גופת בנו הוחזרה מהשבי: "על משפחות גולדין ושאול להציב את הנושא בסדר היום הציבורי"
13 שנה אחרי שמשפחת אביטן קיבלה את גופת הבן עדי מידי חיזבאללה, אומר האב יעקב בראיון לאולפן ynet כי על משפחות הקצין והחייל להחריף מאבק: "ברגע שהנושא לא על סדר היום, אז מטבע הדברים הוא בדרגה נמוכה"
ב-29 בינואר 2004 יצאה אל הפועל עסקת חילופי השבויים בין ישראל לחיזבאללה, שבמסגרתה הוחזרו לארץ גופותיהם של חללי צה"ל בני אברהם, עומר סואעד ועדי אביטן. אחרי 13 שנה בדיוק אומר אביו של עדי, יעקב אביטן, כי משפחותיהם של סגן הדר גולדין וסמל-ראשון אורון שאול להציב את המקרה שלהם על סדר היום הציבורי בישראל. "במקרה כזה הממשלה תהיה חייבת להתייחס לנושא בהתאם", אמר אביטן בראיון לאולפן ynet.
בשבוע שעבר הושקה בכנסת השדולה להחזרת החיילים ממבצע צוק איתן, שבראשה עומדים חברי הכנסת עמיר פרץ (המחנה הציוני) ושולי מועלם (הבית היהודי). שמחה גולדין, אביו של הדר, אמר בין היתר באירוע כי "שימו לב חברי הכנסת, האזרחים מאזינים וגם האויב. מילים הם ההתחלה. זה יוביל לעשייה ועשייה תוביל להכרעה. אותנו לא צריך לחזק. אנחנו ביקשנו להקים את השדולה במטרה לחזק אתכם. האמירה ש'הממשלה עושה הכול על מנת להחזיר את הבנים' היא סיסמה ריקה".
על דבריו של גולדין ציין אביטן כי "בהרגשה של המשפחות האמירה הזאת היא אכן ריקה, כי במבחן התוצאה הן לא רואות צעדים שנעשים בשטח בפועל. אני לא אומר שמשפחות צריכות להיות מעודכנות בכל התהליך, אבל לפחות בנושאים מאוד משמעותיים וזה לא קורה. לכן, לדעתי, אנחנו עדים להרגשה הקשה מאוד של המשפחות".
החיילים אברהם, סואעד ואביטן נפלו בשבי חיזבאללה באוקטובר 2000 במהלך סיור מבצעי בגבול לבנון. "הופעל עליהם מטען צד מאוד גדול, והם נפגעו ממכת האש הראשונה", שחזר יעקב אביטן. "באותם ימים לא ידענו מי חי ומי לא חי. הנחת העבודה של צה"ל הייתה שהם בין החיים, ולכן הייתה לנו תקווה מאוד גדולה ויצאנו לפעילות ציבורית ענפה גדולה. לדעתי, הציבור שוכח כי באים מקרים חדשים, אחרים".
אביטן סיפר עוד על ההתרחשויות שנגעו למאמצים להשיב את בנו כי "לאחר שנה וחודש, ראש הממשלה דאז וצה"ל החליטו להכריז על הבנים כחללים שמקום קבורתם לא נודע. באותו יום ממש נסראללה יצא לתקשורת, והציב את התמונות שלהם לארוך כל הגבול הצפוני של מדינת ישראל ואמר 'החיילים האלה נמצאים אצלי'. לכן הקושי הגדול שלנו כמשפחות, גם אם היינו רוצים להאמין לממשלה, הוא שיושב מישהו בצד השני ואומר שהחיילים נמצאים אצלו. למי להאמין? איזו תפישה לקבל?".
זהבה שאול, אמו של אורון, אמרה בהשקת השדולה למען בנה וסגן גולדין כי "אורון נשלח על ידי המדינה וצה"ל על מנת להגן על כולנו, וכשאני אומרת כולנו אני מתכוונת לכל בית ישראל כולל ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. המדינה ידעה לשלוח אותו בשביל להילחם, אבל לצערי הרב היא לא יודעת להחזיר אותו".
האם אמרה עוד: "אני דורשת, לא מבקשת. דורשת - קומו ועשו מעשה. לא יעלה על הדעת ששנתיים וחצי ולא ידוע מה מצבו. האם הוא חי? פצוע? אוכל טוב? ישן טוב? אני לא יודעת. דבר אחד אני יודעת - אני לא ישנה בלילה. אני לא יודעת כמה עוד אפשר למשוך את זה. אם המדינה לא תעשה צעד קדימה אני לא יודעת מתי נראה אותם. הבטחתי להרצל בעלי, זו הייתה בקשתו האחרונה. הוא כל הזמן האמין בראש הממשלה ובשר הביטחון ואמר שהם יודעים מה הם עושים. אני אמרתי לו שהם עובדים עלינו. כשהוא שכב בבית לפני מותו הוא אמר לי 'צדקת. עבדו עלינו'".
על השאלה, האם הוא ממליץ למשפחות גולדין ושאול לפתוח במאבק ציבורי הרבה יותר חריף, השיב יעקב אביטן כי "צריך לקחת את הנושא, ולהציב אותו על סדר היום הציבורי של מדינת ישראל. יש תהליך ויש פעולות מסוימות שצריך לעשות. ברגע שהוא לא נמצא על סדר היום של המדינה, אז מטבע הדברים הוא נמצא באיזשהי דרגה מאוד נמוכה. יש למדינה מחויבות שאין למעלה ממנה לחיילים שיצאו לקרב או לפעילות מבצעית ולא חזרו ממנה".
אביטן הוסיף בנוגע לסוגיית מאבק המשפחה כי "אני לא יודע להגיד אם עושים או לא עושים מספיק, אבל לפי המודעות של הנושא, שלא נמצא על סדר היום הציבורי של המדינה, הוא בהחלט תופס את השורה היותר תחתונה. ברגע שהוא יהיה מוצב על סדר היום הציבורי – הוא יקבל באופן טבעי מקום יותר גבוה, והממשלה תצטרך להתייחס אליו בהתאם למיקום שלו בסדר היום. לצערנו, המדינה למודת משאים ומתנים כאלו ואחרים".
לפנייה לכתב/ת 
