נפטר "מגדל השביטים", פרופ' עקיבא בר-נון
פרופ' בר-נון מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוני' תל-אביב היה מהוגי שיגור החללית רוזטה לכוכב שביט. הוא חקר כל עצם שאינו כוכב, מאסטרואידים וגרעיני שביט, דרך כוכבי הלכת במערכת השמש ועד לכוכבי לכת ענקיים במערכות שמש אחרות. בן 77 היה במותו
אמש (יום ד') הלך לעולמו פרופ' עקיבא בר-נון, חוקר שביטים, כוכבי לכת וירחים במערכת השמש והתהליכים שהביאו להיווצרות החיים על פני כדור הארץ. בן 77 היה במותו.
עוד כתבות באתר "הידען":
הדבק הטבעי שגורם לתאים צמחיים להיות קשיחים
פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג לגיאופיזיקה בבית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב חקר כל עצם שאינו כוכב, מאסטרואידים וגרעיני שביט, דרך כוכבי הלכת במערכת השמש ועד לכוכבי לכת ענקיים במערכות שמש אחרות. הוא גם שיחזר במעבדה את פני השטח של גרעיני שביט, והשתתף במבצע רוזטה. הוא גם התראיין פעמים רבות לאתר "הידען" על המבצעים שבהם השתתף וגם על ממצאים מחלליות שחקרו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש או סימני חיים בחלל.
הקריירה בת ארבעת העשורים של פרופ' בר-נון ב"גידול שביטים" הביאה אותו להימנות על הצוות המדעי של שתיים מהחלליות היותר מעניינות ששוגרו בעשורים האחרונים - שתיהן אגב של סוכנות החלל האירופית: הויגנס שנחתה על ירחו של שבתאי טיטאן ורוזטה, שהחלה להקיף ואף שלחה את הנחתת פילאה לגלעין השביט 67P ב-2014, אלה היו המשימות הראשונות מסוגן.
פרופ' בר-נון היה מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית בשנים 1989-1993 והמשיך שנתיים אחר כך כסגן יו"ר הסוכנות בתקופת כהונתו של פרופ' יובל נאמן ז"ל.
חומרי ההזנה של השביטים
באמצעות השימוש במכשיר ייחודי שפותח במעבדתו של פרופ' בר-נון באוניברסיטת תל-אביב, החוקרים הצליחו לדמות קרחון של שביט ומצאו כי שביטים מכילים חומרים חיוניים המספקים את חומרי-ההזנה הבסיסיים של החיים. בעיקר התמקד פרופסור בר-נון התמקד בגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון, מפני שהם אינם מגיבים כלל עם יסודות אחרים ועל-כן הם אינם נהרסים על-ידי חמצן המצוי בכדור-הארץ. יסודות אלו שימרו את ריכוזם באטמוספרה באופן יציב לכל אורך תקופת חייו של כוכב הלכת שלנו, הסביר פרופ' בר-נון בכתבה משנת 2009.
עם שיגורה של החללית רוזטה ב-2004, שאלנו את פרופ' בר-נון שאלה שהיום נראית בעייתית: האם תהיה עדיין בתפקיד פעיל כאשר הוא יגיע ליעדו בשנת 2014?
"בזמנו לפני כמה וכמה שנים טובות הייתה שאלה בסוכנות החלל האירופית מתי לשגר את החללית רוזטה, כי לסוכנות החלל האירופית היו ארבע נקודות צומת, היא הייתה צריכה להחליט על סדר העדיפויות שלה. באותה ישיבה מפורסמת הסתכלתי על הראשים של כל החוקרים וחלקם הגדול היו כבר עם שערות שיבה אז. הצעתי להם שאם יידחו את זה יותר מדי, כאשר נגיע לשביט לא נזכור בכלל בשביל מה באנו לשם ובוודאי לא נביט בתוצאות", השיב אז פרופ' בר-נון.
ב-2014 הוא התראיין שוב, הפעם כחבר בקבוצת רוזינה, אחד המכשירים שעל סיפון רוזטה וסיפר על התגליות שלה, ובפרט על הימצאותו של חנקן מולקולרי. לפני מספר שבועות דיווחנו על ריסוקה של רוזטה אל קרקע השביט וסיום המבצע.
אחת התגליות האחרונות בהן היה שותף פרופ בר-נון הייתה של גילוי חנקן נוזלי בגלעין השביט.
כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש
אחד הראיונות הראשונים שנתן פרופ' בר-נון והתפרסמו באתר הידען היה ב-1998, כאשר מדענים פרסמו תוצאות של מחקר שערכו על מערכת פגאסי 51 - מערכת השמש החיצונית הראשונה שהתגלתה אי פעם.
"עד לגילוי כוכבי הלכת הללו חשבנו שאנחנו מבינים איך נוצרה מערכת השמש", אמר אז פרופ' בר-נון. "במערכת השמש שלנו, כל כוכבי הלכת הקטנים נמצאים קרוב לשמש, והם מכילים בעיקר סלע וברזל. כאשר מתרחקים אל קצה מערכת השמש, אנו מוצאים ענקים גזיים, במיוחד צדק ושבתאי, שהם בעלי מסה הגדולה פי אלף מהמסה של כדור הארץ, וזה מכיוון שהם אספו את כל הגזים שהיו בסביבה בזמן שנוצרה מערכת השמש, בעוד שכדור הארץ, למשל, אסף רק סלעים ומינרלים".
קאסיני-הויגנס
פרופ' בר-נון היה חבר בצוות המדעי של החללית Cassini-Huygens של נאס"א וסוכנות החלל האירופית. חללית זו מקיפה עד היום את כוכב הלכת שבתאי ובדקה מרחוק את ירחו - טיטאן – הירח היחיד בעל אטמוספירה במערכת השמש.
באותו זמן אמר פרופ' בר-נון לאתר "הידען": "כל הניבויים שלי הצליחו. הניבוי הראשון היה שלא יהיו גזים אצילים - ארגון קריפטון וקסנון באטמוספירה של טיטאן או כמויות מזעריות שלהם וזאת מכיוון שהם נלכדים באובך מאירוסולים הנוצר באטמוספירה ויורד למטה במשך הזמן. האובך הזה מנקה במשך הזמן את האטמוספירה מהגזים האצילים הללו. תחזית נוספת הייתה שלא יהיו ברקים באטמוספירה של טיטאן, הכינו מיקרופון מיוחד על הויגנס שיגלה את הרעש של הרעמים והוא לא מצא שום דבר. באמת אין ברקים על טיטאן, בניגוד לדעות של אנשים אחרים. המיקרופון היה פתוח במשך שעתיים שהחללית עשתה את דרכה למטה, וזה פרק זמן מספיק כדי שאם יהיו רעמים היינו שומעים אותם.
נקודה נוספת היא שפחדנו לפני 10 שנים בערך שאותו אובך יהיה דביק. לפי הניסויים שלנו במעבדה. פחדנו שהוא יסתום את כל הפתחים של כל המכשירים ויפריע לגלאים. במשך השנים שעברו מאז הגענו למסקנה שהגרירים הקטנים של האובך יתקשו או מתקשים או מתקשחים ולכן הם יהיו כמו גולות של זכוכית ולא כמו גרגרים דביקים. ואכן לא נדבקו גרגרי האובך לגלאים של הויגנס".
חיים תבוניים ביקום
בראיון משנת 1999 התייחס פרופ' בר-נון בתשובה לשאלת עורך אתר הידען בדבר הסיכוי לחיים תבוניים בחלל,. הוא השיב: "אם מסתכלים על היצירה והאבולוציה של החיים על כדור הארץ , נראה שהם נוצרו לפני 3.6 מיליון שנה, כאשר רק 200 מיליון שנה קודם כדור הארץ עדיין הופצץ באסטרואידים. ברוב התקופה של החיים על פני כדור הארץ, הם היו ברמה של מיקרו אורגניזמים - ציאנו-בקטריות. יצורים פרימיטיביים מאוד. רק לפני 700 מיליון שנים החלו להיווצר יצורים קצת יותר מסובכים, רק ב-10,000 השנים האחרונות אפשר לדבר על ציוויליזציה, ורק ב-100 השנים האחרונות נוצרה ציוויליזציה טכנולוגית. חיים נוצרים בקלות, אבל חיים עם ציוויליזציה טכנולוגית הם חלק קטן מאוד מהזמן שהחיים קיימים. ייתכן שבמקומות אחרים הכוכבים הופכים לענקים אדומים ובולעים את כוכבי הלכת נושאי החיים לפני שהם הספיקו להתפתח".
לפנייה לכתב/ת 
