושב מצפון קרוליינה הגיע למקום חמוש בנשק חם כדי "לחקור" את הנושא, הביטוי "חדשות מזויפות" הפך מתופעת שוליים חסרת חשיבות לעניין של ממש.
זה לא שהן לא היו כאן קודם: סיפורים מזויפים, אתרי אינטרנט שמתגאים בהפצת מאמרים כמו-אמיתיים, וכמובן שיתופים ברשתות החברתיות שנוסכים ארשת של אמון לכל תיאוריה מופרכת. אבל אין ספק שקמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית, הביא את התופעה הזו לשיא חדש. בין היתר, הואשמו רשתות חברתיות ובראשן פייסבוק, בכך שחדשות מזויפות הן שהובילו לנצחון של דונלד טראמפ.
אזלת היד של פייסבוק במניעת הפצה של סיפורים מזויפים עתה אף היא לכותרות, כשרק במהלך החודש האחרון הכריזה הרשת החברתית הפופולרית בעולם על תוכנית למיגור החדשות המזויפות - בשלב ראשון בגרמניה בלבד.
היבט נוסף של התופעה, קשור אף הוא בטראמפ ובקמפיין הבחירות שלו - במהלכו עומת הנשיא הנבחר עם מספר לא קטן של אמירות, הצהרות ועובדות שפרסם באופן רשמי והיו פשוט שקריות. ואם יש חדשות מזויפות, הן בוודאי מבוססות על - איך לא, "עובדות אלטרנטיביות". הביטוי התמוה הזה מיוחס ליועצת הצמודה של טראמפ - קליאן קונווי, והוא חושף תפישת עולם פוסט-מודרניסטית במובן המגוחך של המילה: מילא שאין אמת אחת, אבל מה זה אומר לגבי שקרים מוחלטים?
בינתיים, עד שהרשתת החברתיות יבינו איך להילחם בתופעה, או לפחות עד שאוריינות דיגיטלית תהפוך לתימה חינוכית כבר מגיל בית ספר יסודי, אפשר לאמץ חוש ביקורתי מפותח יותר כשניגשים לתוכן מקוון. לחפש את אזורי הדיסקליימר של אתרים לא מוכרים, לא להסתמך על גופי חדשות בלתי מוכרים ולבדוק את העובדות בעצמנו. אולי 2017 תסתכם במילה קצת יותר חיובית.
