סגירת תיק מחוסר ראיות תלווה באזהרה לחשוד
הנחיה חדשה שיוזם פרקליט המדינה שי ניצן קובעת כי במקרים של סגירת תיק מחוסר ראיות, תוכל הפרקליטות להזהיר את החשוד שאם ייחקר בעתיד בעבירה דומה - הם ישקלו לפתוח מחדש גם את הסגור ולהעמידו לדין
הנחיות פרקליט המדינה נותנות ביטוי מעשי למדיניות התביעה שנבנתה במשך השנים, ומטרתן ליצור קו אחיד בעבודת כל הפרקליטויות, היועצים המשפטיים והתובעים ברחבי הארץ. מדובר בעשרות הנחיות בתחומים שונים - בהם הסדרי טיעון, חקירות, מעצרים וטיפול ב”מכות מדינה” - המסכמים עבודת מטה מקיפה של מעקב אחרי שינויי חקיקה ופסיקה, ופרסומן נועד להגביר את האחידות, השקיפות והוודאות בעבודת הפרקליטות, כמו גם לסייע לפרקליטים להתמודד עם שאלות מקצועיות שבהן הם נתקל במהלך עבודתם. את פרסום ההנחיות יזמה לראשונה דורית בייניש בעת היותה פרקליטת המדינה, ומי שסייע בידה אז היה עוזרה הצעיר שי ניצן, כיום פרקליט המדינה בעצמו.
אחת ההנחיות שמתכוון ניצן לרענן נוגעת לסגירת תיקים בעילה של היעדר ראיות מספיקות. בכנס לשכת עורכי הדין שנערך בשבוע שעבר באילת חשף ניצן כי בכוונתו להנחות את הפרקליטים במקרים מסוימים ללוות את סגירת התיק באזהרה לחשוד.
על פי החוק ניתן לסגור תיק פלילי משלוש סיבות: היעדר אשמה, היעדר עניין לציבור והעדר ראיות מספיקות להגשת כתב אישום. אולם בעוד שחשוד שהתיק נגדו נסגר מחוסר אשמה נהנה מהיעדר רישום פלילי ונותר עם “גיליון נקי”, חשוד שהתיק נגדו נסגר בהיעדר ראיות נותר עם “עננה מרחפת” מעל שמו הטוב, כשהתיק שנסגר נשמר בין תיקי המשטרה ועלול לפגוע בסיכוייו לקבל רישיון נשק, להוציא רישיון עריכת דין או ראיית חשבון או להתמנות לתפקיד ציבורי.
“עילת הסגירה של התיק נוגעת לאלפי חשודים שתיקם נסגר מדי שנה”, הסביר ניצן. “לעילת הסגירה יש השלכה על היבטים תעסוקתיים וחברתיים, ובעיקר על רצונו של אדם לטהר את שמו הטוב. מנגד, יש לה השלכה גם על האפשרות להביא את המידע על קיומו של החשד או התיק לידי גורמים שחשוב שיידעו על כך, גם אם בסופו של דבר לא הייתה העמדה לדין”.
לדברי ניצן, במקרה של אדם שנחשד פעם אחר פעם בביצוע עבירות אבל בכל פעם התיק נסגר - חשוב שגורמי האכיפה יידעו על כך ויעקבו אחרי הישנות המקרים. העניין חשוב במיוחד במקרים של עבירות פדופיליה, שוד, תקיפת קשישים וכיו”ב, שבהם יש משמעות לשמירת האצבע על הדופק.
משום כך גילה ניצן כי ההנחיה החדשה תוסיף לסגירת התיק גם “אזהרה”. במילים אחרות, כשהתביעה תחליט שלא להעמיד חשוד לדין ולסגור נגדו את התיק, היא תוכל להזהירו כי אם ייחשד בעתיד במעשים דומים היא עשויה לפתוח מחדש גם את התיק שנסגר ולבחון מחדש את העמדתו לדין. אזהרה כזו תינתן בעיקר בעבירות אידיאולוגיות, כלכליות, אלימות במשפחה או איומים - עבירות שהסיכוי להישנותן גדול, וכשמאפייני החשוד מצדיקים זאת, כגון כשהחשד לביצוע העבירות עלה על רקע שימוש בסמים או באלכוהול.
לדברי ניצן, מטרת האזהרה להרתיע חשודים מפני הישנות המעשים. "על פי ההנחיה החדשה", הבהיר, "החשודים יוזהרו שאם בעתיד יתקבלו תלונות נוספות בעניינם או יעלו חשדות נוספים נגדם - הדבר עלול להביא להעמדתם לדין בגין אותם חשדות, ובנוסף התובע יהיה רשאי גם לשקול פתיחה מחדש של התיק הנוכחי".
המשנה לפרקליט המדינה, עמית איסמן, אמר בעבר שהחשיבה המחודשת שנעשית בפרקליטות בנושא העילות לסגירת תיקים מתבצעת למען אינטרס הציבור ומתוך הבנה שיש לכך השלכות גדולות על עתידם של אנשים ועל סיכוייהם להתקבל לעבודה. "אנו ערים להשלכות של עילת הסגירה על חיי חשודים”, אמר, “אך כמי שממונים על אינטרס הציבור וטובת הקורבנות, אנו רואים את שני ההיבטים של הנושא". איסמן הציע בעבר לשקול להכניס מדרג לעילת הסגירה “מחוסר ראיות”, באופן שתיק ייסגר בשל “חוסר ראיות ברמה חלשה” או "חוסר ראיות ברמה חזקה" .
גם שופט בית המשפט העליון אורי שוהם אמר בעבר כי המצב הנוכחי מחייב תיקון מהיר. לדבריו כשמדברים על סגירת תיק מחוסר ראיות נותר ספק גדול באשר לחפותו של החשוד, “ויש לשנות זאת מהיסוד”.
לפנייה לכתב/ת 
