דוקטוריות במדעים: "המחקר - מגדל שן גברי"
בעלות תואר שלישי בביולוגיה וכימיה מסבירות כי למרות ריבוי הסטודנטיות, בשלב התעסוקה רבות עוזבות את המקצוע: "ביצעתי הסבה להוראה בגלל תנאי השכר והשעות". אחרות אומרות: "מצפים מאישה להיות אמא למופת, לא ראיתי חוקרת שמצליחה להקדיש את הזמן הדרוש כמו חוקר"
נשים שסיימו דוקטורט במדעים מספרות כי נשים רבות לומדות את התחום אך מתקשות להשתלב במחקר: "זה הרבה יותר מורכב ובעייתי לבחור במקצועות תובעניים".
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
יפעת בר, בעלת דוקטורט בכימיה, מעידה כי לאורך כל המסלול האקדמי שלה לא נתקלה במיעוט נשים: "דווקא בכימיה ובבילוגיה הייתי מוקפת בסטודנטיות ובמרצות". יחד עם זאת, ליאת בניון סינר, בעלת דוקטורט לביולוגיה וכיום רכזת מגמת ביולוגיה בתיכון במודיעין, מספרת: "קיים מיעוט נשי במדע, עולם המחקר הפך למגדל שן גברי, זו עבודה מסביב לשעון, מאוד קשה להיות מצוינת במה שאת חוקרת ובמקביל לנהל חיי משפחה.
"סיימתי את הדוקטורט ב-2012, עבדתי במכון מחקר בבית חולים רמב"ם ולאחר מכן במשך שנתיים בחברה בתחום, עד שעשיתי הסבה להוראה. אין מספיק גמישות בשעות ובתנאי השכר לאמהות צעירות. מעבר לעיקרון השליחות, יש גמישות בהוראה".
"מעט מאוד ראשות מעבדה או חוקרות"
היא מוסיפה כי "אי אפשר להתעלם מעניין הילודה שנשים צריכות להתמודד איתו ומאט מאוד את התקדמות הקריירה כחוקרת או כעובדת בתחום. בנוסף, ישנם פערי שכר. ראיתי במו עיניי נשים שהרוויחו 30% מגברים באותה המשרה".
מה אפשר לעשות?
"להפסיק להניח שיש הבדלים בין נשים לגברים. נשים יכולות לשלב בין קריירה ומשפחה בצורה אופטימלית ולעשות עבודה מדהימה אם יתנו להן את התנאים המתאימים: שעות נוספות מהבית, השוואת תנאים סוציאליים והארכת חופשת הלידה".
שני בן לולו, בעלת דוקטורט בביולוגיה ועובדת במעבדה לזיהוי חלבונים בטכניון, מתארת: "יש המון נשים שעובדות במעבדות אבל מעט מאוד ראשות מעבדה או חוקרות. לא נתקלתי בהרבה חוקרות שמצליחות להשקיע את הזמן הנדרש בעבודה, לעומת חוקרים. חבל לי, אני מרגישה שיכולנו להיות טובות יותר מגברים אם היה מתאפשר לנו להשקיע בתחום המחקר כפי שמתאפשר להם.
אני לא רואה איזשהו פתרון קסם. אנשים עדיין מצפים מנשים להיות אימהות קלאסיות, לגדל את הילדים ולהיות רעיות למופת. זה הרבה יותר מורכב ובעייתי עבור נשים לבחור במקצועות תובעניים".
"מגיל קטן מצפים מנשים פחות"
מדו"ח שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה לפני כשנתיים, עולה כי שיעור ההשתפות של הבנים במגזר היהודי במגמה עיונית-מדעית בתיכון, כלומר אלו שניגשים לבגרות מורחבת בכימיה, ביולוגיה או פיזיקה, הוא 47% ואילו של הבנות 53%. גם במגזר הערבי הבנות מובילות במדעים: 64% משתתפות במגמה מדעית, בעוד שאצל הבנים מדובר ב-36%.
בעולם התעסוקה המצב משתנה: על פי נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, מתוך 104 מכוני מחקר פרטיים וממשלתיים 45% מבין העובדים בעלי ההשכלה הגבוהה הן נשים ו-28.8% מבין בעלי תואר שלישי הן נשים.
סמנכ"לית קרן אייסף, התומכת כלכלית בסטודנטים מהפריפריה הגיאוגרפית או ממעמד סוציו-אוקונומי נמוך, גלית כספי כהן, מסבירה את הסיבות לפערים: "זהו עניין מבני-חברתי, מגיל קטן מצפים מנשים פחות. הרבה סטודנטיות נתקעות בשלב הדוקטורט ולא ממשיכות להיות חוקרות, כי הן לא עושות את הפוסט-דוקטורט (באוניברסיטה בחו"ל - נ"י), כיון שלעקור את הבעל והילדים זה בעייתי, אך אם זה הפוך - ברור שהאישה הולכת אחריו".
לפנייה לכתב/ת 
