אב לשלושה הועמד לדין - כי קיבץ נדבות בכותל

האם אב לשלושה ילדים, שקיבץ נדבות בכותל ימצא עצמו בכלא? באחרונה הוגש נגד האיש כתב אישום על ידי התביעה המשטרתית לאחר שפשט יד במקום קדוש - עבירה שדינה עד חצי שנת מאסר. למרבה האבסורד, אם היה עושה זאת תוך כדי הטרדה היה העונש המקסימלי המוטל עליו עומד על עד חודש מאסר בלבד.

בתשובתו לבית המשפט ציין רב הכותל כי לא הוא זה שפועל כדי שהמשטרה תעכב לחקירה קבצנים ותעמידם לדין (מקרה דומה התרחש בקיץ, עת נעצרה אמא ל-11 שמואשמת באותו סעיף). אולם בחומרי החקירה של האירוע שהגיע לידי ynet עולה כי המאבטח שהבחין בו ומופיע כעד בכתב האישום טען בחקירתו כי הוא "מאבטח האחראי על אכיפת פושט יד בכותל המערבי מטעם רב הכותל".

הכותל המערבי. הבדל בענישה בין המטרדים לבין מי שלא(צילום: דניאל אליאור)

משפטו של הנאשם מתנהל בבית המשפט השלום בירושלים. דיון נוסף בעניינו צפוי בעוד כשבועיים. האגודה לזכויות האזרח הגישה בקשה להצטרף למשפט כ"ידידת בית המשפט" ולטעון לצד הנאשם. להשקפת האגודה, האיסור על פשיטת יד בכותל הוא לא חוקתי, וכי אכיפתו, אם בכלל, צריך להיות במקרים קיצוניים.

בבקשה ששלח עו"ד גיל גן-מור נכתב, בין היתר, כי החוק אוסר על קיבוץ נדבות רק אם הקבצן מטריד את האנשים, ואילו יש תקנות שאוסרות על קיבוץ נדבות במקומות קדושים גם אם הן לא מטרידות. באגודה לזכויות האזרח טוענים כי אי אפשר להחמיר את האכיפה אם החוק המפורש קובע שזה אסור רק במקרה של הטרדה. כמו כן, נטען כי אין מידתיות בענישה.

עדות המאבטח: פועל מטעם רב הכותל

הטענה השנייה של האגודה לזכויות האזרח היא שגם אם העבירה חוקתית, הרי שהאכיפה שלה, כל עוד אין הטרדה, צריכה להיות רק במקרים קיצוניים ביותר. בהקשר זה הבהירה בבקשה עו"ד גיל-גן מור כי יש לשקול שורה של שיקולים בהעמדה לדין, כולל את העבודה שמדובר באדם עני ושקיבוץ נדבות היא אחת מהדרכים שלו לשרוד ולהתפרנס. במסגרת שיקול הדעת יש לשקול גם את העובדה שהדין הפלילי אינו הדרך המתאימה להתמודד עם בעיות רווחה, שמקורן בעוני ומצוקה.

עו"ד מנחם שטאובר

עוד טוענים באגודה לזכויות האזרח כי הפללה של התנהגות של עניים במרחב הציבורי לא משרתת את האינטרס הציבורי ורק מחמירה את המצוקה, שכן היא מקשה מאוד על אפשרות השיקום. "העמדה לדין של עניים בגין פשיטת יד במקום קדוש שלא נלווית לה התנהגות אלימה או מטרדיה צריכה להתבצע רק במקרים קיצוניים וחריגים", אמרו באגודה.

עמדה זו קיבלה חיזוק מסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים משה דרורי, שנענה לערר שהגיש הנאשם בבקשתו לקבל את חומר החקירה בטענה כי נעשתה בעניינו אכיפה בררנית. בהחלטתו הוסיף כי "בהנחה שאין הטרדה של ציבור המתפללים והדבר נעשה בצד, יש שיאמרו שהדבר אף מחזק את מעמד הכותל שכן אנשים רוצים לא רק להתפלל אלא גם לתרום".

עו"ד מנחם שטאובר המייצג את הנאשם, מסר: "מתן ׳אות קין׳ פלילי לפעילות צדקה שנעשית במקום הקדוש ביותר לעם היהודי היא מעשה לא יהודי, ודאי לא קדוש. הניסיון לראות במצוות הצדקה פעילות ש׳פוגעת׳ בקדושת הכותל וההעמדה לדין פלילי עליה הם תמונה אירונית של נבואת ישעיהו ׳ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׳״. 

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל היא גוף אוכף חוק במדינת ישראל ובמקרה זה אכפה את החוק האוסר על קיבוץ נדבות במקומות קדושים. כבכל תיק מסוג זה, בתום חקירתו של החשוד ולאחר הפעלת שיקול דעת מעמיק של התביעה ביחס למכלול הנסיבות של העבירה, הראיות ועברו הפלילי של חשוד, הוחלט להגיש כנגדו כתב אישום. מטעמי צנעת הפרט לא נפרט מעבר לכך, אך נציין כי דינן של הטענות המשפטיות להתברר בבית המשפט במהלך הדיון שיתקיים בנושא זה".