ההתעללות המינית במוסד התורני: הסדרי טיעון ל-5 נאשמים שלא ייכנסו לכלא

הנאשמים בבית המשפט, בחודש אוגוסט האחרון(צילום: גלעד מורג)

פרקליטות מחוז תל אביב והסנגורים של חמישה מהנאשמים בפרשת ההתעללות המינית במוסד תורני של חסידות בתל אביב הסכימו על עסקאות טיעון לגבי חמישה מהנאשמים. בית משפט המחוזי בתל אביב אישר ביום ג' השבוע את הסדרי הטיעון והרשיע את הנאשמים, מלבד הנאשם המרכזי מרדכי רוזנפלד שטרם הורשע ואין עסקת טיעון בעניינו.

על פי ההסדר שאישר בית המשפט, על חמשת הנאשמים ייגזרו עונשי מאסר שירוצו בעבודות שירות או מאסר על תנאי. העונש החמור ביותר הוא מאסר בפועל שירוצה בשישה חודשי עבודות שירות. בנוסף, הנאשמים ישלמו פיצוי כספי לקטינים של עד 10 אלף שקלים.

כתב האישום נגד ששת המורים במוסד התורני של החסידות הוגש באוגוסט 2016. האישומים בוצעו נגד 22 תלמידים בני 3 עד 10 במשך כמה שנים בין 2006 ועד 2011, והם כוללים תיאורים מזוויעים בעלי אופי סדיסטי. הילדים כינו את בית הספר "ברגן בלזן". החמישה שהגיעו להסדר טיעון הורשעו בבית המשפט בסעיפי תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה. בין המעשים בהם הורשעו הנאשמים, כל אחד לפי כתב האישום נגדם, היו סטירות, צביטות ומכות על האצבע באמצעות סרגל.

לאחר שהושגה ההרשעה, הצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור את דינם של המורשעים: ישראל חיים שפירא (65) - ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ו-10 אלף שקל פיצויים לקטינים; חיים פישגרונד (69) - מאסר על תנאי ו-250 שעות עבודות לתועלת הציבור; משה הירש (39) - ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מנחם אלברשטיין (62)- שישה חודשי מאסר על תנאי שירוצו בעבודות שירות; אברהם פנחס דייטש (53) צפוי לחמישה חודשי עבודות שירות ופיצוי כספי. בית משפט אינו חייב להסכים עם העונשים, אך בדרך כלל הוא נוטה לאשר אותם אם הושגו בהסכמה כמו במקרה הזה. 

עו"ד ענבל רובינשטיין. "רוב העבירות בוצעו לפני שנים רבות"(צילום: יאיר שגיא)

עו"ד נס בר נתן. "מורכבות ראייתית"

לנאשם המרכזי, אברהם מרדכי רוזנפלד (49), אין עדיין הסדר טיעון ומיוחסים לו מקרים רבים של מעשי סדום בקטינים, מעשה מגונה וסחיטה באיומים. על פי האישום, רוזנפלד נהג לשהות בחדר מנוחה הממוקם סמוך לכיתה ויועד לשימושו הבלעדי. בחדר היו מיטות וארון שבו אחסן דברי מתיקה, שאת חלקם לקח מהתלמידים. הוא נהג להורות לקטינים להיכנס עמו לחדר, ושם פגע בהם מינית. לאחר שהפסיקו לבכות הוא נהג לתת להם דברי מתיקה ושלח אותם לדרכם.

במספר רב של הזדמנויות הכה רוזנפלד את הקטינים, בחלקי גופם השונים, באמצעות מקלות עץ באורכים וסוגים שונים, לרבות בקרשים שאותם אספו הקטינים בהפסקות על פי ההוראות שלו. לעיתים, נטען בכתב האישום, קשר רוזנפלד את התלמידים לכיסאות או לשולחן באמצעות חבלים או אזיקונים, וכן העמידם בכיתה בידיים ורגליים קשורות. אז הכניס לפיהם כפית עמוסה פלפל שחור חריף או סבון רחצה, ואסר עליהם לשטוף את פיהם לזמן מה.

הפרקליטות העדיפה להגיע להסדר טיעון בין היתר כי מדובר בעבירות ישנות והנאשמים יכלו להעלות במשפט את טענת ההתיישנות. במכתב שנשלח מטעם זרם החינוך של החסידות לפרקליט המחוז, נטען כי בית הספר מרושת במצלמות והנהלת בית הספר קשובה כעת להורים. "כל מוסדות החינוך בחברה החרדית עוברים שינוי משמעותי בתפיסה החינוכית ומפנימים נורמות התנהגות חוקיות ומקובלות", נכתב.

עו"ד ענבל רובינשטיין ייצגה ארבעה מחמשת הנאשמים: "כפי שקורה לא פעם במשפט הפלילי, כאשר התמונה מתבהרת הדברים נכנסים למימדים נכונים וכך גם במקרה הזה. הנאשמים הואשמו בעבירות שרובן אירעו לפני שנים רבות. גם הפרקליטות הבינה שמדובר במכלול אירועים שהם ברף הפלילי התחתון והסכימה איתנו על מתחם ענישה שנע בין שעות לתועלת הציבור לבין שישה חודשי עבירות שירות. יש לציין את העבודה שנעשתה בקהילה, במוסד החינוכי ואצל הגורמים המטפלים שהובילו לסיומה של הפרשה המצערת הזו".

עו"ד נס בר נתן ייצג נאשם נוסף: "התיק כלל מורכבות ראייתית וכן מורכבות משפטית, שהובילה את הצדדים להסדר טיעון, זאת במסגרת גישור בבית המשפט".